ביום חמישי הקרוב, ה-18.05.2017, יצא לאקרנים הסרט "הנוסע השמיני: קובננט". סרט זה מצטרף לא רק לשורה ארוכה של סרטים עם תרגום מתסכל לעברית, אלא גם לסדרה ארוכה של סרטים בסדרה: הפריקוול "פרומיתאוס" משנת 2012; (שני סרטי "הנוסע השמיני נגד הטורף" שמהם נתעלם באלגנטיות, למרות שהם מגניבים); "הנוסע השמיני 4: התחייה" משנת 1997; "הנוסע השמיני 3" משנת 1992; "שובו של הנוסע השמיני" משנת 1986 ו"הנוסע השמיני" משנת 1979. אבל סדרה מופלאה זו של סרטי מדע-בדיוני של החלל החיצון, לא מסתיימת כאן, מהסיבה הפשוטה שהיא, וכל סדרת סרטים וכל סרט, הם תוצר של היסטוריה ארוכה שנמשכת מאחוריהם. ולכן היום, לקראת יציאתו של סרט חדש בסדרה, נראה כמו זמן מצוין לעבור על הסרטים שבלעדיהם לא היה לנו היום את "הנוסע השמיני". זה הולך להיות מלא בספוילרים ל"נוסע השמיני", אז מי שעדיין לא ראה אותו, קדימה קדימה. הוא מצוין!
אז קודם כל ולפני הכל – "הנוסע השמיני" הוא סרט מד"ב שמתרחש בחלל החיצון ובמרכזו אנשים-נגד-חייזרים. זהו לא תת-הז'אנר היחידי במד"ב, שכולל גם סרטי נסיעה בזמן או סייבורגים וטכנולוגיות אחרות. אבל זהו כן תת-הז'אנר שמזוהה ביותר עם תחילתו של הקולנוע העלילתי. סרטו החלוצי של ז'ורז' מלייז "המסע לירח", על-פי ספרו של ז'ול ורן, נחשב לסרט המד"ב הראשון, והוא דומה לנוסע השמיני בכך שהוא מתרחש בחלל החיצון, ושהאפקטים המיוחדים שבו היו חדשניים לצופים בו כשהוא יצא לאקרנים בשנת 1902. עליו אפשר להגיד, לפחות לפי הנראטיב המקובל, שהוא התחיל את הכל.
25 שנים לאחר מכן ב-1927 ראה אור בגרמניה סרטו של פריץ לאנג "מטרופוליס". סרט זה הוא אחד מהסרטים המאוחרים של זרם האקספרסיוניזם הגרמני, שנגדע עם עליית הנאציזם. סרטים אלו התבססו על אגדות גרמניות וגותיות והרבו לכלול מפלצות מכל מני סוגים, כמו הגולם בסרטי "הגולם" (1915), כפיל מרושע שיוצא מראי באחד ממבשרי הז'אנר "הסטודנט מפראג" (1913), אדם סהרורי בעל כוחות על-טבעיים ב"קבינט של ד"ר קליגרי" (1920) ודרקון בסרט "הניבלונגים" (1924). אך בזמן שבאלו יש משהו מן הטבע והעל-טבעי, המפלצת במטרופוליס משלבת בין המפלצתיות הזו לטכנופוביה של העידן התעשייתי בדמות של רובוט שמומצא על-ידי מדען ושמשכפל עצמו לדמותה של אישה, דמות אחרת בסרט. דמות זו, של רובוט שמתחזה לאישה, ישפיע מאוד על סרטי המד"ב בעתיד, ויגיע ל"נוסע השמיני" בדמותו של אש (Ash) הסייבורג.
בשנות העשרים והשלושים, עם עליית הנאציזם בגרמניה, החלו גלי הגירה מגרמניה לאמריקה, ובין היתר היגרו גם קולנוענים ענקים שהביאו לקולנוע האמריקאי מאפיינים מהקולנוע הגרמני. ממקום זה התפתח סגנון הפילם-נואר, שרידלי סקוט הושפע ממנו מאוד בבימוי "בלייד ראנר", וגם את סרטי המפלצות של וורנר, שלדוגמה את "המומיה" (1932) ביים קארל פרוינד, הצלם של מטרופוליס. סרטי הרפתקאות אוריינטליסטיים כמו סרטי "המומיה" היו נפוצים באקספרסיוניזם הגרמני, אבל על זה ארחיב באחד מהטורים הבאים. פה מספיק להגיד שגם בסרט "הנוסע השמיני" יש מפלצת שהיא בו-זמנית טבעית ועל-טבעית, לא?
והמפלצות ממשיכות, והחייזרים תוקפים. בשנות החמישים התחיל גל חדש של סרטי חייזרים, שהושפע מהפחד מפני פלישה קומוניסטית לארה"ב והשתלטות "הרשע" על העולם. אחד מהסרטים המוכרים של תת-הז'אנר הוא "היום שבו קפאה האדמה" (1951), שגם בו יש דמות של רובוט. אבל לאט לאט הסרטים יצאו מכדור-הארץ אל החלל החיצון, והסרט הזכור והמוכר של הז'אנר הוא "הפלנטה האסורה" (1956). סרט זה (שמגלם לזלי נילסן עשורים לפני שפנה לקומדיות מטורללות) לקח את סרטי המד"ב של החלל החיצון, שעד אז נחשבו לסרטים דלי-תקציב ומטופשים, חמישה צעדים קדימה. לתקופתו הוא נחשב לפורץ דרך באפקטים המיוחדים במוזיקה האלקטרונית החלוצית שלו, שעזרו לייצר את תחושת העתידניות והחייזריות שהסרט דרש. בראייה אחורה הסרט לא מחזיק באותה המידה ונראה מטופש ונפלא כמו שאר סרטי המד"ב של החלל החיצון באותה התקופה, אבל בתקופתו הוא החדיר את סרטי החלל והחייזרים של המד"ב לתודעה הציבורית.
סרט נוסף מהתקופה שרלוונטי לענייננו הוא ""It! The Terror From Beyond Space (1958), בו יצור מכוכב אחר משתלט על ספינת חלל, והצוות שלה מנסה להשמיד אותו. נשמע מוכר? אז כן, הוא מאוזכר לעתים מאוד קרובות כמשפיע מאוד על כתיבת "הנוסע השמיני". לא הייתי ממליץ עליו למי שלא מחבב מאוד כבר מראש את ז'אנר הסרטים שהתפאורה שלהם היא קרטונים צבועים.
מאפיין נוסף של סרטי המד"ב האלו הוא החלוקה המגדרית הברורה, שהציבה גברים בתפקידים סמכותיים וטכניים ונשים בתפקידים משניים ורגשיים. "הנוסע השמיני" הוא הרבה יותר אמביוולנטי מהבחינה הזו. מהפרשנות הפמיניסטית הרבה מחשיבים אותו לסרט חיובי, מכיוון שהוא מציג ספינת-חלל שהגיבורה שלה היא אישה, ושהיא בתושייתה מצליחה לנצח את המפלצת האכזרית שפולשת לספינה, שהראש שלה מזכיר מאוד איבר מין גברי (כמו המשאיות ב"תלמה ולואיז", עוד סרט של רידלי סקוט). אבל נשמעים גם קולות אחרים שטוענים שזה סרט שוביניסטי, מכיוון שהאישה בו צריכה להוכיח שהיא שווה משהו, כלומר, מלכתחילה היא לא היתה מספיק שווה בזכות עצמה, ושכדי להוכיח שהיא שווה משהו היא צריכה לאייש תפקיד שנחשב "גברי", קפטן של ספינת-חלל. אני חושב שבשתי הגישות יש אמת.
אבל, לא להאמין, "הנוסע השמיני" הוא לא הסרט שעל ההשפעה שלו It!"" הכי מתגאה. אין לי דרך מופתית להוכיח את זה, אבל נראה שכמה מהשוטים בו השפיעו על סרט המד"ב הגדול ביותר בכל הזמנים, שמבחינתי הוא חד-משמעית הסרט הגדול ביותר מבין כולם. אבל זה רק אני. אני מניח שחלקכם כבר יודעים על איזה סרט אני מדבר.
בשנות ה-60 היתה דעיכה בהפקת סרטי החלל-החיצון, עד שבשנת 1968 יצא לאקרנים הסרט "2001: אודיסאה בחלל". סרט זה, מבחינתי, הוא מבשר של תופעה נפלאה שהקולנוע האמריקאי הפופולרי התחיל ללכת לקראתה, והיא העלאתם של ז'אנרים שנחשבו עד כה לרדודים לרמת אומנות נשגבת. זה מה שקופולה עשה עם "הסנדק" לז'אנר הגנגסטרים; זה מה ששפילברג עשה עם "פארק היורה" לתת-ז'אנר הקריצ'ר-פיצ'רס; וזה מה שקובריק עשה למד"ב, כעשור לפני שעם "מלחמת הכוכבים" נוצר מערבון-החלל הפופולארי. "אודיסאה" בחלל, שמבוסס לא פחות מאשר על ספרו של ניטשה "כה אמר זרתוסטרא", ושעד היום האפקטים בו הם מהטובים שנראו על האקרן, והתוכן והצורה שלו נידונים באין-ספור דרכים על-ידי אין-ספור חוקרים ומרצים לקולנוע, הקפיץ את סרטי המד"ב למחוזות שאפילו הם לא דמיינו באיכותם. ההשפעה על "הנוסע השמיני" ניכרת גם בתחום הזה, של סרט שמורכב מז'אנרים שנחשבו עד אז ל"נחותים": המד"ב של החלל, המד"ב של הטכנולוגיה (שהרבה פעמים הלכו יחד) וסרטי המפלצות. חוץ מזה, הסטים של ספינת החלל "נוסטרומו" ב"נוסע השמיני" הושפעו ישירות מהסטים של החללית "דיסקאברי 1" ב"אודיסאה בחלל". אבל לא רק ממנו.
בשנת 1965 יצא סרטו של מאריו באווה "כוכב הערפדים", שהיה אחד מזרם של "סרטי ג'יאלו", כלומר "סרטים צהובים\ספרות זולה" איטלקיים שכללו סרטי פשע ואימה עם צבעים מסוגננים ועלילות קיצוניות וססגוניות. העלילה של סרט מד"ב זה תשמע מוכרת לחובבי "הנוסע השמיני": צוות של אסטרונאוטים מגיע בחללית אל כוכב רפאים, מוצא בו משכן נטוש, ואז מתחיל הבלאגן, כשכוחות מסתוריים משתלטים על אנשי הצוות. מעבר לרעיון, שהולבש כמעט אחד-לאחד על "הנוסע השמיני", מי שצופה בסרט לא יכול שלא לשים לב שהתפאורה דומה עד זהה בחלקים מסוימים של הסרט. למעשה, במרכז המשכן נמצא, כמו ב"נוסע השמיני", שלד ענקי.
אבל הסרט שאולי השפיע יותר מכל אלו על יצירת "הנוסע השמיני" הוא דווקא סרט שמעולם לא נעשה, והוא "חולית" של אחד הבמאים השנויים-במחלוקת בהיסטוריה של הקולנוע, אלחנדרו חודורובסקי. סרט זה, שהיה אמור להתבסס על ספרו של פרנק הרברט, היה גם אמור להיות הפקת-ענק עם צוות שחקנים שלא נראה כמותו על המסך, וגם לא ייראה לעולם. תהליך ההפקה והנפילה של הסרט מתועד בסרט דוקומנטרי (שאני ממש לא אהבתי) שנקרא חולית של חודורובסקי. הפרוייקט אולי נפל, אבל חלק מהצוות שעבד עליו המשיך לעבוד יחד, ושניים עיקריים ממנו היו דן אובאנון שכתב את "הנוסע השמיני" ודחף את הפקתו, ורבים רואים בו את המוח היצירתי מאחוריו, והאנס גייגר, צייר סוריאליסטי שעיצב את דמות החייזר. חפשו בגוגל תמונות את השם שלו (Giger) ואת שם הסרט. לא תתאכזבו.
יכול להיות שחלק מהקוראים שמתוודעים לחלק מהסרטים האלו בפעם הראשונה, ובעיקר אלו שחיפשו בגוגל תמונות מהסרטים אחרי שראו את "הנוסע השמיני", יחשבו שההשפעה הכל-כך מפורשת של חלקם מורידה מערכו של הנוסע השמיני. להיפך. כל סרט הוא תוצר של מורשת ארוכה ומכובדת שנמצאת מאחוריו (או מעליו), והטובים ביותר הם אלו שיודעים לקחת מהעבר ולהסתכל אל עבר העתיד. "הנוסע השמיני" איחד אלמנטים שהיו קיימים בקולנוע עד כה וייצר באמצעותם סרט חדש ומרתק, שעד היום מצליח להדהים, להפחיד, לסקרן ולעניין את הצופים בו. וביום רביעי הקרוב יוצא סרט שנושא על כתפיו גם את כל הקולנוע שקדם לו, וגם סדרה ארוכה של סרטי "הנוסע השמיני" שיצאו לפניו. אני כבר מצפה בסקרנות רבה לראות איך הוא יתמודד עם זה.
אלון יודקובסקי
בוגר המגמה לקולנוע בתיכון ע"ש רבין כפר-סבא ובעל תואר ראשון B.F.A. מהמכללה האקדמית ספיר. כיום מסטרנט M.A. באוניברסיטת תל-אביב. נטש בלב שלם את המצלמה לטובת העט ומתמקד במחקר קולנוע יומם וליל. טוחן קולנוע בזמנו הפנוי מאז שזוכר את עצמו, ומוזיקאי בזמן הפנוי שנשאר. וחוץ מזה חובב לא קטן של פיזיקה וביולוגיה. לא ברור איך ולמה.
גיקסטר מחלקת כרטיסים זוגיים ל'משפחת אדמס 2'?