לפני הקמת היקומים הקולנועיים, אם היינו פותחים הימור של "איזה סרט ירוויח יותר": הפנתר השחור, דמות מאוד לא מוכרת במארוול קומיקס או ליגת הצדק, סרט המאחד את כל גיבורי העל הגדולים ביותר של DC, התוצאות היו ברורות. כולם היו מצביעים פה אחד לטובת ליגת הצדק, תרחיש שבו הפנתר השחור עוקף את ליגת הצדק הוא לא אפשרי לחלוטין ומי שהיה טוען כך, היה מקוטלג כמטורף.
"הפנתר השחור" הוא הסרט ה-18 במספר ביקום הקולנועי של מארוול, במהלך השבוע שהוא מוקרן בבתי הקולנוע ברחבי העולם הוא כבר הצליח לגרוף כ-520 מיליון דולר, כאשר כמעט חצי מזה הגיע בסופ"ש הפתיחה של הסרט. אף אנליסט במארוול, דיסני או כל אולפן אחר לא חזה את את ההצלחה הכלכלית של הפנתר השחור, הוא הפתיע את כולם ועכשיו משפטים כמו : "הפנתר השחור הולך לעקוף את הנוקמים", "הפנתר השחור הולך לעקוף את מלחמת הכוכבים", הם אפשריים לחלוטין וכנראה שהולכים להתרחש.
סרט האנסמבל הראשון של DC, "ליגת הצדק", הסרט שמביא את גיבורי הקומיקס הגדולים ביותר בהיסטוריה האנושית ואמור להיות שווה הערך ל"הנוקמים" מצליח להביא רק 93 מיליון דולר בסופ"ש הפתיחה, סכום מגוחך בכל מה שנוגע לסרט גיבורי על בסטנדרט הזה.
אפשר לנסות לשער למה הפנתר עקף את ליגת הצדק בכאלו מספרים, החשיבות התרבותית של הסרט, הרקורד המצויין של מארוול בנוגע לסיפוק מבקרים וצופים ואולי אפילו חודש פברואר שנחשב פעם לבית קברות לסרטים הפך כבר בשנים האחרונות לקרקע פורייה לשחרור להיטים. אבל אני דווקא חשבתי על משהו אחר – הסרט הזה מוכיח למעלה מכל ספק את כישלון היקום הקולנועי של DC.
סופ"ש הפתיחה לא קשור לאיכות הסרט
אלו מאיתנו שמחוברים לעולם הקולנוע יודעים על כל מה שקרה מאחורי הקלעים ב"ליגת הצדק". סניידר נאלץ לעזוב את הסרט במהלך/סוף הצילומים עקב טרגדיה אישית (היום אומרים שהוא בכלל פוטר), ג'וס ווידון הגיע להמשיך את מלאכת הבימוי ו-WB כנראה התערבו יותר מידי: אורך הסרט, צילומים מחדש וכו.
אבל, הציבור הרחב, האנשים שבאמת משפיעים על הכנסות הסרט לא מכירים שום דבר מזה. הם פשוט רואים את הפרסומות והולכים לראות את הסרט בקולנוע, סופ"ש הפתיחה לא מורכב ממה שהמבקרים אומרים על הסרט או "הדיבור ברחוב" על הסרט, הוא מורכב מהאנשים שהלכו לראות אותו כי הם רצו, כי הם רוצים לראות את הגיבורים האלו. הם לא מושפעים מאף מבקר או חדשות מאחורי הקלעים והאמת היא – אנשים לא הלכו לראות את הסרט הזה כי כנראה שהם לא רצו, אולי כי נמאס להם מסרטי DC.
ציוני מבקרים, דעת קהל של הצופים, מספרים ואחוזים באתרי ביקורות שונים לא שינו את העובדה שפחות ופחות אנשים הלכו לראות סרטים של DC מאז תחילת היקום שלהם.
המגמה כאן די ברורה, מאז באטמן נגד סופרמן, הסרט שבפועל פתח את היקום הקולנועי של DC, מסרט לסרט פחות ופחות אנשים הגיעו לבתי הקולנוע בסוף השבוע הראשון לראות את הסרטים. זה אולי הנתון החשוב ביותר, זה הנתון שאומר שאנשים לא להוטים לראות את הסרטים של DC.
ספינה ללא קפטן
תשאלו כל חובב קולנוע או חובב סרטי קומיקס מי מנהל את מארוול? מי קובע שם את ההחלטות? מי קובע איזה נוקם יהיה באיזה סרט? מי קובע איזה סרטים הולכים להפקה? מי שוכר את הבמאים? מי מאשר את ליהוק הכוכבים? מי קובע מי הולך למות? מי קובע שנגלה בחייל החורף שהיידרה הסתננו לשילד? מי החליט להרוס את אסגארד בת'ור: ראגנארוק? התשובה היא פשוטה וקלה מאוד לשליפה – קווין פייגי.
קווין פייגי הוא יו"ר אולפני מארוול, הוא האחראי לזה שהמכונה הגדולה הזו ששמה הוא היקום הקולנועי של מארוול עובדת כמו שעון שוויצרי בלי תקלות, במשך עשור שלם. נכון, ישנם אירועים פה ושם כמו עזיבתו של אדגר רייט מבימוי אנט-מן, ההחלפות של אד נורטון וטרנס הווארד, ג'וס ווידון וסרט האיניומנס, אבל בגדול האולפן הזה עובד ועובד טוב.
עכשיו תנסו לענות על השאלה מי מנהל את היקום של DC? לפני כמה שנים יש כאלו שהיו אומרים זאק סניידר (באופן לא רשמי), אחר כך זה היה ג'ף ג'ונס, שמו של קווין סוג'יאהרה (יו"ר אולפני WB) קפץ מידי פעם לקלחת והיום מי שמנהל את מחלקת הסרטים הוא Walter Hamada שמונה לתפקיד לאחר הכישלון של "ליגת הצדק".
במשך 5 שנים, מחלקת הסרטים של DC החליפה את מי שעומד בראשה 3 פעמים, זאת אומרת שבממוצע כל שנה וחצי החליפו ראש אולפן, אם זו לא הוכחה להתנהלות לא תקינה, אני לא יודע מה כן. אבל עדיין, אני חושב שהבעיה היא עמוקה יותר וגם כשיש שם מנהל, ההחלטות עדיין מתקבלת באופן יחסית עקום. מספר דוגמאות:
לאחר הביקורות הקשות לבאטמן נגד סופרמן, זאק סניידר המשיך לביים את ליגת הצדק. באחד הראיונות הוא מספר שהוא זה שהחליט אלו חברי ליגה יהיו בסרט. כן, הבמאי בסרט מחליט אילו גיבורים הוא רוצה להציג, טובת היקום והסיפור מקבלים חשיבות משנית לטובת רצון הבמאי. בניגוד לכך, בסרט הנוקמים הראשון ג'וס ווידון רצה שהצרעה תהיה בצוות במקום האלמנה השחורה, קווין פייגי הוריד אותו מהר מאוד מהעץ הזה והכריח אותו להכניס את האלמנה, כי מנהל צריך לקבל החלטות.
ג'יימס ואן (במאי "מהיר ועצבני 7" ומספר סרטי אימה) מספר שכאשר הוא קיבל פניה מ-DC על מנת לביים סרט שלהם, הם פשוט הציגו לו אופציות: פלאש או אקווה מן וביקשו ממנו לבחור איזה סרט הוא רוצה לביים, הוא בחר באקווה מן. אני אולי תמים אבל אני חושב שהאולפן (או מי שמנהל אותו) צריך לבחור במאי שמתאים לטון הכללי של הסרט, במאי שיש לו חזון מסויים, לא כי הוא בחר את אקווה מן מתוך רשימה של גיבורי על. את אותו סיפור שמענו לאחרונה מצמד הכותבים של "ספיידרמן: השיבה הביתה", שכנראה הולכים לביים את הסרט של פלאש. הם גם כן קיבלו רשימה של גיבורי על והם בחרו ממנה את הפלאש.
ובואו נסתכל על המקרה העדכני ביותר. מסיבותיו שלו, זאק סניידר עזב את ליגת הצדק לפני סוף ההפקה. WB הלכו והביאו את ג'וס ווידון כדי שיחליף אותו, עכשיו תנו למשפט הזה לשקוע. ג'וס ווידון מחליף את זאק סניידר, מה הקשר בין השניים? זה כמו שיבקשו ממייקל ביי להחליף את סטיבן ספילברג (לא שאני חס וחלילה משווה את סניידר לספילברג). הסגנונות והטונים שלהם שונים לחלוטין! סניידר מתמקד יותר בויזואל ופחות בסיפור, לעומתו וידון הולך לכיוון של דיאלוגים מהירים ויש לו את ההומור המיוחד שלו.
אסור כמובן לשכוח את העובדות הבאות: הוא קצת שרף את עצמו אצל מארוול לאחר "עידן אולטרון" והיו עליו מספר דיווחים מאוד לא מחמיאים לגבי היחס שלו לאשתו לשעבר. מי חשב שההחלטה להביא את וידון היתה נכונה? למה לא להביא במאי שכן ממשיך את הטון של סניידר והיה מספק לנו סרט שמרגיש אותו הדבר ולא סרט שמרגיש כאילו חיברו בכוח שני סרטים שונים לחלוטין?
יש עוד אינספור דוגמאות לכך: העובדה ש-DC בערך כל חודש מוציאים ידיעה על סרט חדש ומבטלים סרט קיים, כל ההתנהלות עם בן אפלק, סרט ג'וקר שאף אחד לא מבקש ובמאים שיוצאים מפרויקטים כל שני חמישי. הבעיה העיקרית של DC היתה כאן שהם רצו מהר מידי, בשנת 2013 היה להם רק את "איש הפלדה" ומארוול כבר הרוויחה מאות מיליונים מ"איירון מן 3". הם רצו להדביק את הפער כמה שיותר מהר, הכריזו על סדרת סרטים שאפתנית מאוד (סייבורג קיבל אפילו סרט), לא תכננו כלום ואז הכל התפוצץ להם בפנים.
וונדר וומן היה להיט שמנותק מהיקום הנוכחי
וונדר וומן עשה המון דברים טובים לאולפן, הוא הכניס להם הרבה יותר כסף ממה שהם חשבו, הוא העביר מסר חשוב תרבותית והוא הסרט הראשון ביקום שזכה באהדת המבקרים והקהל. אבל אני חושב שבמידה מסוימת, וונדר וומן היה כמו לתת אקמול לחולה סופני.
כאשר מסתכלים על וונדר וומן קשה מאוד למצוא נקודות דימיון לשאר סרטי DC האחרים: הטון שלו שונה לחלוטין ממה שקיבלנו עכשיו, הוא מתרחש בתקופה אחרת, גל גדות (למרות הבעיות ביכולת המשחק) הצליחה למכור את הסרט בקלות ברחבי העולם, יש בו הרבה יותר הומור והוא מצליח לעמוד בפני עצמו ולא חייבים לראות את שאר הסרטים בשבילו (די דומה לפנתר השחור).
DC ראו את ההצלחה האדירה של וונדר וומן וייתכן שמישהו שם חשב שאולי הם בסך הכל כן במסלול הנכון ואין צורך לבצע שינויים. ליגת הצדק המשיך את אותו קו של שאר סרטי DC ואנחנו כבר יודעים מה התוצאה.
לאן היקום הולך? מה הסיפור שרוצים לספר?
לאחר 5 סרטים, תשאלו את עצמכם את השאלות הבאות: "לאן היקום של DC הולך?", "איזה סיפור הם רוצים לספר?" ליגת הצדק יצא בחודש נובמבר 2017, בשנת 2018 אנחנו אמורים לקבל רק את "אקווה מן" ובשנת 2019 את הסרט "שזאם", "וונדר וומן 2" גם אמור לצאת מתישהו בנובמבר 2019 אבל כרגע הפקה על הסרט עוד לא התחילה ולכן הכל פתוח.
זאת אומרת שבמקרה הטוב, אנחנו לא נקבל סרטים על סופרמן, באטמן, פלאש או שאר חברי הליגה (שהם לא אקווה מן) עד שנת 2020. כמו שאמרתי, במקרה הטוב. זו דרך ממש עקומה לספר סיפור, סופרמן חוזר לחיים בליגת הצדק בשנת 2017 ואנחנו אולי נזכה לראות אותו בסרט נוסף במהלך שנת 2020.
נכון, בנוף הרגיל של סרטי המשך זה לגיטימי לחלוטין לחכות 2-3 שנים בין סרטי המשך. אבל, אני חושב שכאשר יוצרים יקום קולנועי שמושפע מהאינטראקציות בין הדמויות ומהסיפור שהם חווים, אי אפשר לחכות כל כך הרבה זמן. שוב, אני לא אוהב לעשות את זה, אבל הנה כמה דוגמאות ממארוול: מאז הסרט הנוקמים הראשון (2012) קפטן אמריקה הופיע בארבעה סרטים ואיירון מן הופיע גם כן בארבעה סרטים, שניהם בטווח זמן של בערך 5 שנים.
חלק מכם יגידו: "כן, אבל מה עם מלחמת הכוכבים שנפרש על יותר מ-40 שנה". מלחמת הכוכבים זה החריג, הקיצון והמיוחד שאף פעם לא יכול להוות דוגמא למשהו.
במקביל יש דיבורים (ולא יותר מזה) על סרטים כמו: "איש הפלדה 2", "הבאטמן" (לא ברור אם הוא בתוך/מחוץ ליקום אם אפלק או בלי), "נייטוינג", "באט גירל" ו"יחידת המתאבדים 2".
מה הלאה?
אני לא חושב ש-DC צריכים ללחוץ על כפתור האתחול על היקום שלהם, יש בו כמה נקודות אור טובות וזו בעיקר השלישייה הגרעינית: סופרמן, וונדר וומן ובאטמן. למרות הטענות כלפי אפלק וקאוויל, אני חושב שהם מגלמים באופן מצויין את הגיבורים המקבילים שלהם והם צריכים להמשיך. כן, אני אוהב את קאוויל בתור סופרמן ולא פוחד להגיד את זה ואפלק הוא באטמן מצוין, מוכן להתווכח עם מי שרוצה ומתי.
כמה דברים שצריך לעשות: אפלק צריך להישאר, אולי הם לא רואים את זה עכשיו אבל הוא אחד הדברים הטובים ביותר אצלם עכשיו. שיחליטו על סיפור, שזה יהיה דארקסייד/בריניאק/ונדל סאבאג' לא משנה, אבל היקום הזה צריך להתכנס למשהו, לגיבורים האלו צריכה להיות סיבה לגדול ולהתאחד שוב. והכי חשוב, לבחור טון ליקום הזה ולהישאר איתו, אין בעיה עם אפל וריאליסטי אבל הוא צריך להיות אחיד בצורה גורפת לכל הסרטים שלהם. שזאם לדוגמא הוא מקרה גרוע, איך ביקום הקולנועי של DC שהם בנו עד עכשיו נכנס בצורה חלקה ילד בן 10 שצריך לצעוק לשמיים את המילה "שזאם" כדי להפוך לגיבור על ששומר עדיין על האופי בן ה-10 שלו?
זה היה המיקרו, המאקרו הוא שהם פשוט צריכים לעשות חושבים, להבין מה הם רוצים לספר ואיך לספר זאת. צריך להביא במאים שמבינים שהמטרה פה היא קודם כל החזון של היקום ואחר כך הרצונות שלהם. הם צריכים לקבל החלטות לא לשנתיים שלוש הקרובות אלא לעשור הקרוב, להבין שהמשחק הזה של יקום קולנועי הוא ריצת מרתון ולא ספרינט. אז ורק אז אולי נתחיל להינות מהיקום הקולנועי של DC.
נתי אקב
בן 30, גיק הייטקיסט קלאסי. חובב סרטים באופן מושבע. אוהב כל סרט טוב ללא הבדלי אולפן, במאי ושחקנים. שונא שמייקל ביי הורס את הילדות שלי ואת הפריקוולים שהשמידו את מלחמת הכוכבים
גיקסטר מחלקת כרטיסים זוגיים ל'משפחת אדמס 2'?