מה גורם לסדרה להיות טובה בעיניכם? האם אלו שחקנים טובים כמו ב"סופרנוס"? או אולי יריעה רחבה ובלתי נגמרת של דמויות ועלילות כמו ב "משחקי הכס"? או שאולי אתם נהנים מתסריטים מעולים ומותחים כמו ב"אבודים" (עד העונה ה 3 פחות או יותר), סצינות אקשן מדהימות כמו "באנשי". לא משנה מה התשובה שלכם, כי סדרה טובה יכולה להיות הרבה דברים במקביל. אבל אחד הדברים שהכי קשה לסדרה לעשות מבחינה טכנית ויצירתית הוא שינויי כיוון והתפתחות.
מעטות הסדרות שמתחילות בתור משהו מסויים ומצליחות לשנות כיוון בצורה מוצלחת והסיבה לכך היא פשוטה. ברוב המקרים, סדרה שזקוקה לשינויי כיוון מגיעה לצומת הזו כיוון שהיצירתיות של כותביה ומנהליה הגיעה למבוי סתום כלשהו, או שהרייטינג החל לצנוח וחייב שינוי יצירתי ולכן דברים נעשים ממקום של לחץ לספק תשובות מהירות, שינויים כאלו, בדיוק כמו בנהיגה על רכב סופם באסון.
אבל יש חריגים, קיימות סדרות שהצליחו לעבור שינוי ושרדו אותו, ולעתים אף השתפרו בשל כך. אבל אפילו אותן סדרות לא הצליחו לעשות שינוי כיוון נוסף, מכוון לחלוטין ולהביא אותו לרמה המתבקשת. "סוכני ש.י.ל.ד", בחזרה מדהימה מפגרה מיצבה את עצמה כמשהו באמת מיוחד בנוף הטלוויזיוני שלנו, סדרה שעברה כבר 3 או 4 שינויי כיוון יצירתיים, וצלחה אותם, כל פעם מחדש ואפילו, רחמא ליצלן – השתפרה!
בעונתה הראשונה, לא נעים להודות, הסדרה לא היתה מוצלחת במיוחד, אבל השתנתה לחלוטין בעקבות אירועי "קפטן אמריקה: חייל החורף", העונה השניה עברה שינוי נוסף בעקבות הצגתם של ה INHUMANS, סיפור שנמשך עד לסוף העונה השלישית פחות או יותר.
תחילת העונה הנוכחית הביאה לנו את דמותו של הגוסט ריידר (אבל לא את ניקולס קייג' תודה לאל), במה שהיה סיפור חלש יחסית לאלו של שתי העונות האחרונות, אבל רצועת הפרקים השניה שעסקה באיידה וב LMD’s היתה שיפור מדהים עליהם, ואם פרק 16 מהווה אינדיקציה כלשהיא, פרקי הסיום של העונה הולכים להיות הטובים ביותר שלה אי פעם.
למקרה ששכחתם, פרק 15 הסתיים בהשבתתה של איידה, ובניצחונם של סוכני שילד, או לפחות כך חשבנו. כאשר הסתבר לנו שבעצם רוב הדמויות הראשיות נמצאות בתוך ב"המסגרת" שבנה פרופסור רדקליף, סוג של מציאות וירטואלית רחבת היקף, ורק דייזי/סקיי וג'מה מודעות לכך, הן מחליטות להכנס לתוך ה"מסגרת" כדי לאתר את חבריהן, לחלצם ולהביא לסגירת ה"מסגרת" ולתבוסתו הסופית של רדקליף.
פרק 16 מתחיל בדיוק באותה נקודה שהסתיים פרק 15, דייזי נקראת לעבודה ומוצאת את עצמה מעירה את "החבר" שלה, גרנט וורד! ג'מה לעומתה עושה חיקוי מוצלח למדי של "הכלה" מסרטו של קוונטין טרנטינו "להרוג את ביל" כשמתברר לנו (ולה) שבמציאות של "המסגרת" היא מתה יחד עם רוב סוכני שילד לשעבר.
ולמעשה, העולם שבו מתקיימת "המסגרת" הוא עולם דיסטופי שנשלט ע"י הידרה. והפתיח של הסדרה השתנה גם הוא, ברוכים הבאים ל"סוכני הידרה"! וכבר אחרי 10 דקות אני צריך לקחת אוויר.
מהר מאוד מתברר לנו שדברים מסוימים בעולם הנוכחי דומים מאוד לאירועי הסדרה בעבר, אבל עם שינויים קלים. הילדה הקטנה שמיי הצילה גרמה לאירוע רב נפגעים ברגע שהגיעה לארה"ב, מה שתרם רבות לחיקוק חוקים חדשים נגד INHUMANS, אותם חוקים שסנטור נדיר נסתה כנראה להעביר, רק שכאן – היא הצליחה.
אבל עם כל כמה שהשינויים הקלים בעולם הסדרה היו קשים לעיכול, השינויים בדמויות שנמצאות בתוך "המסגרת" אפילו יותר מדהימים. מיי היא האחראית קרת המזג ויותר "קילרית" ממה שנראתה אי פעם, קולסון הוא מורה להיסטוריה, אבל עדיין חולם על טהיטי (במה שהיה הרמז היחידי שהמוח של השבויים ב"מסגרת" מתנגד לתכתיבים החדשים), וורד בחיים, אבל אולי יותר מדהים מכך, פיץ הוא פרופסור סדיסט חסר רחמים שלא בוחל באף אמצעי כדי להוציא אינפורמציה מ INHUMANS.
לקראת סופו של הפרק, דייזי וג'מה התאחדו סוף סוף, אחרי שכל אחת בנפרד נחשפה לזוועות של העולם ולמה שקרה לחברי הצוות שלהם ומתברר להן שוורד כבר לא סוכן נאמן של הידרה, אלא חבר במחתרת שמתנגדת להם. פיץ ומיי מגלים שיש להם חפרפרת בהידרה, למרות שהם עדיין לא מודעים לזהותו, ומיי מבטיחה לסייקו פיץ שהיא תגלה ושכבר העבירה את כל הנתונים למנהל של הידרה.
בשיחה החשובה של הפרק, מפצחות דייזי וג'מה את הסיבה לכך ש"המסגרת" כל כך שונה מהמציאות שלהן – אפקט הפרפר, בערך. מיי הצילה את הילדה בבחריין, אבל אותה ילדה גרמה למותם של מאות, פיץ נהיה פסיכופת בגלל שג'מה מתה או שאולי לא הכיר אותה בכלל, קולסון כלל לא נהיה חלק משילד, וכל זאת בגלל הסימולציה של רדקליף.
לאחר התייעצות קצרה, מחליטות השתיים לחזור לעולם האמיתי, לבסס תוכנית פעולה משופרת ולחזור עם גיבוי, אבל כמובן שהמכשיר שאמור לנתק אותן מהמסגרת ולשגר אותן חזרה לעולם האמיתי, לא עובד בזמן אמת. העובדה שדייזי וג'מה נמצאות בתוך "המסגרת" התגלתה, והיציאה שלהן נעלמה. והסיבה שהיציאה שלהן נעלמה? איידה היא המנהלת החדשה של שילד, ומסוגלת לנהל את "המסגרת" מבפנים ומבחוץ והיא סוף סוף הגשימה את הפנטזיה הסודית של פיץ.
כמו הרבה אנשים, אני עדיין לא יודע מה הכיוון של סדרת הפרקים הזו, ומה יקרה בעתיד, אבל כמו בכל סדרה ממש טובה, אני ממש ממש רוצה לראות את הפרק הבא כדי לגלות עוד חתיכה בפאזל.
רשף שייר
נשבע אמונים לג׳וס ווידון, אארון סורקין ורוב תומאס ולכן רוב החלומות שלו מתנהלים בדיאלוג שעף ב 100 קמ״ש פר סצינה, וזאת כנראה חלק מהסיבה שבגללה הוא תמיד עייף. חונך כטרקי, אבל אוהב גם את בבילון 5 ושאר סדרות המד״ב, במעט הזמן החופשי שלו מתכנן איך ליצור מכונה שתמתח את שעות היום ותאפשר לו לראות יותר סרטים וסדרות