אם הייתי צריך להמר על אירועים שיתרחשו ב"אגדות המחר", מעולם לא הייתי חושב לבחור סצינה שבה דמיאן דארק מכסח סוכני זמן בלונדון של המאה ה-19 בליווי השיר "Return of the Mack", בליווי עלילת ערפדים, כי אחרי הכל, איך אפשר בלי ערפדים?

תמהיל הפרק היה מדויק בין התקדמות עלילתית לפיתוח הדמויות. הצוות מצא שיטה למצוא את האנכרוניזנים שנוצרים על ידי מאלוס, דמיאן דארק (ניל מקדוניו) חזר לחיינו עם זכרונות העונה הקודמת. כזכור, זה אותו דמיאן דארק מהעונה הרביעית של "החץ", זה שאוליבר הרג. אלינור, חסידה נוספת של מאלוס הוצגה ומאלוס עצמו (ג'ון נובל) השמיע את קולו לראשונה והוא כמו נבל שהכרנו בעונה הקודמת של הפלאש, קורא לעצמו אל הזמן. למי שקולו של מאלוס היה מוכר לו, ג'ון נובל מוכר לרובנו בתפקידו של דנת'ור מ"שר הטבעות", אביהם של בורומיר ופארמיר. גם אז הוא שיחק אדם נורא וכנראה שהוא ממשיך במסורת.

גם הדמויות שלנו עברו לא מעט בפרק, בעיקר ביחסים הבין אישיים. ג'קס ושטיין מסכימים שהגיע הזמן להפריד את פיירסטורם, זארי מנסה לעשות את כל מה שאחד מאיתנו יעשה אם תהיה לו מכונת זמן, לשנות את העבר. היחסים של שרה וריפ גם כן מקבלים זמן מסך, כשהוא בוגד בה על מנת לתפוס את מאלוס והיא בוגדת בו בכך שהיא מסגירה אותו לסוכנות הזמן בתמורה שיעזבו את האגדות.

מיק כרגיל הוא גונב הסצינות של הפרק והסדרה. אני חייב להודות שאני מתרשם כל פעם מחדש מהיכולות של הכותבים לגרום לו להיות שוב ושוב הקלף הפרוע של הפרק. אי אפשר לדעת למה לצפות ממנו, אם זו תהיה התנהגות ברברית, קלאסית או שהוא יפגין תכונות וידע שלא היינו מצפים ממנו. נדרש כישרון רב לגרום לדמות אחת להיות רעננה לאורך זמן כה רב ועל זאת, אני מוריד בפניהם את הכובע. והפעם? מיק מפגין את החיבה שלו לערפדים, או יותר נכון, הרצון שלו להרוג אחד. הוא קורא את "דרקולה" של בראם סטוקר, משפד כל מה שמסביבו וכמובן צוחק על זה שערפדים לא מנצנצים, כי אחרי הכל, אם אפשר לצחוק על "דמדומים", אז למה לא?

נתי אקב

בן 29, גיק הייטקיסט קלאסי. חובב סרטים באופן מושבע. אוהב כל סרט טוב ללא הבדלי אולפן, במאי ושחקנים. שונא שמייקל ביי הורס את הילדות שלי ואת הפריקוולים שהשמידו את מלחמת הכוכבים