קשה להתעלות על הפרק הקודם, כן, אותו אחד בו דאנריז סוף סוף רכבה על דרוגון ושרפה למוות עשרות אם לא מאות חיילים מצבא לאניסטר. לאור אירועים אלו היה ברור לי שהפרק של השבוע לא יהיה גרנדיוזי או מפוצץ אלא יתמקד בתוצאות של אותם אירועים.
ככל שאנחנו מתקדמים בעונה (הקצרה להחריד) אני יותר ויותר משוכנעת שכותבי הסדרה התבססו כמעט לגמרי על תיאוריות מעריצים שהם קראו באינטרנט. כל פנטזיה, פרועה או מופרכת ככל שתהיה, באה לידי ביטוי בדרך זאת או אחרת בעונה, בין אם זה מפגשי איחוד משפחות, שידוכים עתידיים, דמויות שנעלמו וחזרו או אישור לפרטי טריוויה מוסתרים מהעבר, יש לנו את הכל בדפי התסריט (המודלף) לעונה 7. אז מבלי לבזבז יותר מדי זמן בואו נקפוץ אל תוך הפרק שידרוש מרוב הצופים לנער את האבק מהזכרון של עונות קודמות וידרוש לא מעט סבלנות.
(כיוון שהפרק היה 59 דקות עמוסות במידע, אם אין לכם סבלנות לקרוא את כל הסקירה תגללו לסוף הדף לסיכום קצרצר של ראשי פרקים)
לא שמישהו באמת היה מודאג שג'יימי יטבע בשלולית הכי עמוקה בעולם, אבל הפרק התחיל בזה שברון שלף אותו מהמים, סיפק לנו כמה תובנות מלאות הומור והבהיר לג'יימי שאין לו שום כוונה להישאר בסביבה כשהדרקונים יעלו באש את מעלה המלך.
דאנריז מלכת נאומי המוטיבציה מציעה לחיילים בחירה, תכרעו ברך ותצטרפו אלי או תמותו. בנינו, לא ממש בחירה, אבל עם דרוגון לצידה רוב החיילים התקפלו דיי מהר למעט לורד טארלי ודיקון. למרות שבית טארלי שינה נאמנות לאחרונה הם עדיין היו מוכנים למות למען הכבוד שלהם והטיעון המטופש שלפחות סרסיי נולדה בווסטרוז.
לאחר גרסא מקוצרת של נאום השמות של דאנריז ו"דראקריס" אחד, דרוגון חיסל את בית טארלי בנשיפה אחת מהירה. טיריון המובעת נחל כישלון נוסף בכך שניסה ללא הצלחה לשכנע את המלכה שיש גם אופציה של כלא או שליחה לחומה ולא רק מוות. דאנריז החליטה לפעול בשיטת למען יראו ויראו ושלחה מסר. האמת, שאני מבינה אותה. מזעזע ככל שזה יהיה, היא במלחמה והיא חייבת להראות לפחות חזקה גם אם הלב שלה רך מבפנים.
בינתיים במעלה המלך ג'יימי צריך לספר לסרסיי קצת יותר מדי חדשות רעות: הדותראקי חזקים יותר מכל צבא או שכירי חרב, הדרקונים שלה בלתי מנוצחים, הם הולכים להפסיד במלחמה ודרך אגב, טיריון לא רצח את הבן שלהם, זאת היתה אולנה טיירל שמתה בשלווה. סרסיי מבינה שהאופציות שלה הן להיכנע ולמות או להילחם ולמות ורוצים לנחש באיזו מהן היא בוחרת?
בדרגונסטון דאנריז נוחתת על גבו של דרוגון מול פניו המבועתות של ג'ון סנואו והוא בתגובה מחליט שהדבר ההגיוני לעשות זה לנסות ללטף את הדרקון. נו, מה, אתה רציני?! הייצור הכי מפחיד בעולם עומד מולך שואף ונושף והמחשבה הבאה שלך היא בוא נתחבר איתו?? אין ספק שזה הטארגראיין בתוכו שנמשך לתגובה הלא הגיונית הזאת. אם אנחנו מתייחסים לכך שדרוגון הריח את (הדם של) ג'ון ונתן לו ללטף אותו זה מוסיף אותו לתוך הרשימה המצומצמת עד מאוד של אנשים שזכו להתקרב לדרקונים ולא למות: דאנריז, טיריון וג'ון. המבט שדאני נתנה לג'ון אחרי החיבור עם הבן הבכור שלה הממיס לבבות והפיל תחתונים בכל רחבי הפאנדום.
דאני הזכירה לג'ון שאלפי אנשים נהרגו במלחמה שלו נגד הבולטונים לקחת את וינטרפל בחזרה ושהדרך היחידה לעזור לאנשים היא ממקום של כוח וכוח יכול להיות נוראי. דאני כמובן שלא יכלה שלא לשאול את ג'ון לגבי עניין "הסכין בלב" שדאבוס הזכיר, ג'ון התחמק מבלי לתת תשובה חד משמעית כשהיא שאלה אם זה רק צורת ביטוי, מה שגורם לי להמשיך לתהות, למה הוא לא מספר לה את האמת? לפני שהיא מספיקה להמשיך לחקור את הנושא חבורה של דותרקים מגיעים עם לא אחר מאשר ג'ורה מורמונט לאיחוד מרגש, לגמרי מביך ועצור, אבל עדיין מרגש, במיוחד שדאנריז הרשתה לעצמה לחבק את ג'ורה כשהיא מקבלת אותו בחזרה לשורותיה.
בסצנה הלקוחה היישר מהסיוטים של היצ'קוק, צבא של עורבים, טסים מעבר לחומה ורואים את צבא המתים מתקרב יותר ויותר. כנראה שהמהלכים הלבנים לא קיבלו מספיק תקציב מההפקה לטלפורטינג והם צריכים לעשות את זה בדרך האיטית. בראן, מנהיג העורבים, דורש שישלחו הודעות לכל המנהיגים שיתכוננו לביאת המלחמה.
המלומדים במצודה, עם כל הידע שלהם, מזלזלים לחלוטין בקונספט שילד נכה, רואה את צבא המתים מתקרב דרך עיניים של עורב. ובכן, זה אכן נשמע מופרך כשאומרים את זה ככה, אבל בתור מלומדים הם לא אמורים להיות מודעים לכל הסיפורים? התשובה היא כמובן שכן. הם מודעים לכל הסיפורים, על ילדי היער והאלים האחרים אבל הם מאז ומתמיד בחרו להתעלם מכל מידע שהגיע מהצפון. סאם ששמע את החדשות מנסה לשכנע את חבורת הזקנים המתנשאים האלו שאם ילד נכד שרד שנים מעבר לחומה אז אולי יש כוח מיסטי מעורב בעניין? (והפרט השולי הקטן שהוא בעצמו נלחם במהלכים לבנים) אך הם בוחרים לא להתייחס אליו (וגם לא לספר לו שאביו ואחיו מתו).
בחזרה בדרגונסטון ואריז וטיריון (איך הוא חזר משדה הקרב כל כך מהר?!) מנהלים שיחה עגומה על הפיכתה הפונטנציאלית של דאנריז לשליטה מסוכנת כמו אביה המשוגע. ואריז, שככל הנראה היה היד של המלך, שיתף את טיריון בטראומה של לשקר לעצמך בזמן שהשליט שלצידך מאבד שליטה ואתה אשם לא פחות בזה שלא עצרת בעדו.
ג'ון מגלה שאריה ובראן בחיים, מה שמשום מה לא משמח אותו אפילו לא קצת, והוא, כנראה בין היחידים שלוקח את מה שבראן ראה ברצינות, מבקש מדאינריז עזרה. היא לא רוצה לעזוב את המלחמה שלה מול סרסיי אז טיריון מציע רעיון מהפכני: לשתף פעולה איתה. רגע... מה? טיריון משוכנע שאם ג'ון יצליח לתפוס מהלך לבן ולהביא אותו למעלה המלך ולהציג אותו מול סרסיי היא תשתכנע שהאיום בצפון אמיתי ואולי תנטוש את המלחמה מול דאנריז.
אם משהו בכל התרחיש הזה נשמע לכם אפילו קצת הגיוני אז אתם סביר להניח משוגעים כמו אבא של דנאריז. הרעיון של לתפוס מהלך לבן, מבלי "להרוג" אותו, ולהחזיק אותו בשבי, במסע מהצפון (מה שלטענת סרסיי בעונה הראשונה לוקח שבועות אם לא יותר) עד למעלה המלך ואז להצליח להגיע עד לחדר המלוכה כדי להציג אותו בפני סרסיי ולגרום לה לשתף פעולה עם ג'ון סנואו, דאנריז טארגריין ואח שלה, טיריון, הוא כל כך מופרך שיותר הגיוני שנד סטארק יחזור מהמתים. אבל איכשהו, כולם מסביב לשולחן מסכימים לעשות את זה.
חשבתם שנגמר? אז לא, עברנו רק חצי פרק....
בווינטרפל הלורדים שנשבעו אמונים לג'ון סנואו מתחילים להיות חסרי מנוחה מחוסר הנוכחות שלו בצפון ולמרבה ההפתעה הם מביעים את תמיכתם דווקא בסאנסה כשליטה. היא אומנם מאוד מוחמאת ואפילו מרשה לעצמה לפנטז על להיות מלכת הצפון, ממשיכה להביע את תמיכתה באחיה ומרגיעה את הרוחות. אריה לעומת זאת לא ממש קונה את ההצגה של סאנסה ומתנהגת בצורה לא הכי נחמדה לאחותה הגדולה.
אם הצלחנו לשכוח שאריה הפכה להיות רוצחת חסרת לב או שהיא וסאנסה אף פעם לא באמת הסתדרו, אריה ממהרת להזכיר לנו את העובדה הזו. היא לא ממש מאמינה בפוליטיקה והסדרים והיתה מעדיפה להרוג את כל מי שעומד בדרכה ועל הדרך קוראת לסאנסה חומרנית וחצי מאשימה אותה שקצת יותר מדי נוח לה להיות בתפקיד השליטה. אני שואלת את אריה, למה זה כזה נורא? סאנסה הרוויחה את מקומה. היא עברה גיהנום ובחזרה. היא מבינה פוליטיקה, היא יודעת מתי לסלוח ומתי לנקום והיא לא פועלת מתוך אינסטינקטים רצחניים. היא רוצה את הבית שלה יציב ומכובד. והאם זה כזה נוראי? לא אריה, זה לא.
חותכים בחזרה למעלה המלך, שם דאבוס הבריח את טיריון בסירה ומתנהלת בניהם החלפת מילים שמייצגת באופן דיי מדויק את הזיכרון הקצר של הצופים אבל לאו דווקא של הדמויות:
טיריון: בפעם האחרונה שהייתי כאן הרגתי את אבא שלי עם קשת ירייה
דאבוס: בפעם האחרונה שהייתי כאן הרגת את הבן שלי עם אש פראית
שלא כמו רוב מפגשי איחוד המשפחות שקרו בפרקים האחרונים המפגש בין ג'יימי וטיריון היה טעון רגשות, אותנטי ואפילו קצת מרגש, למרות הנסיבות. לטיריון ניתנה ההזדמנות, חלקית לפחות, להביע חרטה, או יותר נכון להסביר את הצד שלו ברצח אביהם וג'יימי, למרות הכעס והכאב עדיין להקשיב לאחיו הצעיר שהגיע להציע את ההצעה הלא שגרתית שלו בחסות דאנריז. בזמן שהאחים לבית משפחת לניסטר עסוקים בפוליטיקה רגישה, דאבוס הוא איש עם מטרה והוא חוזר לביתו המקורי, בתחתית הפשפשים, כדי לגייס לצידו פנים מוכרות. כן, גבירותיי ורבותיי, השמועות הן נכונות, האינטרנט גועש ורועש, גאנדרי חזר!!!
לא האמנו שזה יקרה (ולא ברור למה זה קרה גם עכשיו) אבל הצאצא האחרון לבית בראת'יון והבעל הפוטנציאלי של אריה (אם היא לא היתה רוצחת סדרתית חסרת לב), גאנדרי הפסיק לחתור ומצא את עצמו בחזרה במעלה המלך. ממש מתחת לאף של סרסיי, עובד כנפח ומכין שריונים וחרבות לצבא לאניסטר.
כיאה לתסריט המושפע מדיעות אינטרנטיות גם בסצינת האיחוד הזאת השתרבבה בדיחה על כישורי החתירה של גאנדרי ודאבוס לא היה צריך לשכנע יותר מדי את הנפח החתיך בהיסטוריה להצטרף אליו ובצורה סימבולית, כמו אביו, הוא יותר טיפוס של פטישים מאשר חרבות.
בסצינה משעשעת במיוחד דאבוס מזכיר לכולם שיש לו לשון חלקלקה והוא עדיין המבריח הטוב בעולם כשהוא משכנע זוג שומרים על החוף להניח לו ולגאנדרי להפליג בשקט. זה כמובן עד שטיריון, הגמד המפורסם בעולם, מגיע באיחור אופנתי והורס להם את סיפור הכיסוי. אך אל דאגה, גאנדרי ממש טוב עם הפטיש שלו.
סרסיי ממשיכה להרשים כמלכה כשהיא מעדכנת את ג'יימי שהיא יודעת על כל דבר שקורה בעיר שלה ושהיא איפשרה את ארגון הפגישה של ברון בין ג'יימי לטיריון מתוך הבנה שזה באינטרס שלהם לשתף פעולה, לפחות כרגע, עם מלכת הדרקונים. עליהם לעשות זאת בחוכמה, כמו אבא שלהם, כשהחיים שלהם מלאים באנשים מתים, דרקונים ומלכות דרקונים, לפעמים סדר העדיפויות משתנה וכל זה בגלל פרט קטן אחד. איכשהו בכל הזמן הזה, סרסיי הצליחה להיכנס להריון שוב, לטענתה, מג'יימי (קשה לומר, כי היא אחרי הכל כן הכניסה לא מעט אנשים למיטה שלה) והיא מתכוונת להכריז על הילד כשלהם, באופן רישמי, ולהיות משפחה אחת דפוקה ומאושרת. כמה מצער בשבילה שאותו ילד/ה לעולם לא יזכה לחיות. (ע"ע הנבואה שלסרסיי יהיו רק 3 ילדים והם כולם ימותו)
בחזרה בדרגונסטון דבוס מזהיר את גנדרי לא לספר מי הוא באמת לג'ון וכמובן שהוא לגמרי מתעלם ממנו (בצורה דיי משעשעת) ומציג את עצמו ואת שמו האמיתי. השניים מחליפים כמה בדיחות אבא וגאנדרי מצטרף למשלחת לחומה יחד עם ג'ון, דאבוס וג'ורה מורמונט שמקבל מתנת פרידה סנטמנטלית מטיריון (מה שאומר שזה או יציל אותו או יהרוג אותו) וגינוני חיבה מדאנריז.
בחזרה למצודה, גילי, שכבר מתה משעמום מלחיות במרתף, מספרת לסאם החסר סבלנות שהיא קראה יומן של הספטור העליון מיינארד שתיעד כל פרט ופרט בסביבתו, כולל 15,782 המדרגות שיש במצודה, כמה חלונות היו בספט הגדול של ביילור (ההוא שסרסיי פוצצה), כמה פעמים ביום הוא הלך לשירותים. בכל אלו היא הספיקה לדחוף פרט קטן וחסר משמעות על זה שהוא ביטל את הנישואים של איזה אחד, הנסיך רייגאר ואז חיתן אותו מחדש עם מישהי אחרת באותו הזמן בטקס סודי בדורן.
אז בזמן שמיליוני צופים מסביב לעולם צורחים בהתלהבות מול מסך הטלויזיה/מחשב שלהם שהתיאוריה הכי חרושה בפאנדום אושרה באופן רישמי, סאם חוטף מיני התמוטטות עצבים, מתעלם לחלוטין מכל מה שגילי אמרה (זה גם ככה חסר משמעות עבורו) ומחליט שנמאס לו להיות מתלמד של חבורת מלומדים המחזיקים בכל הסודות של איך להביס את מלך הלילה אבל חושבים שזה יותר חשוב לתעד כמה מדרגות יש במצודה וכמה פעמים הם הולכים לשירותים. הוא רץ לספרייה, גונב משם שלל ספרים ומגילות ומחליט לקחת את גילי והבן "שלהם" ולחזור לצפון שם הוא יוכל להיות שימושי באמת.
עכשיו בואו נחזור רגע לפליטת הפה של גילי, זאתי שאלא אם קראתם את הספרים (או את אלפי התיאוריות ברשת) סביר להניח שעברה לכם מעל הראש, אך החשיבות שלה היא עצומה, שכן היא מאשרת באופן סופי שרייגאר טארגאריין, אחיה הגדול של דאנריז, התגרש מאישתו והתחתן מחדש עם ליאנה סטארק לפני שנולד להם הבן, החוקי, הלא ממזר והיורש האמיתי לשושלת טארגראיין, ג'ון סנואו. אותה תיאוריה שראינו בפלאשבקים של בראן ב"מגדל האושר" בו הוא מגלה את האמת, שאביו, נד סטארק הוא בעצם הדוד של ג'ון ושיקר כל השנים האלה לגבי ההורים האמיתיים שלו כדי להגן עליו מזעמו של רוברט באראת'יין. ג'ון סנואו הוא למעשה אש וקרח בכל מובן של המילה. אביו הוא טארגראיין ואימו היא סטארק ולפי חוקי הירושה, בתור זכר, הוא למעשה זכאי יותר לשבת על כס המלכות מאשר דודה שלו, דאנריז. פרט כל כך חשוב, שנאמר בדרך אגב ועלול לשנות את עתיד הממלכה כולה. אבל זה עדיין לא אומר שהוא "הנסיך שהובטח".
סצנה נוספת שדורשת ידע מקדים מהספרים או לפחות זיכרון טוב למשהו שקרה לפני 6 עונות היא כשאריה נופלת בפח של ליטלפינגר. היא עוקבת אחריו במשך יום שלם בווינטרפל, רואה אותו מתלחשש בפינות עם אנשים שונים ומקבל פתקים סודיים שהוא רוצה לשמור בסוד, אך בפועל כל ההצגה הזאת נועדה להגדיל את העוינות בין האחיות סטארק, מהסיבה הפשוטה שליטלפינגר מפחד פחד מוות מאריה, הלוחמת הדגולה, זאת שגם עכשיו מחזיקה את הפגיון שהוא נתן לבראן, שיודע את האמת לגבי מי התחיל את המלחמה ובגד באביו.
ליטלפינגר החביא בחדרו פתק שנכתב על ידי סאנסה, תחת איומה של סרסיי, איי שם בעונה הראשונה, שהיא שלחה לאחיה רוב, שאומר: המלך רוברט מת, אביהם הואשם בבגידה כי הוא שיתף פעולה עם האחים של רוברט נגד ג'ופרי אהובה וניסה לגנוב את הכס שלו. הלאינסטרים מתייחסים אליה נפלא ומספקים לה את כל צרכיה ושהיא מתחננת שהוא יגיע למעלה המלך, ישבע נאמנות למלך ג'ופרי כדי למנוע קרע בין המשפחות לאניסטר וסטארק. מיותר לציין שאריה מזדעזעת לראות את המכתב וסביר להניח תאשים את סאנסה בכל מה שקרה הלאה.
קצת לפני הסוף ג'ון והמשלחת שלו מגיעה (במהירות הבזק) לחומה, המאוישת ע"י טורמונד ואנשיו. טורמונד מספק לנו רגעי קומדיה משובחים כשהוא בחוסר טאקט שואל על המלכות "הזאת עם הדרקונים או הזאת ששוכבת עם אח שלה?" או כשהוא שואל בתקווה על "האישה הגבוהה" (בריאן) אבל החלק החשוב באמת הוא כשבכלא של החומה מתגלים סנדור קליגיין (כלב הציד), בריק דונדריון ות'ורוס שנתפסו כשהם ניסו לעבור את החומה כדי להגיע למהלכים הלבנים על פי ציוויו של אל האור (ולעשות מה בדיוק? לעצור אותם לבדם?). לאחר סבב האשמות בין כל הנוכחים "אתה מכרת אותי למכשפה האדומה", "אבא שלך טבח באנשים שלי", "אתה ניסית להרוג את המשפחה שלי" וכו וכו, כולם הגיעו למסקנה שלא משנה מה היה בעבר, הם כולם בחומה מאותה הסיבה. הם רוצים להגיע לצבא המתים. כל אחד מסיבותיו שלו.הסצינה האחרונה בפרק מראה לנו שוט מלא שלג ורוח של "יחידת המתאבדים" גרסת משחקי הכס (ג'ון, טורמונד, גאנדרי, מורמונט, בריק, ת'ורוס וקליגיין) בדרכם לפגוש את מלך הלילה. שיהיה לכולנו בהצלחה.
אז לסיכום, מה היה לנו הפרק:
ג'יימי לא מת, דאנריז שורפת את אבא ואחיו של סאם, ג'ון סנואו מלטף את דרוגון, ג'ורה מורמונט חוזר לדאנריז, ג'ון מגלה שאריה ובראן בחיים, בראן מקבל חזיון שהמהלכים הלבנים מתקרבים ומבקש להזהיר את כולם, טיריון מציע למצוא הולך לבן לחטוף אותו ולהביא אותו לסרסיי כהוכחה ולהגיע לשביתת נשק ונפגש עם ג'יימי בסודיות, אריה לא מרוצה מהכוח החדש של אחותה, דאבוס מוצא את גאנדרי (!!!), סרסיי בהריון, גילי מוצאת הוכחה שרייגאר טארגריין התחתן מחדש ובכך מאשרת את זהותו האמיתית של ג'ון, סאם עוזב את המצודה, ליטלפינגר מסכסך בין אריה לסאנסה ע"י שתילת מכתב שסאנסה כתבה בעונה ה1 שתומך בלניסטרים, ג'ון חוזר לחומה עם דאבוס, גאנדרי ומורמונט ומתאחד עם טורמונד, בריק, ההאונד ות'ורוס למשלחת למציאת הולכים לבנים.
המון מידע נחשף, הרבה דמויות נפגשו והעלילה התקדמה לכל מיני כיוונים לא צפויים (או ממש צפויים תלוי איך מסתכלים על זה) אבל הפרק עצמו היה חסר אירועים ענקיים ומפוצצים כמו בפרק שלפניו וחלק ממנו הרגיש קצת בהילוך איטי. עם עוד 2 פרקים לעונה, כשכל אחד מהם צפוי להיות 70 ו80 דקות סביר להניח שיהיה דם, אש ותמרות עשן.
ועכשיו - בונוס! קיבלנו לתיבת הדואר הנכנס משהו שלא יכולנו להתעלם ממנו - מחרוזת שירי משחקי הכס (יש דבר כזה) לגיטרה וכינור, מגיע להם לייק:
ניצן ניקי מור
בת 34, מורה לאנגלית, חובבת קולנוע, טלויזיה, קומיקס, היאבקות ואופנה. שואפת השראה יומיומית מבאפי סאמרס והרמיוני גריינג'ר. אמא לכלבים, אספנית כפייתית ומכורה לקינוחים מושחתים.
האם העונה החדשה של Stranger Things מצליחה לשמר את הרוח הכיפית ואת הדמויות המעולות? ביקורת **כוללת ספויילרים** לעונה השלישית.