מבנה הוא דבר מנחם, מוכר, משהו להישען עליו בזמני קושי ומצוקה, ולא, לא מדובר על מבנה פיזי, אלא על מבנה של משהו כמו סדרת טלוויזיה למשל. בסדרה האלמותית "חוק וסדר" (ועשרות גילגוליה/ילדיה הממזרים) היה מבנה מאוד קשוח ומוכר: פשע, חקירה, חשוד מטעה, חשוד אמיתי, משפט, גילוי מפתיע במשפט, פסק דין, ג'רי אורבך או סאם ווטרסטון ממלמלים משהו על צדק – סוף פרק.

אחרי כמעט 5 עונות, גם ב"חץ" התרגלנו לסוג מסוים של מבנה שסוטים ממנו רק לעיתים נדירות ביותר, וגם אז, בצורה די מינורית: צרות לאוליבר בהווה, פלאשבק לא ברור, שיחה מלב אל לב עם אחת הדמויות בהווה, פלאשבק קצת יותר ברור, קרב, קרב בפלאשבק שמתקשר איכשהו להווה, תפיסת פושע כזה או אחר, פלאשבק אחרון שמסביר לנו את מה שאנחנו כבר יודעים רבע שעה בערך, סוף פרק.

אם יש משהו אחד שהיה קבוע בבערך 99% מפרקי החץ היא העובדה שהפלאשבקים תמיד התקשרו להווה בצורה כלשהיא, כדי להבליט את הדילמה המסוימת שעוברת על אוליבר, או דיגל, או ת'יאה, או מי שלא יהיה. זהו טריק תסריטאי ידוע מאוד שב"חץ" חלבו מהפרק הראשון של הסדרה עד תום. לכן השבוע, הם החליטו להפוך את הקערה על פיה, ולתת לפלאשבקים להיות הסיפור המרכזי ולהווה להיות ה"לקח", והם עשו את זה בעזרת עוד "טריק" תסריטאי ידוע בסדרות פעולה – פרק "עינויים".

בסדרות פעולה כמו "החץ" פרק עינויים הוא פשוט מקבילה לפרק דיבורים, הזדמנות לפתח דמות או דמויות בלי הרבה התרחשויות, מספר קטן של דמויות בחלל סגור כלשהו, הרבה פרצופים סובלים וקצת קתרזיס בסופו של דבר. כשהם מבוצעים כהלכה, פרקי עינויים הם כלי סיפור יעיל, הם יכולים להיות קשים לצפייה אם הם גרפיים או לגרום לנו להיות מופתעים אם המידע שנחשף בהם לא צפוי ביחס לפרקים הקודמים.

לצערנו הרב, "קאפישון" (ברדס ברוסית) לא הכיל אף אחד מהדברים האלו, והמסקנה שהוא שאף להוכיח היתה ברורה כשמש לכל מי שמכיר את אוליבר, את הסדרה, ואולי בכלל כל סרט פעולה אי פעם. את הפרק הקודם סיימנו כאשר אדריאן צ'ייס שובה את אוליבר למטרות לא ברורות ולמרות שבילנו קצת באותו תא, עיקר ההתרחשויות היו ברוסיה, בעבר.

אוליבר ואנטולי מתכננים מתקפה נוספת כדי לנסות ולהפיל את קובאר אחרי שהם למדים שהוא מתכנן למחוק את צמרת השלטון הרוסי במתקפת גז סארין שסופק לו ע"י לא אחר מאשר מלקולם מרלין (שגם נתן הופעת אורח בפלאש השבוע). אבל כמו בכל הפלאשבקים מאז ומעולם ב"חץ" הם שם רק כדי לשרת מטרה, ואותה מטרה היא הסיבה שצ'ייס/פרומיתיאוס מחזיק באוליבר בהווה. הוא רוצה שאוליבר יודה במשהו, משהו שאוליבר טוען שהוא לא מודע לו, סוד כמוס כלשהו שהוא לא חשף בפני אף אחד.

זה בדיוק המקום לגלות לכם, קוראים יקרים שכאן בגיקסטר אנחנו מדברים די הרבה על הסדרות שאנחנו רואים ועל התיאוריות שלנו לגביהן ובדיוק אתמול היתה לי שיחה בנושא הסיבה שצ'ייס מחזיק באוליבר, ולמרות שאני לא אחד שעושה את זה הרבה...אויש נו, על מי אני עובד? אני אוהב את זה! – נתי – I TOLD YOU SO  !!!

אותו סוד מתברר במהלך הפרק כמשהו פשוט מאוד, אבל משהו שאנחנו הצופים כבר היינו מודעים לו די הרבה זמן, או לפחות חשדנו בו, שלמרות כל ההצדקה של "מסע נקמה לטיהור העיר מרשעיה" ו "כיבוד זכרו של אבי" – אוליבר בעצם די נהנה מההרג, וזו הסיבה שהוא, פעם אחר פעם בוחר להרוג אנשים שאולי ניתן היה פשוט לשתק, לעצור או פשוט להפחיד אותם עד מוות. הדרך שצ'ייס נוקט כדי להוציא מאוליבר את הסוד כולל את החזרתה של אוולין כדי להשתמש בה כאמצעי לשבירה של אוליבר, איום על חבריו וגם על בנו. בסופו של דבר, צ'ייס מצליח לשבור את אוליבר שחוזר למחבוא שבוא כולם עובדים על מציאתו ומכריז שהוא סיים עם כל הסיפור הזה של "החץ".

אז נכון שהיו בפרק הזה הרבה דיבורים, ויחסית מעט פעולה, ונכון שהתוכנית של צ'ייס שעוד לא לגמרי התבררה עדיין נמצאת בתוקף ולכן אנחנו אמורים עדיין לחשוש ממנו, נראה כאילו חלק מאוד משמעותי התבזבז על פרק חלש בהרבה מצמד הפרקים שקדם אותו.

אבל אפילו יותר מכך, גם בהווה, וגם בעבר, נראה כאילו לפרק לא היתה משמעות בטווח הארוך של סיפור העונה כי לכולנו ברור שאוליבר לא יישאר על הספסל בחוסר פעילות ליותר מדי זמן וגם כי ראינו שקובאר לא באמת מת בסופו של דבר, שוב בעזרתו של מלקולם מרלין.

ולכן אני נאלץ להגיד ש – Arrow, Season 5 Episode 17 – Kapiushon – You Have Failed This City

"החץ" משודרת בערוץ YesAction ובYes VOD.

רשף שייר

נשבע אמונים לג׳וס ווידון, אארון סורקין ורוב תומאס ולכן רוב החלומות שלו מתנהלים בדיאלוג שעף ב 100 קמ״ש פר סצינה, וזאת כנראה חלק מהסיבה שבגללה הוא תמיד עייף. חונך כטרקי, אבל אוהב גם את בבילון 5 ושאר סדרות המד״ב, במעט הזמן החופשי שלו מתכנן איך ליצור מכונה שתמתח את שעות היום ותאפשר לו לראות יותר סרטים וסדרות.