העונה השמינית והאחרונה של "משחקי הכס" לא מתקבלת בצורה הכי טובה אצל המעריצים, הקולות האלו החלו לצוף עוד משני הפרקים הראשונים והתעצמו בפרק השלישי. נהניתי מ"הלילה הארוך", אבל מבחינתי הוא היה דוגמא מצוינת לבעיות הנוכחית בסדרה. בעיות שהחלו להרים את הראש כאשר העונה החמישית הסתיימה והסדרה החלה לעקוף את הספרים. בצורה פשוטה, הסדרה חדלה מלהיות עלילתית ומונעת על ידי הדמויות, האינטראקציות בניהן ותככים פוליטים בניהם ויותר על ספקטקל של קרבות גרנדיוזים וקיטש הוליוודי.

אחרי הצפייה בפרק החמישי, האחרון לפני שחותם את אחת הסדרות הגדולות ביותר שנוצרו אי פעם, הקולות הלא מרוצים הם כבר רוב משמעותי. העונה השמינית לא עובדת באף מישור והפרק החמישי, "הפעמונים" מוכיח זאת מבחינתי למעלה מכל ספק.

בדרך כלל אני אוהב לגוון בין הדברים שאהבתי לעומת הדברים שלא בכתיבת הביקורת, אבל הפעם אתחיל בחיובי שבפרק, אעסוק בו מהר ואמשיך לבעיות הכה רבות. בדומה ל"הלילה הארוך", הצד הטכני של הפרק פשוט מהמם, החל מסצינות הקרב שלא חוסכות מאיתנו שום קטיעת איבר והכאוס שמגיע עם המלחמה. הגופות החרוכות שדרוגון משאיר אחריו, הבזיזה והאונס מראים לנו כמו שיורון אומר – "ככה נשמעת עיר גוססת". לא נהניתי לראות את זה, בהיתי במסך הטלוויזיה באימה ופליאה, ההשלכות האמיתיות של המלחמה או בעצם הטבח לא נחסכות מאיתנו. אלו לא רק חיילים שנהרגים בשדה הקרב, אלו אזרחים חפים מפשע שאין להם שום יכולת להגן על עצמם, סמטה אחת נשרפת ובסמטה אחרת אנשים נחתכים על ידי הבלתי טמאים והדותראקי ואנחנו נשארים עם ההבנה, זה לא היה חייב להיות ככה.

מיגל ספוצ'ניק, מי שביים את "הלילה הארוך" ו"קרב הממזרים" עשה פה את העבודה הטובה ביותר שלו בסדרה. יחד עם הבימוי המהודק, רמין ג'וואדי המלחין משחק לנו פה על "גשמי קסטמיר" בצורה מעוררת השראה יחד עם השאר הפרק. תשבוחות אחרונות הולכות לפיטר דינקלג', ניקולאי קוסטר-ולדאו עם תצוגת משחק מדהימה שמזכירה למה אנחנו אוהבים את האחים לבית לאנסיטר והאחרונה לאמיליה קלארק שפעם הראשונה מזה זמן רב, אני מצליח ונהנה לראות אותה מפגינה מגוון רגשות. אבל עכשיו הגיע הזמן לדבר על הרע שבפרק, ולמרות שיש לא מעט ממנו, כולו מגיע ממקום אחד הכתיבה.

בשיחות רבות על הסדרה עלה לא מעט פעמים הנושא של השחקנים האמיתיים של ווסטרוז, אלו שבאמת נלחמים על עתיד הממלכה, אחד שנלחם למען התושבים הפשוטים והשני שנלחם להאדיר את כוחו, שלא היה משנה אם היה שורף את ההמלכה אם היה יכול להיות מלך האפר. אלו לא היו שליטים או לורדים רבי עוצמה, אלא שני אנשים עם אינטליגנציה לא קטנה, וואריז ופיטר "אצבעון" באייליש ואת שניהם איבדנו במהלכים לא אופיינים לדמותם.  

הפרק נפתח בואריז, יושב וכותב מכתב בו ניתן לזהות מספר מילים אבל להבין את תוכנו המלא: "רייאגאר", "אדארד סטארק" ו"היורש האמיתי לכס הברזל". ואריז מתחיל או מנסה לממש את תוכניתו להציג את ג'ון כטוען לגיטימי יותר לכתר מאשר דאינריז, גם ברמה האישית וגם בזכות הדם. לא הצלחתי לברר אם הוא כתב מכתב אחד שאותו הוא שרף בסוף, או שהוא כתב מספר מכתבים ושלח אותם לכל מיני מקומות בממלכה. בכל מקרה, אני בטוח שעוד נראה את התוכנית שלו או לפחות חלק ממנה, מתממשות בפרק הבא.

בכל מקרה, יחד עם טיריון ואצבעון, נראה שהדמויות החכמות ביותר בסדרה פשוט מאבדות אינטיליגנציה לאורך זמן, כי אחרת איך אפשר להסביר את המהלכים הטיפשיים שמאפיינים אותם. לדבר על בגידה בדאינריז באופן גלוי, לא להגיד לה שהם יודעים על המורשת האמיתית של ג'ון ולחתור תחתה גם אחרי שהיא מודעת להכל. שניהם פשוט לא הפסיקו לעשות טעויות של טירונים מאז שהעונה החלה ואני לא מצליח למצוא את עצמי מתבאס כשאני רואה את ואריז נשרף למוות, אלא פשוט מחכה לעבור הלאה. אחת הדמויות האהובות עליי ביותר ומהדמויות הבודדות שאכן טובת הממלכה לנגד עיניו מת בצורה כל כך טיפשית.

למרות שאורכו של הפרק הוא כשעה וחצי, הרגיש לי ואני מניח שגם לכם שניסו לסגור לנו כמה שיותר קצוות עלילה על מנת להכין אותנו לפרק הגדול שיסגור את הסדרה. ברשותכם, אעבור בזריזות על הדברים הקטנים כדי שאוכל להתמקד בדברים שאכן הפריעו לי: יורון גרייג'וי שורד את המתקפה של דרוגון רק כדי ללכת מכות מיותרות עם ג'יימי, "חברת הזהב" אחרי כל ההקדמות הפסיכיות, נופלת כמו חבורה של נערי חווה, קלגיין-Bowl נגמרה בצורה הברורה ביותר עם קפיצה לתוך אש, אותו אלמנט שגרם ליחסים הרעים בין האחים ואריה מחליטה לוותר על להרוג את סרסי אחרי משפט בודד מסנדור.

העלבון הגדול ביותר של העונה הנוכחית מבחינתי הוא ההתייחסות לדמותה של דאינריז. נכון, עוד מהעונות הראשונות זרקו פה ושם רמזים וקריצות שגרמו לנו לתהות האם דאינריז תמשיך את מורשתו של אביה ותיפול לשיגעון. אז מה התשובה לשאלה הזו, אחרי 7 עונות של פיתוח דמות? כן, היא משתגעת ללא ספק. המילים הראשונות שהיא מוציאה בפרק הן "ג'ון סנואו בגד בי", היא מאיימת על טיריון ושוכחת מה הסיבה שהיא רוצה את כס הברזל, לעזור לפשוטי העם. כשטיריון והיא משוחחים לראשונה בעונה החמישית, היא בטוחה שאם יש קבוצה שתתמוך בה כשהיא תחזור לווסטרוז אלו יהיו פשוטי העם והיום היא שורפת אותם.

אני לא אומר שהמהלך מנותק לגמרי מהמציאות, ראינו בעבר שיש לה מזג חם וטיריון עצמו אמר שתפקידו הוא לרסן את הדחפים האפלים שלה, אבל הבעיה היא הקצב שזה נעשה בו. בשני פרקים, מה שהם בערך יומיים-שלושה, דאינריז מאבדת את זה לחלוטין, גם אחרי שהם מנצחים בקרב וצבאות לאניסטר נכנעים. אפשר לייחס את זה למצב הנפשי, במשך זמן קצר היא איבדה את ז'ורה, מיסאנדי ורייגאל. אבל כמו שלא הפסיקו לומר לנו, הפעמונים נשמעים העיר נכנעה ודאינריז בשלה, שורפת הכל. היא לא הולכת ל"מבצר האדום" לאיפה שהאויבים שלה נמצאים, היא שורפת חלקים נכבדים מהעיר לפני שהיא מחליטה להפיל את המבצר.

החלטה פשוטה יותר היתה לעשות את הקרב יותר שקול, לגרום לה לאבד את רייגאל בפרק הזה ולא בקודם, לראות את הכוחות שלה מתקשים או נכשלים בלכבוש את העיר עד שהיא מבינה שאין לה ברירה. אבל לא, בפחות מרבע שעה כל המסע שהיא עברה במשך שנים נזרק לפח. ואם זה לא מספיק, בזמן שאנחנו רואים אותה שורפת את העיר ללא רחמים, ג'ון מנסה להימנע מקרב, הורג רק שהוא חייב ואפילו הורג חייל שלו כשהוא מנסה לאנוס. דוחפים לנו בגרון שג'ון הוא הגיבור ודאינריז עכשיו היא הנבל, משהו שמשחקי הכס נמנעה ממנו, לבחור בצדדים של שחור ולבן.

ואז אנחנו מגיעים לזוג השני של הסדרה, ג'יימי וסרסי ואם זרקנו את כל מה שעשינו עם דמות אחת במשך כל הסדרה, אפשר עם דמות. ג'יימי שהפך מהדמות שנואה לאהובה ביותר מחליט שהוא כן צריך להיות עם סרסיי, ואם בפרק הקודם חשבתי שאולי הוא מגיע כדי להרוג אותה, לא, הוא רוצה להיות איתה או לפחות לברוח איתה. הוא שרד את הקרב על וינטרפל כדי שזה יהיה הסיום שלו? איזו התקדמות הדמות שלו עשתה אם הוא מסיים את הסדרה באותה נקודה שבה הוא התחיל אותה. כשהוא וסרסיי נקברים תחת הארמון, שוב, כמו ואריז, לא הרגשתי כלום. ומי חשב שהמוות הפשוט, המהיר וכשהיא בידיי האדם שהיא אוהבת הוא עונש ראוי לסרסיי?

עוד קצת דברים שמעידים על חוסר עקביות שאני לא מצליח להבין, לא מסוג הדברים שהרסו לי את הפרק אבל ללא ספק גרמו לי להרים גבה, כי בסוף משחקי הכס היא ריאליסטית ובעולם שלה יותר לשמור על עקביות. יורון שהוצג כלוחם מוכשר, בקושי מצליח להביס את ג'יימי. בפרק הקודם שלושה עקרבים פגעו ברייגאל בלי שום קושי מספינות שטות ועכשיו דרוגון אפילו לא נשרט, מה היתה המטרה בלדלל כל כך את הכוחות של דאינריז אם הם כבשו את הבירה בכזו קלות, כמה פעמים צריך לראות את אריה שורדת מבנה שנופל עליה כדי שנבין שהיא באטמן ועכשיו הוסיפה את דאינריז לרשימה שלה ומה עם ברון?

אז אחרי כמעט אלף מילה, שבוע הבא משחקי הכס תגיע לסיום, אין ספק שזה לא הסיום שאני ורבים אחרים רוצים, אבל זה הסיום שנקבל. אנחנו רק יכולים לקוות שיהיה לנו אקורד סיום מוצלח, אבל לא הייתי בונה על זה. חבל.

נתי אקב

בן 30, גיק הייטקיסט קלאסי. חובב סרטים באופן מושבע. אוהב כל סרט טוב ללא הבדלי אולפן, במאי ושחקנים. שונא שמייקל ביי הורס את הילדות שלי ואת הפריקוולים שהשמידו את מלחמת הכוכבים