כשהלכתי ל"קינגסמן" הראשון הייתי צריך לדעת שאם אני הולך לסרט של מת'יו ווהן ("קיק אס", "אקס-מן: ההתחלה") אני צריך לצפות להפתעות, אבל לא לקחתי את זה בחשבון. מה שכן לקחתי היה את שני הבנים שלי (אז בני 10 ו-13) לסרט שהיה רווי אלימות מאוד לא צפויה, עם בדיחות גסות שהביכו אותי בנוכחות הילדים. למרבה השמחה הם לא פנו אלי לקבלת הסברים בסוף הסרט.
הטריילר של הסרט הראשון לא רמז אפילו קצת לגבי הטון שלו, וזה היה היתרון שהפך אותו לסרט מפתיע ומוצלח. מהטריילר אפשר היה לחושב שמדובר בעוד סרט שמיועד לבני נוער של חניכה של צעירים לשירותים החשאיים, אבל בפועל הוא היה הרבה יותר מצחיק, ומלחיץ, ואלים, ושונה ממה שגילו לנו.
ב-"קינגסמן – מעגל הזהב" השתנה המומנטום. עכשיו אנחנו מצפים לראשים מתפצפצים, הומור גס עד קיצוני, והברקות תסריטיות. אולי בגלל הציפיה הזאת, אין בו יותר מידי הפתעות שיהפכו אותו למיוחד.
הסרט מתחיל כשאגזי ,(טארון אגרטון - "אדי הנשר", "לשיר") עדין משרת את ארגון אנשי-המלך במקומו של הארי (קולין פירת' - "נאום המלך", "יומנה של בריג'יט ג'ונס") שנורה במהלך הסרט הקודם. הארגון כולו נקלע לצרות עם אויבים משלו בזמן שאיום חדש מגיח בצורת ספקית סמים ופריקית של טכנולוגיה ונוסטלגיה – פופי (ג'וליאן מור - "מגנוליה", "ביג לובובסקי", "הילדים של מחר"). כדי להתמודד עם כל מה שנפל עליהם, מחליטים אגזי ומרלין (מארק סטרונג – "כוננות עם שחר", "קיק אס") לבקש עזרה מארגון האח – סטייטסמן. השלוחה האמריקאית של קינגסמן.
הצוות המצומצם שם כולל את טקילה (צ'אנינג טאטום – "ביג מייק", "רחוב ג'אמפ 21"), וויסקי (פרדו פאסקל – "נרקוס", "משחקי הכס"), ג'ינג'ר (האלי ברי – "מונסטר בול", וכמעט כל סרטי "אקס מן") והבוס שלהם, צ'אמפ (ג'ף ברידג'ס – "ביג לובובסקי", "איירון מן").
בזמן שסוכני קינגסמן מתהדרים בתלבושות מחוייטות ונימוסים בריטיים קיצוניים, חברי הצוות האמריקאי לועסים ויורקים טבק, לבושים בג'ינס ומתנהגים בגסות על פי רוב. באותו זמן הם יעילים ולרשותם עומדים אמצעים מתקדמים. לוקח זמן עד שהצוותים מצליחים ללמוד לסמוך אחד על השני תוך שהם מתמקדים באויב המשותף שלהם – פופי. הקונספט של "מעגל הזהב" מתחיל ממנה, אבל אין ממש הסבר או הצדקה לרעיון שלו. מה הערך שמעניק אותו מעגל? למה הוא מזהב? את מי זה משרת? כאילו חשבו שיהיה מלהיב להוסיף את זה לשם של הסרט ואז אילצו את הרעיון לתוכו בלי להטמיע אותו בתסריט בצורה חכמה.
ג'וליאן מור משחקת נפלא. אין כמו נבלים שמה שמאיים בהם הוא הטירוף שנשקף מעיניהם כל הזמן. טארון אגרטון מושלם בתור אגזי. גם כשהוא מתנהל באצילות וגם כשהוא חוזר לחבריו ועובר רגרסיה להיות נער לונדוני מרושל. צ'אנינג טאטום לא עושה הרבה בסרט וחבל. התפקיד שלו צומצם לרמת Eye Candy. פדרו פסקל, למרות האירוניה שהוא צ'יליאני שנולד בארה"ב, נותן הופעה במבטא דרומי כבד והנוכחות שלו תורמת לסרט. האלי בארי כבר בת 50 ולא נראתה צעירה כל כך מאז "דג חרב" (גם שם קראו לה ג'ינג'ר). לא ברור איך, אבל היא נראית שוב בת 20. מעבר לזה, התרומה שלה לסרט מינורית.
סצינות האקשן מהנות מאוד. תנועת המצלמה יחד ומסביב לדמויות הנלחמות עובדת בדיוק כמו שעבדה בסרט הראשון (ועדין לא הועתקה ברמה הגבוהה הזו ע"י אף אחד), אבל נוספו גם אלמנטים מטופשים, למשל יריה של טיל ישירות ללוע של משגר טילים אחר, כמו בסרט מצויר. סצינות המרדפים גם קצביות וטובות, אבל לוקות בפגם החמור ביותר (מבחינתי) שלקוח מסרטים משנות ה-50, שכאשר המכוניות מתרחקות מהמצלמה יש שימוש בהילוך מהיר. כשמכונית נוסעת לעבר האופק קשה לה להראות מהירה, אז להעביר את הסצינה כולה להילוך מהיר משאיר איזה אדג' של מרדף, אבל למי ששם לב זה ממש מקלקל את כל העבודה הטובה שנעשתה לפני השוט הזה.
הסרט ארוך בשביל סרט אקשן כזה – שעתיים ועשרים. זה אומר שיש הרבה אקשן אבל יש גם הרבה סיפורי רקע וקטעי ביניים שיגרמו לכם לתהות אם הם באמת היו נחוצים. החיבור של מת'יו ווהן והכותבת הקבועה שלו, ג'יין גולדמן ("אקס-מן: ההתחלה", "אקס-מן: העתיד שהיה", "קיק אס" וסרטי קינגסמן, שכבר הוכרז על סרט שלישי שיופק בקרוב) עדין מנפיק סרטים מרעננים ומיוחדים. "קינגסמן – מעגל הזהב" מבחינתי הוא מעידה קלה. הוא לא רע, אבל גם לא טוב. נקווה שבעתיד הם יחזרו לראש הפירמידה של הצוותים היצירתיים בביצה.
יורם לשם
חובב פנטזיה ומד"ב מכל הסוגים. רואה הרבה יותר מידי טלוויזיה, לדעת המקורבים אליו. הכי מתחבר בגיקסטר לכפתור Older.
