לאחר סיום העונה הקודמת, בארי חזר, כצפוי, מהטיול בספידפורס כבר בסוף הפרק הראשון של העונה. השהות של בארי בספידפורס, כוח יודע כל במצבים מסויימים, ויישות שמתבלבלת על ידי שימוש בכדור טניס במצבים אחרים, הייתה אמורה להוביל אותו למין מסע לגילוי עצמי. מסע בו הוא יגלה יותר על עצמו, מבחינה אישית, ומבחינת הכוחות שלו. מסע בו הוא יעמיק את ההבנה שלו לגביי איך דברים עובדים. תהליך שינער קצת את היחסים בין הדמויות השונות, מכיוון שבארי אמור לחזור שונה משהות של כמה חודשים ב"כלא". אני אומר "הייתה אמורה להוביל אותו", כי זה לא קרה. נכון, בארי חזר מבולבל, למשך כ-10 דקות, ואז חזר לעצמו. ככה, פתאום. ללא השלכות (למעט כוח חדש שהוא גילה במקרה), ללא השפעות, וכמעט ללא התייחסות.
זו הייתה יכולה להיות בעיה רצינית, שתשפיע על כל העונה. הרי איך אפשר לקחת מאורע כל כך גדול, ולצמצם את תוצאותיו למינימום האפשרי, בלי שזה ישפיע על איכות הסדרה? אבל זה לא קרה. איך? התשובה פשוטה, קלה וכואבת: זה לא היה הדבר הכי גרוע בעונה הזו. אפילו לא קרוב.
מאיפה נתחיל? זה לא באמת משנה, כי אם יש משהו ש"הפלאש" לימדה אותי, זה שדברים לא צריכים להיות קוהרנטיים. אפשר לגעת בבלבול הבלתי מוסבר, שהתחיל עוד בעונה הקודמת, לגביי קייטלין וקילר פרוסט. אחרי הכל – מעולם לא קיבלנו הסבר לשום דבר שקורה עם הדמות הכפולה הזו. אפשר להמשיך עם סיסקו, והסיפור המיותר לחלוטין שלו עם ג'יפסי ודני טרחו (לא משנה איך קוראים לדמות שלו, הוא דני טרחו) שהוביל לכך שהדמות של סיסקו רמון עברה תהליך כל כך מדהים, וכל כך עוצמתי, שהיא נשארה בדיוק באותו מקום בסופו. למעשה, חוץ מראלף דיבני והארי, אני יכול לעבור על כמעט כל הדמויות, ולהראות כמה אירועי העונה הזו לא השפיעו על אף אחת מהן, וכמה שום דבר בה לא השתנה בין נקודת ההתחלה של העונה, לסיומה.
ולכן, בלית ברירה, לא נותר לנו אלא לפנות לכיוון הנבל, ולקוות שמשם תבוא הישועה. אלא שלא רק שלא מגיעה ישועה מכיוונו של קליפורד דה וו, אלא רק הידרדרות חמורה יותר. בעונה הרביעית, קיבלנו גיוון בעמדת הנבל – סוף סוף הוא לא ספידסטר. החלטה זו, שהייתה צריכה לקרות קודם לכן (בטח ובטח בהתחשב במאורעות סאביטר), יכלה לפתוח פתח לשינוי בסדרה. בארי לא יוכל לפתור כל בעיה בעזרת ריצה מהירה יותר, הפעם זה יצטרך להיות אחרת, הפעם זה יצטרך להיות שונה. אז נכון, הפעם זה היה שונה, אבל בעיקר בגלל שזה היה גרוע. מהמניע הטיפשי (להפוך את כל העולם לטיפשים. כן, זה היה המניע), התוכנית המטומטמת והלא הגיונית, דרך תחלופת השחקנים/שחקניות שהשתלטו על הדמות של דה וו, ועד לעובדה שהאיש החכם בעולם נפל בדרך הכי צפויה בעולם, שהיה אפשר לראות אותה עוד מהפרקים הראשונים - ממש אופתע לגלות אם יש מישהו אחד, שלא ידע שמארליז תעזור לפלאש וחבריו נגד בעלה. אחד.
ואולי טעינו בכל הזמן הזה, אולי הנבל מעולם לא היה דה וו. אולי זו הייתה אייריס ווסט, שכל דמותה כ"כתבת צעירה שלא רואה בעיניים ומפתחת אישיות שלא תלויה בבארי" נעלמה לחלוטין בעונה הזו, ופינתה את מקומה למישהי שהיא מנהיגת הצוות. כן, אייריס ווסט היא מנהיגת הצוות. מה זאת אומרת "למה?"? בגלל שהיא עברה הכשרה ב...משהו, ומכיוון שאין אף אחד בצוות שהוא מדען, או רופאה ומדענית, או בלש מנוסה, או מדען אחר, או גיבור/י ל בעל/י ניסיון – שיכול לבצע את התפקיד הזה. מה שקרה עם אייריס בעונה הזו היה בגדר פשע, לא פחות. זה לא שהיא הייתה דמות אהובה יותר מידי לפני כן, אבל מדהים איזה מהפך הדמות הזו עברה בגישה אליה, וזה אפילו לא לקח עונה שלמה. לאחרונים שהשתכנעו, זה קרה בעקבות משפט אחד! אתם יודעים על איזה משפט אני מדבר, נכון?
ועדיין, הדבר שהכי הפריע לי בעונה הזו הוא הזגזוג. זגזוג בין טון הומוריסטי ילדותי לחלוטין (מישהו אמר "כרית פלוצים"?), לקווי עלילה רציניים מאוד. בין סצינות טובות (דה וו בפריצה לארגוס, והסצינה בה מישהו החזיר את הזמן לאחור כאשר בארי רץ לפוצץ את הלווין), לבין ביזיונות כמו הפרק ה-16. זגזוג בין עוצמת כוחות העל של דמויות (בארי מגיע לסין, ובחזרה, בפחות מ-2 שניות, אבל איטי יותר מאדם ממוצע במקרים אחרים). זגזוג, וזלזול. זה חייב להיות זלזול, מכיוון שאין דרך אחרת להסביר את כל השינויים האלו, שנעשו לפחות אחת לפרק, מול עיניי הצופים.
מה הלאה? הסיפור עם קייטלין, יצטרך לקבל הסבר. הבת החדשה של ג'ו וססיל בטח תקבל נפח משלה, וגם הבת של בארי ואייריס (באחד הטוויסטים הגדולים בתולדות הטלוויזיה. NOT. כמו שהארי היה אומר) תצטרך להסביר מדוע היא צצה לאורך כל העונה, מול כל הדמויות, חוץ מאייריס, ומה הטעות הכל כך גדולה שהיא עשתה. נקבל אולי מידע לגביי מי חזר בזמן והציל את בארי, ואולי גם קצת פירוט בהקשר של הסמלים המוזרים, שנראו לאורך העונה, שבארי כתב על הקיר, ונורה במחברת.
אם ניקח את סדרת האם, "החץ", כדוגמה, אז מחכה לנו עונה חמישית לא רעה בכלל. גם שם, עונות 3-4 היו קשות לצפייה, אבל הייתה התאוששות מדהימה לאחר מכן. אבל קשה להיות אופטימי, מכיוון שזה נראה שלא רק שליוצרי הסדרה נגמרו הרעיונות, אלא שהם גם מאלתרים תוך כדי תנועה, ולא בצורה נכונה. אז נכון, דברים יכולים להשתנות בחודשים הקרובים, ורמת הציפיות יכולה לעלות בחזרה, בעזרת הכרזות מעניינות לעונה הבאה, או באמצעות איזשהו טריילר איכותי. אבל במידה ואנחנו מסתמכים על 2 העונות האחרונות – אם אנחנו הפלאש, אז אנחנו גרועים.
איל אמיר
אוהד ברצלונה, מחשיב את צ'נדלר בינג וד"ר פרי קוקס כמנטורים רוחניים, חולק יום הולדת עם ברוס וויין, ושורף הרבה יותר מידי זמן על טלוויזיה וקולנוע.
האם העונה החדשה של Stranger Things מצליחה לשמר את הרוח הכיפית ואת הדמויות המעולות? ביקורת **כוללת ספויילרים** לעונה השלישית.