בשנת 1979 טים ברטון החל את הקריירה שלו עם דיסני. לאחר שסיים את לימודיו, הוא התקבל לשורות דיסני כאנימטור מהשורה. אבל החלומות והחזון של היוצר הצעיר היו קצת ייחודיים מדי עבור ענקית סרטי הילדים, והוא יצא לדרך עצמאית.
ב- 2010 ברטון חזר לשורות דיסני עם סרטים כמו ״אליס בארץ הפלאות", והראייה הקולנועית של ברטון אפשרה לדיסני לצאת עם עולם ויזואלי חדש בסרטי ה״לייב-אקשן״ שלהם, ולהעניק להם מראה ייחודי, כפי שהם עשו בסרטים המצוירים שלהם עד היום, מבלי להראות כאילו הם משכפלים את הסרט המצויר המקורי לעולם האמיתי (עם המון CGI).
כיאה לסרט של ברטון, הסגנון הייחודי שלו המוכר יותר משמו, מעודן כאן יותר, אך צוות השחקנים חדש-ישן עם דמויות שלשם שינוי הם לא ג׳וני דפ, או הלנה בונהם קרטר. אנחנו זוכים כאן באיחוד מרגש בין מייקל קיטון (״באטמן״, ספיידרמן: השיבה הבייתה״) לדני דה ויטו (״תאומים, פילדלפיה זורחת״) . לראשונה מאז באטמן, אך נראה שברטון ממשיך את החיבה שלו לנשים חיוורות ומסתוריות עם מבטא כבד, ומגייס את אווה גרין לתפקיד ״קולט״ רקדנית טרפז בקרקס, כמו בונהם-קרטר אבל צעירה ב30 שנה.
כמו סרטים רבים מתקופתו, דמבו המקורי נראה היום מעט בטעם רע לקהל המודרני, בסרט המקורי ישנם גילויי גזענות, וסטריאוטיפים, שמתגלגלים מעט לחידוש של ברטון. סטריאוטיפיים עממיים מתגלגלים לסרט ונראה שאי אפשר להפריד זאת מן ההיסטוריה התרבותית המערבית. בניהם וחלק מהסממנים של ״קרקס״ – איש שחור חזק, קאובוי אמריקאי, כל אלה פרסונות שנמצאות בקרקס של מדיצ׳י,
הסרט מבוסס באופן די רופף על הסרט המקורי משנת 1941 ומכיל יותר התייחסויות ומחוות לסצנות מאשר שחזור שלהן. הסגנון של טים ברטון נמצא כאן בדליים, אבל הוא לא ״אלים״ לעיניים. טים ברטון לוקח צעד אחד אחורה מבחינה עיצובית כדי להפוך את הסרט קצת יותר נגיש לכל המשפחה, אבל עדיין לא חוסך מהצופים (וגם מהילדים) לא מעט מהאופל והגותיות שמאפיינים אותו. מצד אחד זה סרט של טים ברטון שנעשה לילדים, מצד שני זה סרט לילדים שביים טים ברטון, מה מתאים לכם מהסקאלה הזו? זו כבר החלטה שלכם.
. ברטון מנצל לא מעט משטח הסרט כדי לקדם את הרעיונות והתימות שלו.דמבו מרגיש כמו סרט אישי שלו שהסיפור הוא רק מעטפת למשהו עמוק יותר, כמו התנצלות אם תרצו. הקרקס הקטן, ביתו של דמבו נמכר לקרקס גדול יותר, ובעוד שהכסף והאטרקציה מאפשרים להם להופיע בנוחות, גם אבד הקסם שייחד אותם כקרקס נודד קטן. קצת כמו שקרה כאן לברטון כבמאי,שאיבד את הייחוד שלו ביצירות האחרונות שעשה עם אולפנים גדולים ועם דיסני בפרט. ובכך איבד את הרגש והייחודיות שלו. כמובן שהאירוניה התאבדה שהיא גילתה שהוא משתמש בסרט של דיסני כדי להביע את הביקורת על דיסני והכסף שלהם, לא ברור איך דיסני אישרו את זה אבל זו התוצאה.
יש מעט ניחוח של שנאת השונה והזר בסרט - ישנו דגש רב על קהל הצופים בקרקס, לבן ברובו (תואם זמנים כנראה ) אך גם הצגת אנשי הקרקס כמופע שוליים בצידי החברה. ונראה שהדרך היחידה שלהם להתקבל לחברה הייתה דרך הכשרונות שלהם. זה ניכר גם בדמותה של מילי, חריגה באהבתה למדע וגם היא חלק מ״שולי החברה״, והיא מטאפורה לדמבו עצמו. מילי, ביתו של ״שומר הפילים״ הממונה לשמור ולאמן את דמבו הקטן. הסרט נראה יותר סובב סביבה מאשר על דמבו. היא שגדלה לתוך עולם הבמה והפרסום דוחה אותו מעל פניה ומבקשת להיות מדענית חוקרת, כמו גדולת המדעניות באותו דור – מארי קירי. היא מתייחסת לדמבו כמו אל כל נושא מדעי הראוי למחקר בתחילה , אך עם הזמן מביעה כלפיו רגש עדין, מה שמציג כאן דמות ילדה חדש להזדהות איתה. מדענית, חוקרת, לא כוכבת לעתיד, בהחלט דמות ראויה לחיקוי לילדות שיראו את הסרט.
דמבו של גרסת 2019 הוא עדיין אותו פילון חמוד שהיה בסרט משנת 1941 ברטון עשה מאמצים עילאיים לשמר את החן של הפילון המקורי, ואותן עיניים כחולות ותמימות מביטות בך מעל המסך כפי שהן מביטות בסרט המקורי. לפעמים ברטון מתאמץ כל כך להדגיש את החמידות של דמבו הקטן שהוא מעט מגזים בשטיק הזה, אבל רוב הזמן הוא משתלב בקלילות ברקע והשחקנים מיומנים היטב כך שהתנועות של דמבו משולבות בסצינה והוא חלק ממנה כמו כל שחקן בשר ודם, יוצאי דופן אולם דווקא בשיא הסרט, שבו דמבו מעופף ונראה שדווקא המכניקה לגרום לגור דני זה ויטו ומייקל קיטון בתורם מפיחים חיים בתפקידים שלהם ומביאים למסך את הדמויות הכי מלאות עשירות בסרט, אחרי דמבו כמובן.
אולי אני פשוט מבוגרת, או החן הברטוני ניסתר מעיניי אבל דמבו הוא עדיין הרפתקאה משעשעת לילדים, גם אם ילדים מעט גדולים יותר. ברשותכם אזהיר מהחלק השני של הסרט היכול להיות מעט מאיים לילדים (גם הגדולים יותר) עם דמויות מפחידות, אך בסופו של דבר לבוגרים שהם ילדים בנפשם, וחובבי ברטון ימצאו את הסרט הזה מקסים ודרך לא רעה להעביר שעתיים בקולנוע.
מירי נמנוב,
מפיקה ראשית בגיקסטר.
והחוליה הנשית החזקה של גיקסטר
מקום שקט 2 עולה לאקרנים, וגיקסטר מפנק אתכם בכרטיסים!