עברה עוד שנה, מה אתם יודעים?
2017 הביאה לנו המון דברים טובים כמו "ת'ור: ראגנרוק", "לוגאן", "תברח", "לגיון", "אלים אמריקאיים", "Horizon Zero Dawn", "Injustice 2" אבל גם דברים רעים כמו ליגת הצדק, העונה השלישית של "הפלאש", דני ראנד ( האיירון פיסט האלמותי, מגנה של קון לאן, אויבה המושבע של היד), ומשחק ההמשך ל UNCHARTED. הפתעות טובות כמו "וונדרוומן" , "סיפורה של שפחה" או "חצוי" הפתעות לרעה כמו "המגדל האפל", "ולריאן" וגם מלא דברים מעוררי מחלוקת כמו "הג'דיי האחרון", האיחוד הממשמש ובא בין דיסני לפוקס, שערוריית המיקרו עסקאות של "Battlefront 2" ועוד.
לא משנה אם 2017 הייתה טובה מבחינתכם או גרמה לכם להתייאש לחלוטין ממצב תרבות הפופ כפי שהיא כרגע היא בהחלט הייתה מעניינת, ולנו נותר רק לקוות ש 2018 תהיה מעניינת לפחות באותה המידה.
צוות גיקסטר התבקש לבחור, כל אחד בתורו, דבר אחד שהוא מחכה לו השנה, בין אם מדובר בסרט, סדרה, משחק, אירוע או מוצר אחר כלשהו. החוק היחיד? אף אחד לא יכול לבחור ב Avengers: Infinity War כי בינינו – כל צוות גיקסטר היה שם את הסרט הזה במקום הראשון אם היה יכול, ופער ההצבעה לא היה מותיר סיכוי לאף דבר אחר, אז כדי שלא יהיה לנו מרד על הידיים, האייטם הראשון ברשימת הדברים שצוות גיקסטר רוצה לראות או לחוות ב 2018 הוא:
Avengers: Infinity War, תאריך יציאה: 26.04.18 – באמת שאין צורך להרחיב יותר מדי על המגה-להיט הזה, שיהיה הסרט ה 19-במספר ביקום הקולנועי של מארוול (ה OG של יקומים סינמטיים) אמור להיות הסרט שיסגור את שלב 3 ויעמת את הנוקמים עם האיום הכי גדול שעמדו מולו אי פעם – ת'אנוס. הטריילר הראשון שיצא לפני חודש וקצת שבר שיאי צפיה ורק העלה את רמת ההייפ שגם כך הייתה בשמיים, ולנו נותר רק לראות מי ישרוד, מי ימות והאם סוף סוף יהיה לנו נבל ראוי בסרט מארוול.
Last Of Us 2, תאריך יציאה: לא ידוע, אבל נקווה מאוד שהשנה – אם אתם מכירים מישהו שעדיין מטיל ספק בעובדה שמשחקי וידאו יכולים להיות טובים לפחות כמו כל סרט או סדרה, תושיבו אותם בבקשה מול המשחק הראשון ופשוט חכו להבעות הפנים שלהם, במיוחד בחציו השני של המשחק, שעה שהסיפור המדהים שלו נחשף אט אט.
חברת Naughty Dog הוכיחה כבר פעם אחר פעם שהמשחקים שלהם הם לא רק פלא טכני מדרגה ראשונה שחולב כל טרהפלופ של יכולת עיבוד מהפלייסטיישן אלא גם משחקים שלמים, מהוקצעים, מרתקים שבנויים כמו יצירת מופת בכל מדיום אחר. ואם במקרה המשחק לא יצא השנה – פשוט תעתיקו את הפריט שלי ל-2019, כי ספק שיהיה שם משהו שיעניין אותי יותר מזה…
רשף שייר
משפחת סופר על 2 - תאריך יציאה - יוני 2018 - כששואלים אותי מה הסרט האהוב עליי, אני באמת מתקשה לבחור, יש כל כך הרבה סרטים שאני אוהבת שהשפיעו עליי כילדה, שאהבתי כמתבגרת, וכאלו שאני מתמוגגת מהם כאדם בוגר (ומזדקן) אבל אחד הסרטים שאני הכי אוהבת, שמסמלים אצלי יותר מכל דבר את החיבור העמוק שיש לי לקולנוע, לגיבורי על ולסרטי אנימציה הוא "משפחת סופר על" של פיקסאר.
לא פחות מ 14 שנה חיכינו לסרט הזה, אני למשל הייתי רק בת 20 שראיתי אותו לראשונה בקולנוע. והתאהבתי בו לגמרי. האנימציה המדהימה, המוזיקה, הכתיבה המצוינת השפיעה לדעתי לא רק על ז'אנר סרטי האנימציה, אלא על רמת התחכום והשפה הקולנועית של סרטי גיבורי על בכלל.
זה רק טבעי, זה רק מובן שזהו ה-סרט אני מחכה לו בכיליון עיניים ב-2018, לשמחתי הרבה - כמעט כל צוות השחקנים המקורי והבמאי הנהדר, בראד בירד, חוזרים אל הסרט ומהטיזר הקטנטן שקיבלו לפני מספר שבועות, והבלגן שהלך בטוויטר בעקבותיו ניתן להבין בקלות שאני לא לבד והרבה מאוד אנשים כמוניו מחכים לסרט הזה.
פיקסאר מעט אכזבו בסרטים האחרונים שלהם, ("קוקו", "מכוניות 3") ואני מחזיקה אצבעות כל כך חזק, שהסרט הזה יהיה מה שקודמו היה - קלאסיקה מיידית.
מירי נמנוב
שחקן מספר 1 - תאריך יציאה - 29 למרץ 2018 - עם כל הכבוד לסנסציות הגיקים שהם סרטי הקומיקס, מלחמת הכוכבים או פיקסאר, את הגיקים הותיקים (כי לא נעים להגיד זקנים) מעניין רק סרט אחד - Ready Player One. אפשר להתווכח רבות על האיכות הנרטיבית של הספר באותו שם עליו הסרט מבוסס, על עומק הדמויות, על רדידות העלילה ועוד. אבל אי אפשר להתווכח על ההתרגשות ההמונית מאינספור אזכורים לעולמות עליהם גדלנו. לפחות מי שגדל בשנות ה-80. הספר גולל עלילה עתידנית בדיונית בה מיליארדר אקסנצרי עם חיבה עזה לנוסטלגיה של שנות ה-80 יצר עולם וירטואלי בו רוב אוכלוסיית העולם פועלת, ובמותו הוריש את צוואתו למי שינצח במשחק שהמציא שכולו מבוסס, כמובן, על אזכורים לעשור האהוב עליו. החל ממכונות ארקייד, ועד סרטי קאלט, דרך ספרים, מוזיקה וכל פרט אחר שיפרוט על נימי הנוסטלגיה.
הספר עורר את דמיונם של רבים, והגרסה הקולית שלו הוקראה על ידי וויל וויטון (מסע בין כוכבים), מה שהעלה אף יותר את מדד הגיקיות. אך בו בעת הועלה הספק שניתן לבצע גרסה מצולמת של הספר. המון אזכורים לנכסי צאן ברזל, על שלל זכויות היוצרים שלהם, יצירות שעדיין רלוונטיות ויוצרים שעדיין פועלים, כל אלה גרמו לספר להתקיים על התפר בין מציאות לבדיה. אבל בהשתלשלות עניינים מופלאה הפקת הסרט נפלה לידיו של לא אחר מסטיבן ספילברג, מי שאמון על אחוז ניכר מכל האזכורים שנרשמו מעלה. זה כמובן יצר בעיה שכן לספילבלרג לא היה נעים לביים סרט שמאזכר אותו כל כך ומתייחס אליו בנערצות, לכן ספילברג החליט למחוק כמעט כל אזכור שלו ולהחליף באחר מרוח התקופה. מצד אחד זה מדאיג, מצד שני זה רק מעורר עוד יותר את סקרנותינו. לכן בסופו של דבר הסרט הזה יהיה יותר מסקרן משאי פעם חשבנו, הטריילרים שלו נעו מריאליסטיים-אוטופיים לממוחשבים-גימיקיים ובעיקר נתנו המון חומר למי שאוהב לעשות פריז פריים ולגלות עוד אזכור נפלא, מה שכמובן יגרום לי לרוץ לסרט הזה, כנראה פעמיים בקולנוע ולהתרפק על הנוסטלגיה, שתמיד התגעגעתי אליה עוד בזמן שהיא התרחשה. לראות את הבמאי הנערץ עליי נופח חיים בסיפורים שהוא עצמו היה ההשראה שלהם יהיה ככל הנראה טירוף חושים בלתי ניתן להסבר רציונלי.
עומר ניניו
ווסטוורלד 2 – תאריך יצאה לא סופי, כנראה באפריל.
כשיצאה העונה הראשונה של "ווסטרוורלד" הייתי בין היחידים ממכרי שהכיר (וראה) את הסרט עליו מבוססת הסדרה. סרט משנת 1973 בכיכובו של יול ברינר שתיאר פארק שעשועים למבוגרים בו הם יכולים לחוות את החיים במערב הפרוע, ברומא העתיקה או באנגליה של ימי הביניים. הסיפור נכתב ע"י מייקל קרייטון, שאחראי ללהיטים כמו "פארק היורה", "טוויסטר", "קונגו" ועוד, והוא ניסה להתמודד עם הפחד של האנושות מרובוטים ואיך אנחנו יכולים לשלוט ולבטוח בהם.
הסדרה לא ניסתה אפילו להתייחס לשלושת חוקי הרובוטיקה שחיבר אסימוב 30 שנים לפני כן: רובוט לא יפגע באדם ואף ימנע פגיעה אם הוא יכול. רובוט חייב למלא אחר פקודות שמתקבלות מבני אדם, בתנאי שהן לא מפרות את החוק הראשון. רובוט יגן על עצמו בכל מחיר, כל עוד הוא לא עובר על שני החוקים הראשונים.
ב-2016 יצאה הסדרה שסיפרה את אותו סיפור אבל עם תקציב אפקטים ענק ובהצדקת הכשלים הטכנולוגיים והמקור שלהם - בכשלים שלנו כאנשים וכחברה. מה שהיה חסר בסיפור המקורי ברמה הטכנולוגית השלים ג'ונתן נולן התסריטאי הגאון (ואח של כריסטופר נולן). נולן היה שותף בכתיבת התסריטים לסרטים של אחיו, כמו "ממנטו", "היוקרה" וסדרת סרטי "באטמן", יצר וכתב את הסדרה המוצלחת "מבוקש לחקירה" והוא גם משויך להפקת הסדרה "המוסד" ע"פ סדרת ספרים של אסימוב.
עם סוללת שחקנים מדהימים (לא כולם צלחו את העונה הראשונה, אבל מספיק מהם חוזרים לשנייה), כותב מבריק, תקציב ענק וסיפור מורכב שיש לו כל כך הרבה לאן ללכת – זו סדרה שעומדת על אותה מדרגה כמו "משחקי הכס" מבחינתי. אם לא ראיתם בטעות את העונה הראשונה, יש לכם זמן והמלצה חמה לעשות את זה לפני שהשנייה מגיעה לעוד 10 פרקים שיגרמו לכם לחשוב, לנתח ולנחש לאן כל זה מוביל. ניחוש שלי – ברוח התקופה והייאוש בעולם, זה לא יגמר טוב לבני האדם.
יורם לשם
תאריך יציאה - נובמבר 2018 X-Men: Dark Phoenix
יכלתי לבחור בנוקמים: מלחמת האינסוף, או בפנתר השחור. בדדפול 2, וונום או אקוומן. מכל אלו, ולאחרים, יש לי ציפיות להצלחה. בין אם זו הצלחה ברורה מאליה,או כזו שאני מקווה שתקרה. המצב באקס-מן: הפיניקס האפלה שונה. סדרת הסרטים הזו, שהתחילה כריבוט/המשך לטרילוגיה המקורית, פתחה מצוין עם "אקס-מן: ההתחלה", המשיכה על גלי ההתלהבות ל"העתיד שהיה", רק כדי לצלול לתהומות ב"מיסטיק: אפוקליפסה". תהומות שגרמו לי להפסיק, באופן כמעט מיידי, לצפות לסרט הבא בסדרה. הרי ברור לכולם ששוב הסרט החדש יסתור דברים שקרו בסרטים הקודמים, ג'ניפר לורנס שוב תקבל את הפוקוס, ושהסיפור עם הפיניקס הוא לא ממש סיפור שיכול להתחיל ולהיגמר תוך סרט אחד, ושהוא ראוי לקצת יותר נפח. עד כאן עוד איכשהו הכל היה בסדר, בערך. אבל ברגע שהוכרזה עסקת דיסני/פוקס - הסרט הזה איבד אפילו את הטעם המינימלי שלו. היקום יאותחל, שוב. השחקנים יוחלפו, שוב. אירועי העבר ימחקו, שוב. ולא תהיה שום הכנה לסרט המשך שאולי יציל את המצב כי...כנראה שלא יהיה כזה. אז למה לצפות לזה? מילא לחכות ל"המוטאנטים החדשים", כי הוא אמור להציג משהו שונה ממה שהכרנו והתרגלו אליו, אבל הוא נדחה עד 2019, אנד קאונטינג.
אז למה אני מחכה לסרט הזה? הדרך היחידה בה אוכל להסביר את הניגודיות הזו, חוץ ממזוכיזם, היא להשוות את הסרט המתקרב לתאונה ההולכת להתרחש - כולם יודעים שהולך לקרות משהו רע, כולם יודעים שדברים ייחתכו ויפגעו, אבל אי אפשר להוריד מזה את העיניים. לכו תדעו, אולי עוד אופתע לטובה, אולי הציפיות הנמוכות יולידו דברים טובים תוך כדי הצפייה.
על מי אני עובד, בטח נקבל עוד הופעת אורח מאולצת של וולברין.
אייל אמיר
Venom, תאריך יציאה - אוקטובר 2018
אחד הסדרות האהובות עליי מהילדות היה ספיידרמן של שנת 1994, כן אותה סדרה שבה טל מוסרי דיבב את פיטר פארקר וספיידרמן. זו אחת הסדרות שהכניסה אותי מלכתחילה לעולם הקומיקס והגיק ואני חייב לה המון. מבחינתי השיא של הסדרה היה סאגת החליפה השחורה שבסופה פיטר הצליח להוריד ממנו את הטפיל והוא כמובן מצא בית אצל אדי ברוק מה שהפך אותו לונום. ספיידרמן הוא אחד מגיבורי העל עם גלריית הנבלים הטובה ביותר בעולם הקומיקס (שני רק לבאטמן) וגם שם ונום מקבל מקום של כבוד. הוא אנטי גיבור קלאסי, הכוחות שלו מיוחדים, הוא מכיל שנאה אמיתי לספיידרמן וללא ספק אחד האוייבים הקשים ביותר שראש רשת עמד עולם. ב-2007 קיבלנו את התירוץ העלוב ביותר לונום בגילומו של טופר גרייס ב"ספיידרמן" 3.
למרות שלא ראינו ממנו יותר מידי, יש לי תחושה טובה לגבי הסרט החדש וזה בעיקר בגלל שתי מילים ושם אחד: טום הארדי. כשאני רואה אותו אני אכן רואה את אדי ברוק ומדובר בשחקן מצויין עם קילומטרז' רב מאחוריו. נכון, הקישוריות על היקום של מארוול וספיידרמן עלולה לפגום בסיפור של הדמות אבל אני מוכן כרגע להסתכן כדי לקבל את הונום שתמיד רציתי.
נתי אקב
יומנה של אנה פרנק - תאריך יציאה - טרם פורסם, אבל מקווים לראותו ב 2018
וידוי קצר: הבמאי הישראלי האהוב עלי הוא ארי פולמן. בילדותי ראיתי בערוץ 4 (זוכרים?) את הסרט הסוריאליסטי-חצי-עתידני שלו מייד אין יזראל שעסק בנאצי האחרון שנותר ומובל למשפט, ואז גם גיליתי שהוא ביים סרט פנטסטי, ביחד עם אורי סיוון, שגם היה אהוב עלי מאוד: יומנה של אנה פרנק. רק כשהתחלתי ללמוד קולנוע גיליתי שהוא גם אחראי על הסרט המבריק והחדשני ואלס עם באשיר, שלמיטב ידיעתי הוא סרט הדוקו-אנימציה הראשון באורך מלא (כי פרספוליס הוא לא דוקומנטרי). בסרט האחרון שלו, כנס העתידנים, הוא לקח את האנימציה עוד צעד קדימה ברפרטואר האישי שלו, ושילב בין צילום חי ואנימציה, בין פנטזיה ובין מציאות, בין שחקנים אמיתיים לבין דמויות בדיוניות.
ואז, לפני כשנתיים, גיליתי שפולמן עובד על פרוייקט חדש: סרט שעוסק בשואה, ויהיה שילוב של אנימציה וצילום חי, ויתבסס על יומנה של אנה פרנק. באמת, מה אוכל עוד לבקש? העיסוק הקולנועי בקשר בין צילום חי ואנימציה, בין בידיון ומציאות, בין עלילתי ודוקומנטרי, יגיע פה לשיאי-שיאים, ועל-ידי במאי מבריק ותקדימי. בינתיים הוציאו לאור פולמן והמאייר דוד פולונסקי ספר קומיקס שמבוסס על יומנה של אנה פרנק. אמנם אין עדיין תאריך רשמי להפצתו של הסרט, אבל הוצאתו לאור של ספר שמבוסס על חייה של אנה פרנק נותן לי תקווה שאולי עוד השנה נראה לפחות טריילרים לסרטו הבא של פולמן, שמלווה אותי מילדות ועד היום. 2018, אל תאכזבי אותי בבקשה.
אלון יודקובסקי
גיקסטר מחלקת כרטיסים זוגיים ל'משפחת אדמס 2'?