כל מי שלמד קצת מוזיקה, בעיקר מוזיקה קלאסית מכיר את המונח הבא, קרשנדו. אבל לאלו מכם שלא מכירים אותו, המשמעות שלו היא די פשוטה. רצף מוזיקלי שבו הווליום מתגבר בקצב איטי אך ברור עד שהמוזיקה מגיעה לשיאה, ואז בד"כ מגיע סיומו של הקטע.
ואם אתם רוצים תרגום יותר מוחשי לקרשנדו, אין צורך להתרחק במיוחד כי לא ראיתי דוגמא טובה יותר לקרשנדו טלוויזיוני מאשר רצועת הפרקים האחרונה של סוכני שילד, לפחות לא השנה (וכן, אני מכליל כאן גם את "לגיון" שהייתה מדהימה בעונתה וגם הרבה סדרות אחרות).
היו לנו קרשנדואים אמוציונליים (המוות של מייס, ההחלטה של מאק להישאר בתוך המסגרת), קרשנדואים של מתח (מיי נותנת לסקיי גביש טרג'ן כדי להפוך אותה ל INHUMAN בתוך "המסגרת") וגם כאלו של דמויות (רובם כרגיל סובבים את פיץ, מה שכנראה הופך אותו לדמות הכי פגיעה וניתנת להזדהות).
אבל משהו אומר לי שסוכני שילד, או הידרה, תלוי מה אתם מעדיפים, לא סיימו. משהו אומר לי שאנחנו אולי עדיין לא מבינים את זה אבל שאנחנו עדיין בעיצומו של הקרשנדו הכי גדול של העונה. הפרק נפתח עם עימות קצר בין מיי וקולסון לאיבנוב שמגלה במהרה שהשדרוגים ליד ה"ביונית" של קולסון יכולים להיות יעילים מאוד. אבל כפי שמיי וקולסון מגלים במהרה, איבנוב שדרג את עצמו או שאיידה שדרגה אותו אבל במקום איידה אחת, יש די הרבה איבנובים להתמודד איתם.
אבל למרות שמיי וקולסון צריכים להתמודד עם צבא של אנדרואידים, סקיי, ג'מה, יו-יו ושאר ה B TEAM צריכים להתמודד עם מטוס שמתפרק תחתם. פיץ המסכן שוב מוצא את עצמו אולי בסכנה הגדולה ביותר כשהוא שבוי לגחמותיה של איידה, שכבר לא סתם אנושית אלא ככל הנראה העניקה לעצמה כוחות של INHUMAN בעזרתו של הדארקהולד.
איידה אולי אנושית עכשיו, היא אולי מרגישה דברים שלא הרגישה בזמן שהותה ב"מסגרת" או בחייה הקודמים, אבל כבר ניתן לראות בבירור איך אותם הרגשות כבר מביאים אותה לקצה הטירוף (אם לא חשבנו שהיא מטורפת עד עכשיו), היא למשל "שכחה" להזכיר לפיץ שהיא השאירה את מיי וקולסון עם צבא שלם של אנדרואידים/רובוטים רצחניים, כשמאק חסר ישע לחלוטין.
אבל הצד השני של אותו מטבע הוא זה שעוזר לפיץ לשכנע אותה שיש לה גם את היכולת לגבור על הפחד שהיא מרגישה, הפחד מפני מוות. היכולת שלה לנסות ולגבור על הפחד הזה הוא מה ששולח אותה לעימות מול איבנוב כדי לנסות ולהציל את קולסון, מיי ומאק. המאבק להצלתו של מאק כמעט נכשל עד שאיידה משגרת את עצמה יחד עם פיץ ומאק לקווינג'ט, איידה מספיקה להראות שביב של אושר, לפני שג'מה יורה בה ובפיץ, אבל רק כדי לשתק/לסמם אותם, כדי להחליט מה לעשות איתם.
חציו השני של הפרק עשה עבודה מצויינת בבניית הסימפטיה שלנו הצופים כלפי איידה, כאשר הסצינה של עם פיץ היתה אחד משיאי העונה מבחינתי. איידה מבינה את המשמעות של רגשות אנושיים, אבל ברגע שפיץ מסביר שלמרות הכל הוא תמיד ייבחר בג'מה, הדבר הברור קורה ואיידה שחווה אכזבה וזעם בפעם הראשונה מאבדת שליטה וכמובן תוקפת את כל מי שנמצא בבסיס.
איידה שנכוותה קשות חוזרת "לזרועותיו" של איבנוב ומשלימה מהפך כפול בטווח של 40 דקות ומסיימת את הפרק בחיקוי רצחני של האלי ברי בBALL MONSTER’Sכשהיא מבטיחה לאיבנוב שביחד הם ישתלטו על העולם, אבל לא לפני שהיא תגרום לצוות שילד לסבול כפי שהיא סובלת. אני מניח שאם היא היתה יודעת שרובי רייס חזר לתמונה היא היתה מתכוננת למתקפה בצורה טיפה שונה.
הפרק הזה אולי לא היה בטוב מבין הפרקים ברצועה הנוכחית, אבל הוא היה הכנה מושלמת לסוף העונה בשבוע הבא כשכל החלקים נמצאים במקום, כששאלות שעדיין לא נענו קרובות לקבלת תשובה וכשהשיא, סליחה, הקרשנדו – עדיין לפנינו.
רשף שייר
נשבע אמונים לג׳וס ווידון, אארון סורקין ורוב תומאס ולכן רוב החלומות שלו מתנהלים בדיאלוג שעף ב 100 קמ״ש פר סצינה, וזאת כנראה חלק מהסיבה שבגללה הוא תמיד עייף. חונך כטרקי, אבל אוהב גם את בבילון 5 ושאר סדרות המד״ב, במעט הזמן החופשי שלו מתכנן איך ליצור מכונה שתמתח את שעות היום ותאפשר לו לראות יותר סרטים וסדרות
האם העונה החדשה של Stranger Things מצליחה לשמר את הרוח הכיפית ואת הדמויות המעולות? ביקורת **כוללת ספויילרים** לעונה השלישית.