יש דברים שנראה כאילו אנחנו חייבים להעריך מההתחלה, כמעט בלי קשר לאיכותם האמיתית. סרטים של בימאים מסוימים, ספרים של סופרים, ציורים של אמן כזה או אחר, כאילו שאם נעיז לומר משהו רע על "ספרות זולה", החדש של הארוקי מורקמי, או, רחמנא ליצלן – משהו של מארוול, הגיחוך הקולקטיבי שיעלה מסביבנו יגרום לנו לרוץ חזרה למיטה, להתכרבל בה, ולא לצאת יותר לעולם.
אני ממש לא חושב ש"קריפטון" תהיה אחד מהדברים האלו, אבל אחרי צפייה בפרק הראשון, הגעתי למסקנה אחרת לחלוטין – "קריפטון" ראויה להערכה לא בגלל שהיא תהיה קלאסיקה אלא בגלל שהיא מעיזה לנסות משהו חדש, לשבור מוסכמות ולהראות לנו צד אחר, ואפילו סיפור אחר לחלוטין ממה שהכרנו עד עכשיו, אפילו שאת הסיפור הזה כולנו מכירים.
הסיפור המדובר הוא כמובן סיפורו של קל-אל, קלארק קנט או סופרמן, אבל לא באמת. "רוחו" של סופרמן מרחפת מעל הפרק הראשון אבל הוא לא מופיע, וכנראה לא יופיע בה בשום שלב, ואתם יודעים מה? זה דבר לגמרי חיובי בעיני.
אנחנו לא ממש צריכים עוד סיפור על סופרמן, לא צעיר, לא מבוגר, לא כועס ולא מלא תקווה. העולם שבו הוא נולד נותר בגדר מסתורין מבחינתם של רוב הצופים, אז נכון שקוראי הקומיקס קיבלו הצצות הרבה יותר מלאות אינפורמציה לקריפטון ולדורות הקודמים של משפחת אל, אבל גם הן לא היו ממש נרחבות, בוודאי לא כאלו שהיוו בסיס לסדרה שלמה.
"קריפטון" היא סיפורו של סג-אל (קמרון קאף) , סבו של קל-אל (סופרמן בשבילכם), ומלחמתו בשלטון של קריפטון וגם (כמובן) בעתיד שהוא חש "מחויב" להגשים. רובנו זוכרים שקריפטון הושמדה, הסיבה להשמדה השתנתה מפעם לפעם – בקומיקס וגם במדיות השונות. אבל הפעם, כבר בפיילוט, הרטיבו את התיאבון שלנו עם מי שככל הנראה יהיה הרשע הגדול של "קריפטון", זה שכנראה בקושי נראה אבל מדי פעם נשמע עליו והוא אחד מהרשעים הגדולים ביקום של DC.
אבל הרבה יותר מאותו רשע אגדי, הדבר שככל הנראה יניע את עיקר הסדרה היא מלחמתו של סג-אל בשלטונות של קריפטון שמתכחשים לתגלית של סביו, תגלית שהוריו הסתירו ממנו ועתידה לסכן את הכוכב כולו. כמובן, שבגלל שמדובר בסדרת נוער, המשודרת בערוץ איזוטרי יחסית (SYFY) יש מספר תכנים נוספים שמרגישים כאילו הם מחויבים חוזית להיות שם – סיפור אהבה אסור, נישואים מאורגנים אך לא רצויים, מרד נעורים, זר מסתורי המטיל על הגיבור שליחות מסוכנת.
אבל כמו הרבה דברים אחרים בעולם הקולנוע והטלוויזיה – במצבים בהם אנחנו נמצאים בסכנת גלישה לקלישאות ההבדל בין רמות איכות תלוי בביצוע בלבד. ביצוע טוב ייקח חומר ממוצע ויעלה אותו רמה או שתיים, ביצוע רע יכול לקחת חומר מצוין ולדרדר אותו לרמות שאפילו המעריץ הגדול ביותר יתקשה לסיים.
דוגמה טובה לביצוע גרוע (ברמות היסטריות) קיבלנו רק לפני כמה חודשים כשנאלצנו לראות את "INHUMANS" – החומר היה שם, אבל כל דבר אפשרי אחר היה פשוט נאלח – המשחק, האפקטים, התלבושות, הסיפור. "קריפטון" לעומתם מצטיינת בכמה וכמה מובנים: האפקטים, העיצוב, התלבושות כולם עשויים בצורה מציינת ומושקעת ביותר, ולפחות בפיילוט – כזו שעולה בכמה רמות מעל רוב סדרות הז'אנר המוקרנות כרגע על גבי המסך הקטן. אז נכון שהמשחק לא יגרום לכם לצעוק "תנו לו אמי", אבל מצד שני – הוא גם לא רע בכלל.
סיפור המסגרת של קריפטון בהחלט מעניין מספיק בשביל להצדיק המשך צפייה, לפחות בנתיים, מה גם שלפחות בעיניי ש משהו מאוד מעניין בלראות סדרה שאם יינתן לה הזמן להתפתח תיקח אותנו לטיול נרחב בעולם שכולנו חשבנו שאנחנו מכירים, אבל מזווית שונה לחלוטין.
רשף שייר
נשבע אמונים לג׳וס ווידון, אארון סורקין ורוב תומאס ולכן רוב החלומות שלו מתנהלים בדיאלוג שעף ב 100 קמ״ש פר סצינה, וזאת כנראה חלק מהסיבה שבגללה הוא תמיד עייף. חונך כטרקי, אבל אוהב גם את בבילון 5 ושאר סדרות המד״ב, במעט הזמן החופשי שלו מתכנן איך ליצור מכונה שתמתח את שעות היום ותאפשר לו לראות יותר סרטים וסדרות
האם העונה החדשה של Stranger Things מצליחה לשמר את הרוח הכיפית ואת הדמויות המעולות? ביקורת **כוללת ספויילרים** לעונה השלישית.