• בידור
  • טכנולוגיה
  • רפ״י
  • אינדקס
  • אודות

Geekster Geekster

  • בידור
  • טכנולוגיה
  • רפ״י
  • אינדקס
  • אודות

מלפיסנט: אדונית הרשע - ביקורת סרט

לפני 5 שנים יצא הסרט "מליפיסנט" שסיפר את סיפורה של היפהפייה הנרדמת באופן יצירתי - מהצד של המכשפה שהטילה את הכישוף. בסיפור האגדה המקורי אחת הפיות לא הוזמנה לטקס ההטבלה של הנסיכה אורורה, ובגלל זה היא מטילה קללה על התינוקת שיום אחד תידקר מנול אריגה ותמות. פיה שעדיין לא בירכה את התינוקת-הנסיכה לא היתה יכולה לבטל את הקללה החזקה אבל הצליחה להקל במעט את חומרתה כשהיא אמרה שהנסיכה רק תירדם עד שינשק אותה נסיך (אז עוד לא דיברו על אהבת אמת…)

בגרסה של דיסני לאותו סיפור, מלפני 60 שנים בדיוק, הסיפור די דומה אבל מרוכך מעט ומדבר על אהבה, בתוספת הורים שמנסים לעשות הכל להגן על ביתם - מה שלא היה חלק מהסיפור המקורי.

ב-2014 יצא הסרט "מליפיסנט" שמראה סיפור אחר לגמרי. הפיה ה"רעה" לא כזאת רעה, לפחות כל עוד לא מרגיזים אותה. היא חולקת איזור מחיה עם פיות אחרות, פחות חזקות ממנה, ושאר יצורי יער קסומים. נטורליסטית שגם דואגת לטבע בקנאות. הכעס שלה כלפי בני האדם מתגבר כשאלה לא מכבדים את הטבע או מפרים את שלוותם של יצורי היער בגלל החמדנות שלהם, ונקודת התורפה היחידה שלה היא ברזל. נו, זו אגדת ילדים וזה המסר שנבחר הפעם: עצים+טבע=טוב. ברזל+תעשיה+נשק=רע. 

60198751_557153051480074_7951000362100457472_n.jpg

למקרה שלא ראיתם את הסרט הראשון ואתם מתכננים לראות את השני, כדאי שתדעו שמליפיסנט מתחרטת על הקללה שהטילה אחרי שהיא לומדת להכיר את הנסיכה אורורה, אבל היא לא יכולה להסיר אותה. נסיך שעובר באזור מגיע בטיימינג מושלם, ובמקום לישון 100 שנים, אורורה מנמנמת 15 דקות בערך עד שהוא מנשק אותה, אבל גם אז לא קורה כלום. רק כשמליפיסנט נושקת לנסיכה על ראשה היא מתעוררת, כי אהבת אמת לא חייבת להיות בין גבר לאישה או אפילו כזו שיש לה אופק של זוגיות. מסתבר.

עכשיו אפשר לדבר על אדונית הרשע. הסרט מתחיל בשוט פתיחה מושקע ומדהים מבחינה אומנותית. הסרט לא שומר על הרמה הזאת לכל אורכו, אבל הוא מתעלה על הסרט שקדם לו מבחינת עיצוב הסט, האנימציות, זוויות הצילום ובטייקים ארוכים ומושקעים יותר. 

מליפיסנט, בגילומה של אנג'לינה ג'ולי ("מר וגברת סמית'", "נערה בהפרעה", "התייר") משוחקת בהגזמה שמתאימה לסרט ילדים אבל יכולה להתיש את המבוגרים. למרות שמראש היא באה עם עצמות לחיים גבוהות מהרגיל לבני תמותה, בסרט הראשון איפרו אותה להדגשת הפיצ'ר הזה, ועכשיו הוסיפו עוד עצם בולטת בדיוק שם - לא ברור לאיזו מטרה.

את אורורה מגלמת שוב אל פאנינג ("סופר 8", "קנינו גן חיות") שהיא הדבר הכי מוצלח בסרט. היא נולדה לשחק תפקידים תמימים. בזמן שרוב השחקנים האחרים סביבה מנסים להראות כוחניים וחזקים, פאנינג ממשיכה להתנהל בנעימות, גם כשהיא ממש כועסת, וזה נפלא.

שתי השחקניות האלה הן כמעט העוגן היחיד בסרט שמקשר אותו לסרט הקודם. שאר השחקנים הוחלפו (מלבד שלוש הפיקסיות שגם הפעם התפקיד שלהן ממש שולי), הבמאי הוחלף וצוות התסריטאים - חוץ מהכוכבת הגדולה שלהם, לינדה וולברטון, שברזומה שלה תסריטים ל"מלך האריות", "אליס בארץ הפלאות", "היפה והחיה" (בשתי הגרסאות) ועוד. 

66332838_354162435269620_7012512650298916864_n.jpg

התסריט טוב (בשביל סרט ילדים) אבל יש בו משהו אחד שממש הפריע לי לאורך הסרט כולו. הצורה שבה מציגים איך אדם אחד שרוצה להילחם בישות אחרת, יכול לשכנע את האחרים שאותה ישות היא האויב ולגרור את כולם לשנאה אוטומטית. נכון שההיסטוריה הראתה לנו איך בגרמניה הנאצית השתמשו בשידורים מבויימים להצדיק את הפלישה שלהם לפולין - וזה הצליח. יש שיגידו שהצורה שבה ג'ורג' בוש הצדיק את הפלישה לעיראק היתה מגובה בהצהרות שקריות על "נשק להרג המונים", אבל מציק לי שמראים בסרט ילדים את הטקטיקה הזאת, ורק בזכות טוב לב של אדם אחד (אורורה) וכח אינסופי של מישהו אחר (מליפיסנט) אולי אפשר יהיה לפתור את המשבר הזה. המסר שהסרט צריך היה להתמקד בו, הוא שכל אחד יכול לעצור את כדור השלג המטופש הזה של שנאה ומלחמות, כדי שילדים ילמדו איך להמנע מריבים מיותרים ולא לחכות למושיע שיפתור להם את הבעיות בזמן שהם נסחפים אחרי המון משולהב.

66384221_2467202330014338_1334553167588753408_n.jpg


עוד משתתפים בסרט מישל פייפר ("אנטמן והצרעה", "רצח באוריינט אקפרס", "המכשפות מאיסטוויק"), אד סקרין ("דדפול", "אליטה: מלאך קרב", "משחקי הכס"), צ'יווטל אג'יופור ("דוקטור סטריינג'", "12 שנים של עבדות", "מלך האריות"), והאריס דיקינסון, שהוא אף-אחד, אבל אני חייב לציין את ההופעה שלו בתור הנסיך הכי צנון שנראה על המסך מאז הנסיך ווליום ב"שיגעון בחלל". מגיע לו פרס השחקן הכי בלתי נראה בתפקיד משנה אי פעם!

בתור סרט אגדה לילדים יש מספיק דמויות של פיות ועצים מהלכים שיקסימו לא רק את הצעירים. הצבעוניות ואיכות הצילום של הסרט גם הם מצדיקים את הצפיה בו, אבל בין משחק מוגזם למסרים פשיסטיים - הצטיידו בפילטרים מתאימים ואולי אז תצליחו להנות עם הילדים. 


image-asset.jpeg

יורם לשם

בן 49. חובב פנטזיה ומד"ב מכל הסוגים. רואה הרבה יותר מידי טלוויזיה, לדעת המקורבים אליו. הכי מתחבר בגיקסטר לכפתור Older.



Featured
גיקסטר מחלקים לכם כרטיסים זוגיים  ל״מקום שקט 2״
Mar 10, 2020
גיקסטר מחלקים לכם כרטיסים זוגיים ל״מקום שקט 2״
Mar 10, 2020

מקום שקט 2 עולה לאקרנים, וגיקסטר מפנק אתכם בכרטיסים!

Mar 10, 2020
מלפיסנט: אדונית הרשע - ביקורת סרט
Oct 17, 2019
מלפיסנט: אדונית הרשע - ביקורת סרט
Oct 17, 2019

מליפיסנט חוזרת להמשיך את האגדה על הפיה הרעה הכי טובה, או להיפך, בסרט צבעוני ויפה עם מסרים בעיתיים

Oct 17, 2019
ג'וקר - ביקורת סרט
Oct 10, 2019
ג'וקר - ביקורת סרט
Oct 10, 2019

ג’וקר הוא סרט קומיקס מאוד ריאליסטי בלוק שלו אבל מאוד קומיקסי בסיפור

חואקין פיניקס בהופעה מופלאה ממציא מחדש את הג’וקר שחשבנו שאנחנו כבר מכירים

Oct 10, 2019
"איש מזל התאומים" - ביקורת סרט
Oct 4, 2019
"איש מזל התאומים" - ביקורת סרט
Oct 4, 2019

"איש מזל התיאומים" הוא סרט מרהיב מבחינה ויזואלית, אבל עם תסריט בינוני הוא לא מצליח להיות סרט טוב במיוחד

Oct 4, 2019
 "אד אסטרה" - ביקורת סרט
Sep 26, 2019
"אד אסטרה" - ביקורת סרט
Sep 26, 2019

"אד אסטרה" הוא סרט שדורש מהצופה לחשוב. לא בטוח שהוא החליט על מה.

Sep 26, 2019
ביקורת סרט - "נוכלות בלי חשבון"
Sep 19, 2019
ביקורת סרט - "נוכלות בלי חשבון"
Sep 19, 2019

מהטריילרים היתה הרגשה שזה הולך להיות סרט פשע סקסי אבל בסופו של דבר מדובר על סרט חסר השראה או מקוריות, על פשע קטן שלא מצליח לגרום לקהל להזדהות לא עם הקורבן ולא עם העבריין. פספוס של סיפור טוב שתורגם לסרט בינוני.

Sep 19, 2019
קישור קבוע

Posted in קולנוע and tagged with דיסני, מלפיסנט, אנג׳לינה ג׳לי.

October 17, 2019 by Yoram Leshem.
  • October 17, 2019
  • Yoram Leshem
  • דיסני
  • מלפיסנט
  • אנג׳לינה ג׳לי
  • קולנוע
Newer
Older

Geekster Geekster

  • בידור
  • טכנולוגיה
  • רפ״י
  • אינדקס
  • אודות

הרשמה

על מה תרצו לדעת?
Tweets by @geekster

כל הזכויות שמורות - עומר ניניו 2013-2021