לפי כחודש וחצי יצא לאקרנים הסרט "הנוקמים: מלחמת האינסוף" ובכך הכריז על פתיחת תקופת הקיץ ובעיקר הבלוקבאסטרים בבתי הקולנוע. עד לסוף חודש אוגוסט אפשר לתאר בצורה מדויקת את סוגי הסרטים שנקבל, סרטים עתירי תקציב, עמוסים באפקטים וכאלו שגורמים לצופים לבלוס כמויות אדירות של פופקורן לפה. אין שום דבר רע בזה, לא כל סרט צריך להיות אומנותי או חומר לאוסקר, אבל איכשהו בתקופה הזו מצליחים לעוף מתחת לרדאר גם סרטים מצוינים שלא הופקו בתקציב של מאות מיליוני דולרים, "מלון ארטמיס" הוא אחד מהם.
הסרט מתרחש בלוס אנג'לס, בעתיד הלא רחוק של 2028 עולם שבו תאגידים ולא הממשלות שולטים בערים, מעין הצצה אפשרית לעתיד ואולי גם להווה שלנו. גברת תומס (ג'ודי פוסטר, "שתיקת הכבשים") היא הרופאה במלון ארטמיס, מלון שהוא בית חולים בלעדי לפושעים. על מנת להתמודד עם סוגי הלקוחות המיוחדים של בית החולים ישנן למלון מספר חוקים: הכניסה היא רק למנויים, אף אורח לא מכיר את האחרים, אין להיכנס עם נשק, אסור להרוג את המטופלים וכמובן, בלי שוטרים. העלילה שלנו מתרחש בלילה אחד שבו מתרחשת התפרעות אלימה של אלפי אזרחים כנגד התאגיד השולט בעיר בזמן שהארטמיס מתמלא בשלל טיפוסים שלא כל כך מסתדרים אחד עם השני. כן, למספר צופים "הארטמיס" יכול להרגיש דומה מאוד ל"קונטיננטל" מסרטי ג'ון ויק, אבל אני יכול להבטיח שמדובר בסרט שונה לחלוטין.
אחד הדברים הבולטים לטובה הוא בניית העולם בסרט. יכולנו לקבל סרט שמכיל בתוכו רק את ההתרחשויות בתוך הארטמיס, אבל התסריט עשה בשכל כשהוא מראה לנו גם איך העולם בחוץ נראה. המהומות שמתרחשות בחוץ תורמות לקצב של הסרט ומאפשרות לנו להקביל את האירועים בתוך המלון למה שקורה מחוצה לו, ככל שהמהומות מתקדמות לכיוון המלון אנחנו מתקרבים לנקודת הרתיחה בין הדמויות השונות. הארטמיס עצמו גם כן בנוי בדיוק עד למידות הקטנות ביותר. האורחים מקבלים שמות קוד, הם נדרשים להפקיד את כל כלי הנשק שלהם בכניסה, כל חדר מאובטח על מנת שאף אחד לא יהרוג את השני כל זה בזמן שהמלון מעוצב בסגנון של שנות ה-30 בארה"ב.
הסיפור שלנו נשען על שתי דמויות מרכזיות, האחות שמגולמת על ידי ג'ודי פוסטר וגנב שמקבל את הכינוי "ואיקיקי" שאותו משחק סטרלינג ק. בראון. הסרט הזה הוא של ג'ודי פוסטר והיא כובשת כל סצינה שהיא מופיעה בה. היא מצליחה להגיש הופעה מדהימה של רופאה קשישה בת למעלה מ-70 בצורת ההתנהגות, הדיבור וההליכה. שאר הקאסט שבנוי משמות כמו דייב בטיסטה, סופיה בוטולה, צ'ארלי דיי, ג'ף גולדבלום וזאכרי קווינטו עושים גם כן עבודה מצוינת ולא משנה כמה התסריט או הבימוי היו מוצקים בסרט הזה, הוא לא היה ממריא בלי הקאסט הכישרוני הזה.
אם אתם מתכוונים להיכנס ל"מלון ארטמיס" בתקווה לקבל סרט אקשן מלא יריות ופיצוצים, אתם עלולים להתאכזב. "מלון ארטמיס" הוא לא מסוג הסרטים האלו, הוא סרט שעובד על בעירה איטית לקראת פיצוץ גדול בסופו. זה למה אורכו שעומד על קצת 90 דקות הופך אותו לחוויה מצוינת. הוא לא נמתח כמו מסטיק למעלה משעתיים (כמו לא מעט סרטים היום), הוא מגיע לספק סיפור מקורי, קצר, טוב, כתוב היטב ומשוחק נפלא, זה הסרט בשבילו.
נתי אקב
בן 30, גיק הייטקיסט קלאסי. חובב סרטים באופן מושבע. אוהב כל סרט טוב ללא הבדלי אולפן, במאי ושחקנים. שונא שמייקל ביי הורס את הילדות שלי ואת הפריקוולים שהשמידו את מלחמת הכוכבים
גיקסטר מחלקת כרטיסים זוגיים ל'משפחת אדמס 2'?