אני מאוד אוהב רסלינג. אין דרך להגדיר את זה אחרת. בכל שבוע אני צופה בהרבה יותר מדי שעות של תוכניות שבועיות של ארגון ה-WWE, וכמובן שמדי כמה שבועות יש גם אירועים מיוחדים (PPV) שמוסיפים עוד שלוש-ארבע שעות בממוצע למה שהפך להיות עשרות שעות של צפיה במוצר אחד. בין השאר הגשתי במשך כמעט שנה פודקאסט שבועי בנושא (קובי מוסר ד״ש), ואפילו כתבתי עבודה אקדמית באורך 13 עמודים על היאבקות ישראלית. לכן זה די מתבקש שאוסיף עוד כמה שעות לאובססיה בתוספת סדרת משחקי WWE2K, לא?
כמו בכל שנה, ה-WWE ו-2K מוציאים גירסה חדשה לסדרת משחקי WWE2K (שהייתה ידועה בעבר גם כSmackDown VS Raw).
כמו תמיד, הבסיס של המשחק הוא קרבות היאבקות בידורית (כן. זו שרבים כל כך חייבים לציין שהיא ״מזויפת״. אין ספק שאתם היחידים ששמתם לב לזה. תודה שהפנתם את תשומת לבי לנושא!): המטרה בקרבות הסטנדרטים היא לפגוע ביריב ככל הניתן עד אשר תצליחו להצמיד אותו למזרן לספירה של שלוש או שתצליחו להכניע אותו. במהלך הקרב תנסו למלא את מד ה-Finisher שלכם עד שתצליחו לבצע את אחד ממהלכי המפתח שלכם, ולאחר מכן תנסו לבצע את הפינישר שלכם: אלו הם מהלכים חזקים במיוחד שיעזרו לכם להכניע את היריב ולנצח את הקרב.
במהלך העשור האחרון, לא הרבה השתנה באמת בסדרת המשחקים הוותיקה ומכניקת המשחק נשארה כשהייתה. מצד אחד זה די טבעי: לא הרבה משתנה בתחום ההיאבקות בכל הקשור להתנהלות הקרבות. אך מצד שני, החוויה בין המשחקים בקושי משתנה, מה שגורם לשעמום כללי די גבוה.
דווקא בשנה שעברה חל אחד השינויים המהותיים ביותר לטעמי. במשך שנים המשחק התמקד בעיקר במכניקת Reversal: היריב שלכם מנסה לפגוע בכם, אתם לוחצים על אחד מכפתורי הכתף בשלט, ואם התזמון שלכם מדויק, תצליחו לעצור את המתקפה שלו. כך גם היריב שלכם פועל. התוצאה הייתה שחלקים רבים מהקרבות היו פשוט תרגילי מניעה מול תרגילי מניעה, מה שהוביל למשחק מתסכל, רפטטיבי ושלא מסתמך על שום אסטרטגיה. כל כך שמחתי ש2K החליטה להרים את הכפפה, והוסיפה Bars של מהלכי-נגד. בכל פעם שתבצעו מהלך-נגד (ככה החלטתי לקרוא לזה. תאלצו להתמודד) ירד לכם באר אחד. מדי פעם גם מהלך הנגד יוצג בצהוב, מה שיאפשר לכם לא רק לנגוד את מהלך היריב, אלא גם לתקוף אותו בתהליך ולצאת עם ידכם על העליונה. מהלך שכזה יעלה לכם בשני בארים. בסופו של דבר יש לכם מלאי בארים נתון לכל סופרסטאר, אשר יתמלא עם הזמן. העובדות הללו יאלצו אתכם להפעיל קצת יותר את השכל, ולפתח אסטרטגיה של מתי משתלם לכם לנגוד מהלך של היריב. אם תגיעו למצב שמד הreversal שלכם ריק, היריב שלכם יוכל לעשות בכם כרצונו עד אשר יתמלא לכם באר אחד לפחות. זהו שיפור משמעותי למשחקיות נטולת האסטרטגיה שאיפיינה יותר מדי את הסדרה. לטעמי, היה חכם יותר אם היריב שלכם לא יכול היה לראות כמה בארים יש לכם (ובמקרה הזה, אני מאמין שגם היה עדיף לא לדעת את מצב הFINISHER שלו או הHP שלו), כיוון שגם במקרה זה פעמים רבות יריבים (בעיקר ONLING) ינסו לסחוט מכם את הבארים שלכם וברגע שהם יגמרו הם פשוט יתחילו להתעלל בכם. התקדמות מצד אחד, אבל קצת צעד במקום מצד שני.
מעבר לשינוי הזה (שקרה בכלל בשנה שעברה). השינויים האחרים במשחקיות הם בגדר ״חידודים״ בלבד: קרב הסולם עבר שינוי קל של המיני-גיים שעליכם להשלים בכדי לחלץ את החגורה/מזוודה ממעל לזירה. כמו כן, גם מצב ההכנעה השתנה מעט, ובנוסף סופסוף ניתן שוב לגרור את היריב ולהמשיך את הקרב בתוך הקהל ו״מאחורי הקלעים״. כל התוספות האלה מבורכות, אבל לא ניתן להגיד שהן משמעותיות במיוחד.
השינוי המשמעותי ביותר השנה התרחש במצב הmycareer שמאפשר לכם להכניס את הסופרסטאר שבניתם במשחק ישירות למרכז האימונים של הwwe, ומשם במסלול הכמעט קבוע במציאות (לפחות בשנים האחרונות) אל nxt, לאחר מכן לאחת מתוכניות הדגל ומשם עד ל״היכל התהילה״. השנה נראה ששמו דגש הרבה יותר גדול על המצב, אך התוצאה הסופית די מוזרה. היוצרים הוסיפו בפעם הראשונה אפשרת לעשות ״פרומואים״: המתאבק שלכם יקח את המיקרופון ויוכל ל״נאום״ לקהל או כלפי מתאבק אחר. הפוטנציאל כאן הוא אדיר, אבל בפועל כמובן שלא הוקלטו שום שורות עבור הפרומואים (מלבד מייקל קול שיגיד כל כך הרבה פעמים ״poking The Bear!״ שאתם תרצו לזרוק את השלט על הטלוויזיה), מה שיוצר חווית קריאה מוזרה שלא מתאימה לחוויה של הwwe. אנימציית השפתיים שתלווה את ״הקראת״ הפרומואים היא מאוד מוזרה ומובילה פעמים רבות להבעות מביכות וקורעות מצחוק. לפעמים משפטי הpreview שאמורים להגיד לכם מה האפשרות שאתם עומדים לבחור בה מאוד לא ברורים, ולעיתים תקבלו תוצאה הפוכה ממה שניסיתם להשיג. מאוד אהבתי את האפשרות לבחור האם אני רוצה להגיד משפטים של ״היל״ (רשע) או ״פייס״ (טוב), אבל בפועל המצב הזה מוזר ופשוט לא משויף. אני בהחלט מחכה לשנה הבאה כדי לראות האם יצליחו לחדד את המצב הזה ולהוציא ממנו את המקסימום האפשרי.
דווקא הגראפיקה עצמה לקחה צעד אחורה, כאשר חלק מהמודלים נראים פשוט כמו גירסאות גרועות שמישהו יצר ברשת (ועל כך נרחיב בהמשך). השיער של המתאבקות והמתאבקים נראה זול. הבעות הפנים של המתאבקים יוצרות גם במהלך קרבות רגעים מוזרים. הקהל עדיין נראה קרטוני ודי ״מת״. וחבל. המשחקים של השנים שעברו נראו יותר טוב לטעמי וניכר שההשקעה ביצירת המודלים למתאבקים ירדה.
אחד הדברים המוצלחים ביותר במשחק הוא האפשרות להוריד יצירות של משתמשים אחרים. ממתאבקים, לזירות ועד לחגורות ותוכניות שלמות. הכל ניתן להורדה מפורטל יחסית פשוט שנמצא בתוך המשחק. מתאבק חדש הגיע בתוכנית האחרונה של raw? רוב הסיכויים שמישהו מוכשר כבר יצר אותו במשחק ותוכלו להוריד אותו תוך רגע. ימים בודדים לאחר שהוצגו חגורות אליפות הזוגות החדשות בסמאקדאון, הן הופיעו כבר להורדה. זה גם אומר שתוכלו להוריד לעצמכם מתאבקים מארגונים אחרים לגמרי וליצור לעצמכם ״קרבות חלום״ כיפיים. תוכלו אפילו לנהל ארגונים אחרים כמו Lucha Underground או NJPW במקביל לניהול של Raw וסמאקדאון. זה בהחלט הופך את המשחק להרבה יותר ורסטילי וכמעט מייתר את הצורך ברכישת dlc, כיוון שהכל נמצא כבר בפורטל ובחינם.
מצב הMy Universe יאפשר לכם כאמור לנהל את כל היקום של הWWE, והלאה. תוכלו לעצב את תוכניות כפי שתרצו: רוצים לשים את AJ Styles ביריבות ארוכה אל מול סמואה ג׳ו בNXT? כמה לחיצות בודדות ותוכלו לעשות זאת. רוצים לשים את ג׳ון סינה ביריבות אל מול אנדרטייקר ברסלמניה? הכל אפשרי, והכל מאוד מאוד קל לתפעול. תוך חצי שעת עבודה הצלחתי לעדכן את כל הרוסטר הלא מעודכן עימו הגיע המשחק, להחליף את החגורות הישנות בחדשות, לעדכן את הזירות ולעדכן את כל הtag teams האפשריים. יש כאן תחושת שחרור גדולה מהמועקה שמלווה כל הוצאת משחק. בדרך כלל המפתחים ״סוגרים״ את הרוסטר השנתי בסביבות רסלמניה השנתית. האירוע הזה מתרחש לרוב באפריל, בעוד שהמשחק יוצא בפועל באוקטובר. בינתיים מתאבקים עוזבים, חוזרים, עוברים תוכניות, אליפויות משתנות ועוד ועוד. הגמישות של מצב הmy universe ואינסוף היצירות הקיימות בקהילת האון ליין יוצרות את המשחק הכי וורסטילי מהבחינה הזו. לא צריך להתפלל שהמפתחים יוסיפו את Rich Swann למשחק כי מישהו כבר רוב הסיכויים יצר אותו בפורטל. שני מצבים אלו הופכים את WWE2K17 למשחק הגמיש ביותר בסדרה מבחינת יצירתיות. סופסוף לא צריך לחכות כבר לעדכון הרוסטר של השנה הבאה כדי לשמור על המשחק מעודכן.
מצב האון ליין עצמו שופר, אך עדיין בעייתי. לאגים רבים יתקפו אתכם בזמן המשחק מול יריבים אמיתיים. מה שיהפוך את הקרב נגדם לדי מתסכל ובלתי אפשרי. המשחקים שכן עובדים חלק, עובדים היטב. כמובן שכרגיל אתם תיתקלו בילדים מרגיזים שלמדו את כל הטריקים והגליצ׳ים האפשריים במשחק ויודעים בדיוק איך לתזמן את המתקפות שלהם כך שלא תוכלו לעצור אותן. הDelay שנוצר בעת הספירה לשלוש יגרום לכם להפסיד משחקים רבים בלי סיבה הגיונית וירגיזו אתכם במיוחד. במובן הזה לעיתים נוצרת חווית משחק מתסכלת, אך בסך הכל, חווית האון ליין בהחלט יותר מאתגרת מאשר משחק כנגד הרמה הגבוהה ביותר של המחשב. מצאתי את עצמי חוזר ומשחק בה שוב, ושוב, ושוב (shout out ל״קנדי קראשרז״).
השורה התחתונה
למרות הגראפיקה הירודה, הבאגים הרבים וחוסר החידוש ברמת המשחקיות, WWE2K17 הוא עדיין משחק שיבדר במשך שעות ארוכות את מעריצי המותג. מי שלא חובב היאבקות לא ימצא כאן שום דבר מעניין. אך השיפורים בגזרת פורטל היצירות של המשתמשים והגמישות של מצב הMy Universe נותנים לכם את האפשרות לעשות כרצונכם ביקום של הWWE, ובשבילי זה פשוט תענוג ששווה כמעט הכל.
עידן בן טובים
בן 28. בוגר לימודי טלוויזיה וקולנוע. נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדגטים והרבה פחות מדי זמן פנוי. פעם ניסה להשתמש במשך שנה במכשיר אנדרואיד וחזר בכדי לספר.חובב רסלינג מושבע ובעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות למכשירים אלקטרונים. מנחה את פודקאסט הרסלינג המוביל בישראל: ״האוס שואו״