פעם בכמה זמן מגיעה סדרה שמפתיעה אותנו. כזו שלא היה סביבה המון הייפ, או שלא לגמרי השתכנענו ממכונת יחסי הציבור שקידמה את הסדרה (נגיד "דקסטר"). או סדרה שלא משנה כמה אמרו לנו שהיא מצוינת, הפתיעה אותנו פי כמה כשהיא יצאה (למשל "אבודים", בעונתה הראשונה). או סדרה שרק אחרי שהיא יצאה התחילו הביקורת לשבח ורצנו לראות מה פספסנו (לדוגמה "13 סיבות למה").
אז אותו דבר עם "קוברה קאי". הסדרה שהופקה ע"י ספקית התוכן הצעירה "יוטיוב" (כן, זה רציני. הם מנסים להיות ספק תוכן עכשיו) היא הומאז' ל"קראטה קיד", אחד מסרטי הנוער המצליחים של שנות השמונים, אבל יותר מזה - שני הגיבורים הראשיים של אותו סרט הם מפיקים שותפים ומככבים בסדרה. 30 שנים אחרי הסרט הם חוזרים כבוגרים. אני מצטער בפני קוראינו הצעירים שאולי לא ראו את הסרט אם עבורם זה ספוילר, אבל אם עברו 30 שנים ולא ראיתם את הסרט, זה עליכם.
אחרי שדניאל לרוסו (ראלף מאצ'ו) ניצח בטורניר הקרטה של העמק הסרט מסתיים. היו עוד 3 המשכים בינוניים לסרט שלא הצליחו לשחזר את ההצלחה הקופתית ואיבדו את המעריצים שהיו לסדרה. למרות שראלף מאצ'ו נשאר גם בסרט השני והשלישי (ציונים 5.9 ו-5.1 ב-IMDB), והילארי סוואנק, פעמיים זוכת אוסקר פעמיים!, החליפה את מאצ'ו בסרט הרביעי, עשור אחרי הסרט הראשון, בעודה בת 20 (ציון 4.4). מיסטר מיאגי (פאט מוריטה) הופיע בכל ארבעת הסרטים אבל גם לחכמה היפנית, מסתבר, היה גבול.
ב-2010 היה ניסיון לעשות רי-בוט לסדרה עם כל הטעויות האפשריות. הסרט עבר לסין. קונג פו החליף את הקראטה, למרות ששם הסרט נשאר הקראטה קיד. במקום ילד שמגיע לסביבה בה הוא מרגיש שונה בגלל הבדלים תפיסתיים שוליים שיכולים לגרום לכל אחד להרגיש שהוא שונה בסביבה הטבעית שלו, לקחו את הילד הזה לעולם חדש בו הוא לא מכיר את התרבות, את השפה או את המנהגים. ג'קי צ'אן נכנס לנעליו של מוריטה ולמרות שצ'אן נראה צעיר בשני עשורים ממוריטה של 1984, היה מבוגר יותר כשנכנס לנעליו.
אחרי קראטה קיד 4 נפרדתי מהסדרה והקפדתי לזכור רק את הסרט הראשון. זה שגרם לי ולחברי לנסות את הבעיטה הכי-לא-יעילה-ולא-ישימה-בעולם-אמניות-הלחימה אחד על השני בהפסקות בבית הספר. הסרט לימד אותי שאסור להיכנע לבריונות ושתמיד אפשר למצוא דרך ליישב סכסוך או לפחות לדחות אותו.
לפני כמה חודשים הגיע איזה טיזר ל"קוברה קאי" שהייתי בטוח שהוא חלק ממערכון של ג'ימי קימל או קמפיין פרסומי שמנסה לפרוט על נימי הנוסטלגיה. אבל אז הגיע הטריילר השני והבנתי שמדובר בסדרה ולא סרט המשך, וששני הגיבורים הראשיים של הסרט משתתפים בה. כמו שאומר לאונרדו די קאפריו בג'אנגו: "חברים, סקרנתם אותי. עכשיו זכיתם בתשומת הלב שלי"
שני הפרקים הראשונים ניתנים לצפייה בחינם ביוטיוב. בשביל לראות את כל העשרה תצטרכו לעשות מנוי לשירות של "יוטיוב רד" או למצוא דרך יצירתית אחרת להשיג את הקבצים (שיעול, שיעול). מי שבוחר לעשות את המנוי, דעו שניתן להירשם לחודש ניסיון חינם ואז לבטל את המנוי ללא תשלום.
מי שישקיע באחת מהדרכים האלה יהנה ממתק טלוויזיוני מפתיע בכמה רמות. ראשית, זו הפקה טובה. לא גרנדיוזית, אבל לא קמצנית. התסריט מחושב היטב. לא סתם אזכורים בוטים מהסרט ואז סיפור שאינו קשור בכלום, אלא המשך ישיר להתרחשויות שקרו לפני 30 שנה. מה שעשוי ממש טוב זה שרמת האזכורים פונה לכל הקהלים. אלה שראו את הסרט פעם אחת וזוכרים רק 2-3 ציטוטים ממנו. אלה שלא ראו את הסרט וכל מה שהם יודעים זה שהיה תלמיד, מורה ובעיטה מוזרה. ולמטיבי לכת מסתתרות הפתעות כל הזמן!
לדוגמה, שהיא לא ספוילר, ג'וני לורנס (וויליאם זבקה) יוצא מדירתו ונער שמתגורר בבניין שואל אותו אם יש להם בעיה של לחץ מים בברזים. בסצנה הראשונה של קרטה קיד אמו של דניאל שולחת אותו לחפש את אב הבית, מיאגי, כי יש בעיה של לחץ בברזים. וזו רק דוגמה אחת לשימוש כל כך מדויק בהקבלות והצלבות בין הסרט המקורי וההתרחשויות בסדרה.
מעבר לנוסטלגיה הסדרה מספרת לנו איפה נמצאים הגיבורים שלנו היום. דניאל לרוסו, שהיה ילד עני ודחוי בסביבה מעורבת של עניים ועשירים הפך להיות בעלים של סוכנות למכירת רכב. זה מתואר כמו הצלחה כבירה, אבל היי, זו רק סוכנות רכב. זו לא חברת הייטק והוא לא עבר לגור בסיליקון ואלי. הוא חי בבית פרטי, יש לו אישה ושני ילדים אבל החיים שלו לא חסרי בעיות. הוא משתמש בגימיק של היותו אלוף הקראטה של העמק בפרסומות, ונראה שהוא עדין רוכב על ההצלחה מאז.
ג'וני שהיה בן עשירים ובריון הופך להיות אדם ממורמר שחי מהיד לפה בעבודות צווארון כחול ומלוכלך. הוא שונא את החיים שלו אבל מה שנותן לו דרייב להמשיך קורה כשהוא פותח מחדש את מכון הקראטה של "קוברה קאי". אותו מועדון שחינך ילדים לשיטות לחימה תוקפניות נטולות הערכים האציליים של הלוחמים היפניים.
עכשיו ג'וני הוא האנדרדוג המתקשה ודניאל, ממרום מעמדו, מרשה לעצמו להתנשא על אחרים. האם התהפכו היוצרות? מי שהתעללו בו הפך לבריון? או שיש יותר רבדים לבריונות הזאת?
לא ממש מוסבר איך ג'וני ודניאל חיים בשכנות כבר 30 שנה אבל עד עכשיו לא נתקלו אחד בשני. יש עוד כמה דברים שקורים בסדרה שצריך לעזור למוח לעשות את הקפיצה כדי לקבל אותם כאמינים, אבל הבסיס הזה מחזיק 10 פרקים בני 25-30 דקות כל אחד כמו כלום. גם בלי להכיר את הסרט המקורי הסדרה מהנה וטובה. ואם שכחתם משהו, לא לדאוג. יש מספיק פלאשבקים שיזכירו לכם מה שמהותי להבנת העלילה.
מדובר בבינג' של 5 שעות כולל הפסקות לשירותים, להכין עוד פופקורן ולהתקשר לזה שראיתם איתו את הסרט בפעם הראשונה, במידה שהוא לא יושב לידכם באותו רגע, כדי לחלוק עוד הברקה שזיהיתם. מינון מוצלח של דרמה, נוסטלגיה, אקשן והומור. אחד הדברים המהנים שנתקלתי בהם בזמן האחרון.
יורם לשם
בן 48. חובב פנטזיה ומד"ב מכל הסוגים. רואה הרבה יותר
מידי טלוויזיה, לדעת המקורבים אליו. הכי מתחבר בגיקסטר לכפתור Older.
גיקסטר מחלקת כרטיסים זוגיים ל'משפחת אדמס 2'?