הפרק השישי ששוחרר בטרם עת על ידי HBO ספרד, יצר קרע בין אלו עם חוסר יכולת לדחות סיפוקים ובין אלו שחיכו עד אתמול בבוקר. בין אלו שמסתובבים כבר חמישה ימים עם הידע היקר, לאלו שנזהרים לא להסתכל להם בעיניים, מחשש שיפרשו משהו במבט כרמז להתרחשויות בפרק. שלא לדבר על אלה שלא התאפקו ויום אחרי שראו את הפרק הוציאו את דעתם לעולם בלי חשבון (אגב, אותם אתם לא צריכים כחברים יותר. רק אומר).
הפרק נפתח בצילום מרחף מעל שולחן החמ"ל בדרגונסטון לכיוון הצפון, כשברקע דולק בחדר אח, ורומז לנו על מה שהולך לקרות בהמשך בנקודה שמיוצגת במפה. בסוף הפרק החמישי ראינו איך יוצאים השבעה/אחוות הטבעת/יחידת המתאבדים ממצפה-מזרח אל מעבר לחומה. עכשיו הם כבר לא שבעה אלא שלושה עשר. הסימבוליות היתה מוצלחת לסיום הפרק ההוא, עכשיו צריך לדאוג להמשך העלילה ולצרף לחבורה קצת "בשר תותחים".
עם כל הדרמה הזאת, מצאו המפיקים מקום להכניס לנו את הסיטקום של החבורה בשלג: ג'ון וטורמונד מתחילים בהומור של גיאוגרפיה ויחסיות, אח"כ שניהם מסתלבטים על גנדרי הצעיר תוך רמיזות (חד) מיניות, כשגנדרי מתלונן לת'ורוס ודריק על איך שהם מסרו אותו למילסנדרה, סאנדור קלגיין הופך את ההתעללות המינית שעבר לבדיחה. טורמונד וסאנדור עם בדיחות על ג'ינג'ים, עוד הומור חד-מיני ודאחקות על בריאן. נחמד שיש בדיחות וציניות פה ושם בסדרה, אבל זה היה צפוף מידי בשביל סדרה כמו "משחקי הכס", במיוחד בעונה לפני האחרונה וכשצריך לראות כל כך הרבה.
ברגע של דרמה ג'ון מציע לג'ורה מורמונט את החרב שקיבל ממפקד המשמר, ג'יאור מורמונט, שהיתה אמורה להגיע לג'ורה בירושה. למרות המחווה האצילית, ג'ורה מוותר על החרב, החלטה טקטית נבונה לאותו רגע. אתה לא מחליף את הנשק אליו אתה כבר רגיל בנשק אחר, גם אם הוא טוב יותר, רגע לפני קרב גורלי. אם היה לו זמן להתאמן ולהתאים את הלחימה שלו לחרב הווליריאנית של משפחתו, ניחא, אבל לא היה לו, אז ההחלטה לוותר על החרב במשימת ההתאבדות אליה הם מתקדמים נשמעת סבירה. אולי בהמשך הוא יסכים לקבל את החרב, כשג'ון יציע אותה שנית.
בווינטרפל הקרע בין סאנסה ואריה מתרחב, בזכותו של בייליש. אריה מתנהגת בצורה מטרידה במיוחד שכבר לא נעים לראות. כל עוד זה היה מופנה אל בית פריי או לחיילים בדרך נהננו ממנה, אבל אחרי כל התלאות שעברו, וההרגשה שבני משפחת סטארק מצאו דרך להתגבר על אויביהם ולא נשקפת להם סכנה, זה מגיע מבפנים. ההשתלחות של אריה בסאנסה על הפתק שכתבה טיפה מאולצת. נכון שסאנסה היתה מבוגרת יותר מליאנה מורמונט כשהיא כתבה את הפתק, אבל סאנסה חונכה להיות ליידי והיתה תמיד מוגנת. ליאנה גדלה להיות ראש של בית ואיבדה את תמימותה בגיל צעיר. מאוד אפשרי שהכותבים הרגישו שהעניינים בטוחים מידי בווינטרפל והכניסו את הטוויסט הזה כדי לייצר ענין בחלל הרגוע שנוצר. או שיש תוכנית גדולה יותר שתשפיעה על כולם. נצטרך לחכות ולראות.
בהתייעצות עם בייליש, סאנסה מקבלת רמז על כך שליידי בריאן שם כדי להגן עליה ועל אריה באותה מידה. משום מה סאנסה חושבת שאם היא תרצה להיפטר או לכלוא את אריה (הו, כמה שהיא לא הבינה עם מי היא מסתבכת) עדיף להרחיק את בריאן מווינטרפל. בריאן נשארת נאמנה וצייטנית באופן נוקשה אבל לפני שהיא יוצאת היא מטיחה בפניה של סאנסה שהסכנה היא מהלורד בייליש. הסדרה גרמה לנו להאמין שסאנסה התבגרה ואיבדה את התום שלה. שהיא מזהה סכנות ולא מהססת לחסל כל איום שעומד מולה, אבל כאן אנחנו מקבלים את ההוכחה שלבייליש עדין יש המון השפעה על סאנסה ומכאן על ווינטרפל ואז אולי על כל ווסטרוז.
חזרה לשלג שמעבר לחומה, אבל עכשיו בלי טיפת הומור. סצינת קרב של 25 דקות מופקת במיטב התקציב, אבל עם כמה בעיות, בעיקר בהמשכיות חלל וזמן. גנדרי נשלח הביתה כדי לספר לעולם מול מה הם ניצבים. הוא רץ את כל הדרך חזרה ומתמוטט בשלג בדיוק מול השער של מצפה-מזרח. ראינו את החבורה הולכת לא מעט, אז הדרך חזרה של גנדרי למצודה, שליחת עורב לדרגונסטון וטיסת הקונקורד של דאינריס אמורים להתקיים ביום אחד. זה לא משדר אמינות.
כשהלוחמים האמיצים בורחים לסלע במרכזו של אגם קפוא, הקרח נורא דק וזה מה שמציל אותם ממסה של שלדים שהבקיעו את הקרח ועכשיו לא יכולים להגיע אליהם. מצד אחד אין סיבה שהקרח באגם יהיה דק אם הטמפרטורות תמיד נמוכות שם. ואם הוא היה דק, אין מצב שאחרי לילה אחד הוא חזר להיות עבה וקשיח יותר, עד כדי כך שכל צבאות הזומבים יוכלו ללכת עליו.
לא חשבתי ש"משחקי הכס" תבחר בכלים או פתרונות נדושים, לא מקוריים ועצלניים אבל היא עשתה את זה. בניסיון ללכוד את אחד המתים אנחנו מגלים שברגע שמהלך לבן מחוסל, כל המתים שהוא החייה ימותו יחד איתו, מה שישר מעלה את התרחיש העתידי שנדרש לחסל רק את מלך הלילה באקט של הקרבה עצמית או שיתוף פעולה כדי לסיים את המלחמה. באמת? שוב הפתרון הזה? לחסל את המנהיג/המלכה/ספינת האם כדי שכל החיילים יפלו גם? ראינו את הכלי הזה בשימוש באינספור ספרים, תוכניות טלוויזיה וסרטים, מעצבן לראות שמשחקי הכס בכלל הלכה לכיוון הזה.
כשמתחדשים הקרבות אנחנו מאבדים אחד מהחבורה בכל כמה דקות, אבל מזל שהבאנו איתנו עוד כמה לוחמים חסרי שם שלא יכאב לנו כשהם נהרגים. גם ת'ורוס, חביב ככל שיהיה, לא ממש נגע ללב שלנו מספיק שנתאבל על לכתו. מה שהתחיל כסיטקום הפך פתאום להיות אגדה. הדרקונים מגיחים בדקה ה-90 וצולים את השלדים המאיימים באש מהגיהנום (ואיכשהו עדין ג'ון הולך כל הקרח וממשיך להילחם. עכשיו הקרח הזה יותר חזק מבטון). מלך הלילה מזמן את חנית הקרח שלו, מתקרב לאיזור בוער והאש נסוגה מפניו מה שמעלה שאלה – אולי הוא יהיה גם חסין מאש דרקונים? בזמן שמולו על הקרקע יושב דרוגון, הגדול משלושת הדרקונים, ועליו מלכת הדרקונים והלוחמים החזקים ביותר בממלכה, הוא מעדיף להטיל כידון למרחק, למטרה קטנה יותר שנמצאת בתנועה. או שהוא סתם משוויץ או שפספסו פה משהו.
דאינריז והלוחמים ממריאים עם דרוגון ולי מתנגן בראש השיר – Never Ending Story, כשהם נראים כמו אטריו ופאלקור. וכאילו לא הספיק לנו משטויות חסרות הגיון, פתאום מופיע בנג'ן סטארק, הדוד האבוד, שנותן לג'ון את סוסו כדי שיציל את עצמו ונשאר מאחור לתת מופע בומבמלה קצר של כדורי אש מול הזומבים.
בסצינה הבאה ג'ון ודאינריס בספינה בדרך חזרה לדרגון סטון וג'ון פונה אליה כמלכתו ואומר שהיה כורע ברך אם לא היה פצוע. מבחינתינו הוא מצהיר על נאמנות, אבל בפועל הוא לא מבצע את הפעולה, ואין אף עד להצהרה שלו. זה לא אמור לעבוד ככה, אבל אם דאינריס מקבלת את זה, אני אשתוק.
ואז נשארנו עם סצינת הסיום. מרשימה ומשמעותית ככל שהיתה (ובצפיה ראשונה היא היתה כזו) יש שם שאלה נורא גדולה על הקסם של המהלכים הלבנים. קודם כל, מאיפה הם השיגו שרשראות של מספנה בבולטימור כדי למשות את הדרקון (כנראה ויסריון) מהמים? הם פשוט מסתובבים על 4 טון ברזל עליהם ליתר ביטחון? אבל חשוב יותר - עד היום ראינו איך מלך הלילה הופך את התינוקות של קראסטר ל"לבנים"וסימן ההיכר שלהם היה עינים כחולות, כמו עיניו של הדוב-קוטב-מהלך-לבן שתקף אותם. קראסטר דאג לספק תינוקות חיים כדי שאפשר יהיה להופך אותם ללבנים. מהמתים הם עושים זומבים, כמו שהיה בקרב הארדהום. אז אם ויסריון כבר מת, למה הוא נהיה דרקון-לבן ולא דרקון-זומבי? סביר שלא נקבל על זה תשובה, או שנגלה שחנית הקרח לא הורג, רק מחשל.
זהו. נשאר רק עוד פרק אחד לעונה הזאת והפרק הבא הוא הפרק השביעי בעונה השביעית, בעולם שבו מקדשים את המספר 7. אני מצפה לאירוע שמיימי ומחכה לו ביראת קודש.
יורם לשם
בן 47. חובב פנטזיה ומד"ב מכל הסוגים. רואה הרבה יותר מידי טלוויזיה, לדעת המקורבים אליו. הכי מתחבר בגיקסטר לכפתור Older.
האם העונה החדשה של Stranger Things מצליחה לשמר את הרוח הכיפית ואת הדמויות המעולות? ביקורת **כוללת ספויילרים** לעונה השלישית.