בשנת 2007 יצא לאור הכרך הראשון של "אקדמיית המטרייה", תחת חברת "Dark Horse Comics", אשר הביאה לנו גם את "Sin City". סדרת "אקדמיית המטרייה" נוצרה על ידי ג'רארד וויי, סולן להקת "My Chemical Romance". סדרה זו מונה כרגע 4 חלקים, כאשר השלישי שבהם צפוי לצאת בהמשך השנה, וחלק רביעי אשר נמצא כרגע בתהליכי עבודה. לפני כשבועיים עלתה לנטפליקס סדרת לייב אקשן המבוססת על הכרך הראשון בסדרה ("The Apocalypse Suite”), אך כוללת אלמנטים גם מהשני.
לפני 30 שנים, באותו יום, נולדו 43 תינוקות ברחבי העולם. זה בפני עצמו אינו אירוע מיוחד, אלא שתינוקות אלו נולדו לאמהות שלא היו בהריון עד יום הלידה. סר רג'ינלד הארגריבס, מילארדר אמריקאי, זיהה את המאורע המדובר, והחליט להשקיע בו – למרות מאמציו לאמץ יותר, בסופו של דבר הצליח הארגריבס לשים את ידיו רק על 7 מהתינוקות הללו. כעבור שנים התגלתה מטרתו, כאשר הילדים התחילו לפתח כוחות על מסוגים שונים. המיליארדר הקים את "אקדמיית המטרייה", במטרה לאמן את 7 הילדים, ולהכינם להגנה על העולם. 30 שנים לאחר אותו יום חד פעמי, שנים לאחר שהתפזרו, מתאחדים הילדים בעקבות מותו של הארגריבס, ובמטרה לעצור איום שאינם יודעים מהו ומה מקורו.
כל מי שחושב שמדובר על דרמה משפחתית אמריקאית טיפוסית ונורמלית, הכוללת ילדים המתאספים בעקבות מות ההורים, ובעקבות כך צפים רגשות מהעבר וצצים סודות שנשמרו במשך שנים – טועה. זאת אומרת, כל זה אכן קורה, אבל הסדרה היא הכל חוץ מטיפוסית ונורמלית. קשה להגיד "נורמלי" על משפחה הכוללת "אמא" רובוטית, קוף אינטליגנט שמהווה מנטור/חבר/שותף לאבא המנוח וכאמור - גם כוחות על.
שבעת הילדים הללו גדלו והלכו בדרכים שונות – "מספר אחד", לות'ר, המנהיג המיועד של החבורה, הוא האחרון שנשאר תחת ניהולו של אביו. "מספר שתיים", דייגו, מתנהל כוויג'ילנטי חסר מעצורים. אליסון, "מספר שלוש", היא שחקנית מפורסמת עם בעיות משמורת לאחר גירושין מבעלה. קלאוס, הרביעי, הוא מכור לסמים אשר מנסה להדחיק את כוחותיו. "מספר חמש" חוזר בפתאומיות, לאחר שנעלמו עקבותיו לפני עשרות שנים. "מספר שש", בן, מת בצעירותו, ו"מספר שבע", וניה, היא האוטסיידרית חסרת הכוחות שתמיד הושארה מחוץ לחבורה. היחסים בין האחים נידונו מראש לכישלון, בעקבות שיטות הגידול והחינוך הנוקשות של רג'ינלד הארגריבס, אשר כללו לא מעט צעדים ומהלכים קיצוניים, שכל ייעודן היה מוכוון מטרה – טיפוח יכולותיהם ללחימה בפשע. יתרה על כך, הוא אפילו לא טרח לתת להם שמות, אלא רק מספרים. סביבת גידול זו השפיעה על האחים הן כבודדים והן כמשפחה, לאורך עשורים.
העונה הראשונה מבוססת על הכרך הראשון, אך זהו אינו עיבוד אחד לאחד לסיפור המקור. בנוסף לכמה שינויים, מהותיים יותר או פחות, מהעלילה של כרך זה, ישנם כמה אלמנטים מהכרך השני אשר הוכנסו לעלילת העונה הראשונה. ככל הנראה, יוצרי הסדרה ניסו למלא חלל כלשהו שהם חשבו שדרוש לסתום, אך לעיתים קרובות נוצרת התחושה כי התוצאות של החלטה זו הפוכות ממה שתוכנן – חלק מהפרקים ארוכים מידי, ובאופן כללי היה ניתן לצמצם כמה פרקים מהעונה, ללא פגיעה בעלילה הראשית. בעיה זו בולטת במיוחד בפרקי סיום העונה, בהם ה"טוויסט" (אשר היה צפוי וברור מהפרק הראשון) נגלה ומתחיל להניע בקצב מהיר יותר את העלילה – נדמה כי לא נשאר לעלילת הסיום מספיק נפח, בגלל עודף התעסקות בדברים שאינם רלוונטיים לאורך העונה. בנוסף להרגשת הזיגזוג שקורית לעיתים בקצב הסדרה - בין קצב איטי ומדוד, לקצב מהיר מידי שמטרתו להגיע מהר לנקודה רצויה בעלילה, זה גם בולט בצורת פעולות של הדמויות השונות, אשר ברור שנעשות לא באופן "טבעי" לדמות, אלא כי הזמן דוחק עד לסיום הפרק/העונה.
בעיה נוספת שבולטת מאוד לאורך העונה, היא חוסר היכולת של הדמויות לתקשר אחת עם השנייה. נכון, זוהי בעיה נפוצה בלא מעט סרטים וסדרות, ונכון – הילדים גדלו תחת ניכור ולא רק שלא למדו "להביע רגשות", אלא אף למדו להדחיקם. אבל לא מעט בעיות שקרו לדמויות לאורך העונה, יכלו להיפתר בקלות, אם דמויות היו עושות את הדבר הבסיסי ביותר שהוא לדבר עם הסובבים אותן, ובמקרים מסוימים נושא זה בולט באופן מוגזם.
לגביי הדמויות עצמן (והשחקנים אשר מגלמים אותן) - רובן אינן מצריכות אזכור מיוחד, אך דווקא הופעתה של אלן פייג' ("Juno", "Inception"), השחקנית הכי מוכרת בקאסט השחקנים, אשר מגלמת את וניה ("מספר שבע") היא החלשה ביותר, בעיקר כי היא אינה מצליחה להעביר בצורה טובה את התחושה של המנודה התמידית. דמותה של וניה משמשת בעיקר כגורם סביל ונגרר לאורך רוב העונה, וקבלת ההחלטות שלה בלא מעט מקרים לפעמים מעלה גיחוך לא מכוון, בעיות אשר מפריעות לפייג' להתבלט כפי שהיא אולי יכלה. לעומתה, רוברט שיהאן (“Misfits”, "Mortal Engines") ואיידן גאלאגר בן ה-15, נמצאים בכמה רמות מעל כל השאר. גאלאגר מגלם באופן כמעט מושלם את "מספר חמש" כמבוגר בגוף של ילד, ואת הניגודיות הנובעת ממצב אבסורדי זה. לא רק שהימצאותו של ילד בן 15 (במציאות), בסביבת קאסט שמבוגר ממנו בלא מעט שנים, אינה פוגעת בעלילה, אלא להיפך – הופעתו מוסיפה המון צבע והומור. שיהאן מביא למסך דמות שאולי תיתפס בפרק או שניים הראשונים כמציקה ובלתי נסבלת, אך לאט לאט מתבררת כדמות הכי טובה בסדרה. השילוב של ההומור, הלב והאנושיות ששיהאן מביא לדמותו הגם ככה עמוקה של קלאוס ("מספר ארבע"), מחזיקים את הסדרה, ומהווים נקודת חוזק גם כאשר העלילה צונחת מעט.
למרות התלונות על חוסר השיח בין הדמויות, אחת מהמעלות הגדולות של הסדרה היא הדיאלוגים השונים, אשר מעבירים לצופים את "העולם" בו הסדרה מתקיימת בצורה טבעית, פשוטה, משעשעת וצינית ככל האפשר, ברמה שלפעמים נדמה כאילו הדמויות "מודעות" לאבסורדיות של אירועים מסויימים, ואף מודיעות על כך לצופים. בנוסף, לכל מי שמצפה לאפקטים נמוכים, בהתאם לתקציב טלוויזיוני, צפויה הפתעה נעימה וחיובית מאוד. אף דולר לא נחסך מתקציב ההפקה, וההשקעה באפקטים הממוחשבים והפיזיים ניכרת. כמו כן, למרות שבמקרים בודדים דחיפה של שיר מסוים לסצינה אולי יכולה להיתפס כמאולצת, פסקול הסדרה הוא לא פחות ממצוין, ושווה האזנה גם במנותק ממנה.
מה הלאה? בעקבות ביקורות חיוביות ברובן, צפויה עונה נוספת. הבעיה היא לא רק שעדיין לא הוכרזה (לפחות לא באופן רשמי) עונה שנייה, אלא שגם אם יהיה אישור כזה בקרוב, כנראה שניאלץ להמתין לפחות שנה ליציאת עונת ההמשך. האם כדאי לצפות בה? כאמור - "אקדמיית המטרייה", אינה סדרת גיבורי על גנרית. היא משלבת לא מעט הומור שחור, עלילה "שונה" מהרגיל ותחושת ניתוק מבורכת מהפרנצ'ייזים של DC ו-Marvel. למרות הבעיות שהועלו בסקירה זו, לעונה הראשונה של "אקדמיית המטרייה" מעלות לא מעטות. בתקופה בה כל שני וחמישי אנו מקבלים ידיעה על סדרה מבוססת קומיקס הכולל גיבורי על, "אקדמיית המטרייה" היא שינוי מרענן, למרות שגם היא עונה להגדרות אלו. היא לא יותר "מציאותית" מאחרות, אבל היא בהחלט יותר מושקעת ופחות ילדותית. ברגעים רבים היא מעלה חיוך על הפנים, ומהווה שילוב טוב בין רצינות לבין קלילות. חוץ מזה - הסדרה משלבת כוחות על, קוף מדבר, רובוטים ואחלה מוסיקה. לא מספיק?
איל אמיר
אוהד ברצלונה, מחשיב את צ'נדלר בינג וד”ר פרי קוקס כמנטורים רוחניים, חולק יום הולדת עם ברוס וויין, ושורף הרבה יותר מידי זמן על טלוויזיה וקולנוע.
האם העונה החדשה של Stranger Things מצליחה לשמר את הרוח הכיפית ואת הדמויות המעולות? ביקורת **כוללת ספויילרים** לעונה השלישית.