הבהרה: פוסט זה נועד להציג חלק מהמחשבות שלי בנושא אכילת בשר, בריאות, מוסר, צמחונות וטבעונות. הוא לא מופנה נגד אף אחד, לא תוקף אף אחד ולא בא לשנות את הרגלי התזונה של אף אחד – אלא אם תחשבו שהטיעונים שלי מבוססים ונוגעים לכם, ותרצו.

אני אוהבת לחשוב על עצמי כעל אדם חושב (מעגלי משהו? ייתכן.), וכזו ששיקולי מוסר הם חלק ממה שמנחה אותה ביום יום. בנוסף, כמדריכת פילאטיס ובכלל, הבריאות שלי מאוד חשובה לי, וחשוב לי לשמור עליה בדרך הקרובה ביותר לטבע, במידת האפשר וההגיון. אני לא מתכוונת לויתור על כל מה שהרפואה המודרנית והטכנולוגיה נותנות לנו, אלא על ברירה של מה שבאמת מתאים ונחוץ לנו. לא לקחת אקמול על כל שטות, לא ללכת לניתוח אורטופדי היכן שפיזיותרפיה ותנועה נכונה (*אהמ* פילאטיס *אהמ*) יכולים לעזור, לא לקחת גלולות כשיש פתרונות טבעיים מהימנים, לא להשתמש במכשיר כושר משוכלל שמגביל את טווחי התנועה כשאפשר ללכת/לרוץ בחוץ ולהתחזק בתנועות טבעיות (וקשות!) יותר, וכו'. תזונה, כמובן, היא חלק עיקרי בתפיסה של שמירה על הבריאות ואורח חיים טבעי יותר.

מכאן, רק צפוי היה שאתנסה בצמחונות ובטבעונות במידה כזו או אחרת בשנים האחרונות, כפי שאכן קרה. נמנעתי מבשר לתקופות מסוימות, בחלקן גם המעטתי מאוד במוצרי חלב וביצים, וגם בתקופות שבין לבין הסכמתי עם עצמי לצרוך מעט בשר (בפועל, בערך פעם-פעמיים בשבוע). המניע היה מוסרי ובריאותי כאחד. אתם מכירים היטב את הטיעונים: לא רק שחיה מתה כדי שאני אוכל לאכול אותה, זה גם נעשה באכזריות ולאחר חיים שלמים שגובלים בהתעללות (ולעתים לא רחוקות עוברים את הגבול). לא רק זאת, אלא שהבשר שאני אוכלת מלא ברעלים, בהורמונים ובאנטיביוטיקה. כך גם העוף, החלב והביצים. ואם זה לא מספיק, אז לגידול הבקר יש גם השפעות אקולוגיות נוראות, שכן הוא תופס מקום, דורש גידול תירס וחיטה במיוחד בשבילו, דורש מים, פולט גזי חממה, ועוד ועוד.

תקופה ארוכה חייתי לפי הלך המחשבה הזה (וגם עכשיו אינני טוענת שהעובדות האלו אינן נכונות), אך לא על כך אני רוצה לפרט. אני רוצה להציג את הדרך בה אני חושבת כיום, מכמה כיוונים, עם הפניות חלקיות (שיופיעו בסוף למען הסדר הטוב). אשמח מאוד לתגובות ענייניות. זה קצת ארוך, וזה רק קצה הקרחון, אבל אני מקווה להראות איך הבחירה לאכול בשר היא בחירה מושכלת, מוסרית ובריאה בעיני.

1 – המוסר הבסיסי:

---------------

אין לי בעיה מוסרית עם חיה שמתה כדי שאוכל אותה. כשמסתכלים על המצב הזה, הפשוט והגולמי, זו פשוט דרך הטבע. נכון, האדם אינו קרניבור אלא אומניבור, ואנחנו יכולים לשרוד גם בלי בשר ומוצרים מהחי. לי זה לא מספיק, אני חושבת שמתפקידי לממש את הפוטנציאל הפיזי שלי במלואו ע"י כך שאוכל מה שנועדתי לאכול במהלך שנות האבולוציה, וזה, תרצו או לא תרצו, דורש לאכול בשר. ושוב, אני מבינה את האמונה שמכיוון ששמורה לנו האפשרות לאכול מן הצומח בלבד עלינו לעשות זאת, פשוט לא מסכימה. שמירה על בריאות היא חלק מההישרדות, ולכן מצדיקה לטעמי הרג חיות מאכל.

2 – העולם מסובך:

--------------

אבל זה לא רק להרוג חיה ולאכול אותה. זה לתמוך בתעשיית בשר שלמה, רצחנית, חסרת רחמים. חיי הבקר המיועד לשחיטה בקושי ראויים להיקרא חיים. וזה עוול שאני לא רוצה לתמוך בו. במה אני כן מוכנה (ורוצה) לתמוך – בגידול אורגני של בקר אוכל עשב, שבסופו של דבר נשחט למטרות מאכל. לצערנו, בארץ לא ניתן להשיג כזה. בארץ גם לא ניתן להשיג בשר שלא נשחט בשחיטה כשרה (ואכזרית). הפתרון הפרגמטי שלי כרגע הוא לאכול פחות בשר ממה שהייתי אוכלת אם הייתי גרה במקום בו קיימת נגישות לבשר אורגני במובן החזק הזה.

3 – לבריאות:

----------

הרבה זמן האמנתי שצריך לאכול הרבה פחמימות מורכבות, דגנים מלאים, פירות וירקות, להיזהר מצריכת שומן מוגזמת, ובמיוחד משומן רווי (=השומן שיש במוצרים מן החי). שחלבון מן הצומח (אם בוחרים ומרכיבים אותו כראוי) מתעכל טוב יותר מכזה מהחי. רוב מה שהוא common knowledge. אבל בחודשים האחרונים התחלתי לקרוא מחקרים, ולהבין שרובם מוטים, לא מובהקים סטטיסטית, מפרשים את הנתונים באחת מיני דרכים רבות אפשריות או פשוט נערכו שלא בצורה מבוקרת. המעטים שניתן באמת ללמוד מהם משהו מצביעים ברובם על דברים אחרים לגמרי. ממש לא אפרט כאן הכל, אבל הנה כמה טיזרים: שומן רווי הוא החיוני לנו ביותר; אין קשר בין צריכת מזון עתיר בכולסטרול לרמת הכולסטרול בדם; צריכה מוגזמת של פחמימות, בעיקר מעובדות אך אפילו המלאות והמורכבות, שגורמת לעמידות אינסולין לאורך זמן, היא האחראית למרבית בעיות ההשמנה והסוכרת ולבעיות לב ולחץ דם. גם הדברים האלה אינם תורה מסיני, הם רק הכיוון העיקרי שניתן לקבל ממחקרים ראויים כיום. זה מיטב הידע המדעי שיש לנו. יותר מכך, שומן וחלבון הם נוטריינטים חיוניים לבניית רקמות ולתפקוד הגוף, בעוד פחמימות הן בסה"כ מקור אנרגיה, אנרגיה שהגוף יודע להפיק גם משומן. זה לא משהו נגד פחמימות, רק נגד צריכה מוגזמת שלהן. ואומרת את זה מי שהייתה מכורה לפסטה כל ימי חייה. תזונה בריאה, כפי שאני מבינה אותה, מורכבת מחלבון ושומן מהחי, ורצוי ממגוון רחב שכולל דגים, בקר, צאן, עוף וביצים, מהרבה ירקות וגם מפירות ואגוזים. מוצרי חלב נתונים לויכוח. כיום התזונה שלי (וגם אורח החיים בהתאם) היא קדמונית, בהתאם להבנות האלה. ולכן אני לא מוותרת על בשר, גם אם ממעיטה בו לעומת ביצים ודגים.

4 – אקולוגיה:

-----------

נכון, תעשיית הבקר היא הרסנית. אבל הנה סוד: גם תעשיית המזון ה"צמחונית". כדי לגדל כמויות עצומות של חיטה ושל תירס מושמדות סביבות מחייה טבעיות של בעלי חיים רבים. חרקים ולטאות נהרגים בהמוניהם במהלך עיבוד השדה, ואחת לכמה שנים ישנה מתקפת עכברים על השדה – כמובן שאת כולם הורגים. ומוות מרעל עכברים הוא איטי ומייסר. אני בכוונה לא נכנסת למספרים, כי כל מקור נותן מספרים אחרים. אני לא יודעת האם יותר בעלי חיים נהרגים כדי לשמש למאכל או כתוצאה מעיבוד שדות דגן, העניין הוא שהמוני בעלי חיים נהרגים כך או כך. תאמרו שחלק ניכר מהחיטה והתירס נועדו לתעשיית הבקר, ואענה שהבקר בכלל אמור ללחך עשב! אגב, בשר כזה הוא גם בריא הרבה יותר. הכל מתנקז לנקודה אחת: הבעיה אינה בלאכול בשר או לא, זו שאלה שניתן היה לסגור מסעיפים 1 ו-3 לעיל. הבעיה היא בתעשיית הבקר ובתעשיית החקלאות. כן, החקלאות הפכה להיות תעשייה. הפתרון, על פניו, אם נתעלם ממניעים כלכליים ומעוד כמה בעיות, הוא לצרוך מזון אורגני: בשר, מוצרים אחרים מן החי, וגם ירקות, פירות ודגנים. ואם כבר דגנים, אז להמעיט בצריכתם. חיינו מאות אלפי שנה בלעדיהם, כנראה שלא אנחנו ולא כדוה"א צריכים כל-כך הרבה מהם.

5 – רעב ומוסר:

------------

לתעשיית המזון, ובמיוחד לחקלאות ולגידולי הדגנים, כן יש יתרון (מוסרי, מי היה מאמין!) אחד: היא מאפשרת לספק מזון בזול להמוני אנשים שאלמלא כן היו נותרים רעבים. ברור שחקלאות אורגנית גרידא לא יכולה לקיים את כל המין האנושי במימדיו כיום. כאן אנחנו נשארים עם שאלות גדולות, שכמובן יש להתמודד איתן, אך לא זה המקום. לטעמי הן כבר חורגות מתחום הצלחת שלנו.

סיכום (זמני, תמיד זמני): השאלה הפשטנית מה חשוב יותר – בריאות אופטימלית או אי-הריגת חיות - היא שאלה מוסרית שכל אדם צריך לענות עליה עם עצמו. עבורי, הכף נוטה לכיוון הבריאות. מעבר לכך, הבעיה האמיתית טמונה באופי התעשייתי של החקלאות (והפעם אני כוללת במילה חקלאות גם את גידול הבקר והצאן), שפוגעת בבעלי חיים, בכדור הארץ ובבריאות שלנו. במילים אחרות, השאלה היא לא מה, אלא איך.

יש עוד המון מה להגיד, אבל זו נשמעת לי התחלה טובה. אם הגעתם עד פה, תודה שקראתם. כאמור, תגובות ענייניות יתקבלו בברכה.

כמה הפניות:

על תזונה ואורח חיים קדמוני – בעברית: http://www.kadmoni.com/

על תזונה ואורח חיים קדמוני – באנגלית: http://www.marksdailyapple.com/

בלוג מאמרים תזונתיים מומלץ (אנגלית): http://eatingacademy.com/

(אני לא כוללת הפניות למאמרים ספציפיים כרגע, אבל אם תבקשו כאן בתגובות – תקבלו!)

מרב חיים - 

סטודנטית (לנצח) למתמטיקה ופילוסופיה של המדע, ירושלמית בעל כורחה, מדריכת פילאטיס עם רקע נרחב בבלט קלאסי, גיקית במידה הנכונה. חוץ מזה מתעניינת באסטרונומיה וקוסמולוגיה, במוסיקה, בבריאות, במחול ובתנועה, בבלשנות ובטכנולוגיה.