ביציאה מהקולנוע נתקפתי בהלה, הרגשתי שאני לא מסוגל לכתוב ביקורת על הסרט הזה. לא כי אין לי מה להגיד ולא כי אני מכבד את הסדרה ומרגיש לא ראוי – אלא כי אני לא רוצה להגיד אפילו מילה אחת על העלילה, כדי שמי שילך לראות את הסרט יחווה אותו כמוני. בלי הכוונה. הייתי צריך יום של התבשלות להבין שיש כל כך הרבה על מה לדבר מסביב, וזה מה שאתם מקבלים כאן. ביקורת שלא רק שאין בה ספוילרים – אין בה מילה על העלילה. כך שאם ראיתם את הטריילר, אתם יודעים קצת (וגם את מה שראו שם אני לא אזכיר כאן) ואם לא ראיתם, עוד יותר טוב. לכם.
הסרט השמיני בטרילוגיה השלישית מגיע שנה אחרי "רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים" שהיה שהפריד בין פרקים 7 ("הכוח מתעורר") לבין פרק 8 ("אחרוני הג'דיי"). סרט ראשון בטרילוגיה תמיד יהיה עשיר ולפעמים עמוס בגיבורים, עולמות ואויבים חדשים שצריך לבנות. הסרט השלישי יציע פתרונות לקונפליקטים ובעיות. הסרט השני בטרילוגיות לרוב נקלע לבעיה שהצופים יודעים לא לצפות לקתרזיס ביציאה מהקולנוע, ולהיות מוכנים למינון מופחת של חידושים לעומת הסרט הראשון.
בעוד שהתיאור הזה נשמע כמו התנצלות והכנה לסרט משעמם – בעזרת "הכח", הם הצליחו לחמוק מהמלכודת הזאת. הסרט נשאר קצבי, מענין, חדשני ומלא בדברים שחלקם קריצות לסרטים קודמים בסדרה, ורובם חידושים של יצורים ומקומות שמעשירים את הסרט ולא מעיקים עליו, בניגוד לג'אר ג'אר או האיווקים.
בסיום "הכח מתעורר" ריי (דייזי רידלי) יוצאת עם צ'ובקה ו R2D2 לחפש את לוק (מארק האמיל) שברח לאי מבודד בכוכב מבודד. ליאה (קארי פישר ז"ל) והמורדים יחד עם פין (ג'ון בויגה) ופו (אוסקר אייזק) אשר שרדו את המתקפה האחרונה של המסדר הראשון בורחים אבל עדיין לא בטוחים מהתקפות נוספות של המסדר הראשון. ובמסדר הראשון, קיילו רן (אדם דרייבר) ממשיך את דרכו בצד האפל לאחר שהרג את האן סולו.
ריי היא אחת הדמויות שפותחו בצורה הכי נכונה וטובה, לא רק בסדרה הזאת, אלא בקולנוע בכלל. בסדרה שיש לה כל כך הרבה מעריצים וכולם רגישים וביקורתיים לכל דמות חדשה - היה נורא קל להתאהב בשחקנית אנונימית ודמות חדשה מהסרט הראשון. כן, היתה ביקורת לזה שאוספת גרוטאות הפכה למישהי שהיא גם טייסת, גם מכונאית וגם לוחמת, אבל בפורמט של "הכח" אלה דברים שיכולים לקרות. בסרט הנוכחי דייזי רידלי ממשיכה להקסים. בן סולו / קיילו רן ממשיך גם הוא את השינוי שהחל בסרט הראשון, כאשר הוא נאלץ להמודד על השלכות מעשיו. דרייבר הוא שחקן מוכשר, אבל יש לו סצינה אחת בה הוא מתנשא מילולית על מישהו, וזה הזכיר יותר מידי את הדמות שלו מ"בנות". בסרט שמנתק אותך מכל מציאות, רגע כזה יוצר סוג של קצר במוח.
את הסרט מביים ריאן ג'ונסון, שם לא מוכר מספיק אבל מאחוריו כמה פרויקטים נחמדים. הסרט האחרון שהוא ביים וכתב היה "לופר", סרט אקשן עתידני עם ברוס וויליס וג'וזף גורדון לוויט. ב-2005 הוא כתב וביים את "בריק" (המבריק) ובאמצע הוא כתב וביים את "האחים בלום", דרמת פשע עם אדריאן ברודי. הוא גם ביים 3 פרקים בלבד בסדרה "שובר שורות". אם ראיתם את הסדרה אין סיכוי שאתם לא זוכרים את הפרק "הזבוב". אז זה שלו.
את "אחרוני הג'דיי" ג'ונסון, כהרגלו, כתב וביים, ונראה שהוא הולך להיות השם החם הבא בהוליווד. הוא כבר הוכרז כבמאי של הסרט הראשון בטרילוגיה הבאה שמתוכננת בעולם מלחמת הכוכבים. כן, אם לא שמעתם, תהיה עוד טרילוגיה שתהיה מנותקת הגיבורים הראשיים שאנו מכירים בארבעים השנה האחרונות.
בשיחות עם שחקנים וצוות ההפקה, ג'ונסון שובח על הסגנון השונה שלו, פחות חולה-שליטה מבמאים אחרים, והרבה יותר פתוח לדיון ולשינויים גם במהלך העבודה עצמה. בדומה ל"הכח מתעורר" יש הומור שמשובץ בעדינות בסרט, אבל יש בסרט אווירה שונה. הרבה פחות עולמות מאוכלסים, למשל. משהו מרגיש יותר מבודד, אבל גם בבידוד הזה אנחנו פוגשים יצורים חדשים ומשעשעים.
הביקורת העיקרית על "הכח מתעורר" היתה שהוא העתק של "תקווה חדשה". מישהו שלא היה מודע לכח מוצא את עצמו נשאב למלחמת האזרחים הבין גלקטית לאחר שהוא מוצא דראויד אבוד, נשק שהורס כוכבים, סצינה בקנטינה, דמות אב שנהרגת וכו גרמו ללא מעט מעריצים ומבקרים להרים לגבה לאור כמות נקודות הדימיון היחסית מוגזמת. ובכן, הדבר החשוב ביותר לדעת על "אחרוני הג'דיי" הוא שהסרט לא משחזר ולא מעתיק מעלילות שנראו בסרטים הקודמים בסדרה. המקוריות הזאת, יחד עם עבודת אפקטים מושקעת ועם תלת מימד מוצדק יוצרת סרט חדש, מרענן ושלם.
כבר נשמעו קולות שטוענים ששעתיים וחצי (שעתיים ועשרים אם לא מחכים לסוף הכתוביות) זה יותר מידי. לי הסרט לא הרגיש ארוך מידי, אין בו שום סצינה שאפשר היה לחתוך בלי לפגוע בהתפתחות של הסרט כולו.
ההחייאה של הסדרה הזאת היא אחד הדברים הטובים שקרו לקולנוע בשנים האחרונות. אני כבר עם כרטיסים ביד לראות אותו פעם נוספת, ורק מדכא אותי לחשוב שעלינו לחכות שנתיים לסרט השלישי. הנחמה היא שבעוד חצי שנה יוצא "סולו", עוד סיפור מבודד מהסדרה, כמו "רוג אחת". כל עוד אני יכול לקבל את המנה שלי אחת לשנה – אני מאושר.
יורם לשם
בן 47. חובב פנטזיה ומד"ב מכל הסוגים. רואה הרבה יותר מידי טלוויזיה, לדעת המקורבים אליו. הכי מתחבר בגיקסטר לכפתור Older.
גיקסטר מחלקת כרטיסים זוגיים ל'משפחת אדמס 2'?