שמו של הפרק השבועי הוא "מזל הוא גברת" (בערך). אבל הוא היה צריך להקרא – "הפרק הפאסיבי" כי אף אחד לא ממש משפיע על מה שקורה בפרק הזה. אף אחד!
הפרק נפתח בסצינה שמציגה את "החושב". מתחילתה של העונה הוא הופיע רק בסיום הפרקים, מה שגרם לי לתקווה שמבנה הסדרה הולך להשתנות ונראה את הנבל התורן יותר כחלק מהעלילה ולא רק כמסגרת לעלילה. קיבלנו תצוגה מציקה של איש שמדבר עם המזכירה שלו וקורא לאדם אחריו הם עוקבים, בקי, "Subject" 8 פעמים בשתי דקות. באמצע הפרק הוא הגיח שוב כדי לענות לשאלה למה לא לתפוס אותה כבר, והוא מחליט שיש צורך להמשיך לצפות במעשים שלה. שוב "החושב" לא תורם לפרק שום דבר. גם לא בסצינת הסיום, בה כמו בפרקים הקודמים הוא רק צופה באדם נוסף שנכלא בהתאם לצרכים והציפיות שלו. אך ניתן היה ללמוד על דבר אחד מסצינת הפתיחה, הוא ידע מאיפה בארי עומד לחזור וייתכן שהוא אף הכווין את אותם אנשים לעלות על אוטובוס הקסמים.
בקי היא בחורה שנחשבת לחסרת מזל כי היא מקבלת קפה עם חלב למרות שביקשה סויה (עילה לתביעה מאוד יפה בארה"ב), תופסת את החבר שלה בוגד בה (זה לא חוסר מזל, זה משהו שקשור למערכות יחסים והבחירות שכולנו עושים בחיים), מאבדת את מקום העבודה שלה (בלי סיבה מוצדקת, אבל יש מצלמות אבטחה מעל כל שולחן בקזינו, כך שגם כאן היא יכולה להגיש תביעה על פיטורים לא חוקיים ולזכות בהרבה כסף), הרכב שלה מסונדל (כנראה כי היא חנתה במקום שהיא לא אמורה לחנות בו, לא כי אין לה מזל). אחרי ההתפרצות של החומר האפל, באיזה "כח" היא זוכה? שיש לה מזל, משהו שהיא לחלוטין לא שולטת בו. אז איך זה כח על? כמו שאמרתי – פאסיביות.
בפעם הראשונה שבארי רודף אחרי בקי הוא מחליק על גולות שמישהו העביר בחבית סמוך למקום בו היא שדדה בנק. מי לעזאזל מעביר גולות בחבית? לאן הוא לוקח אותן ברחוב ראשי? מי הזמין את החבית הזאת? אחרי שבארי מחליק – למה הוא לא קם וממשיך לרדוף אחרי הפריאוס, שאולי גמעה 250 מטרים בינתיים?
במסגרת קטעי הדרמה שאמורים לקדם את העלילה בין קטעי האקשן אנחנו מקבלים את הארי וולס שמופיע עם מסר לוואלי שג'סי נפרדת ממנו. עוד תת-עלילה שלא עניינה אף אחד בכל מקרה ועכשיו היא הסתיימה. למי אכפת? הדבר החיובי בסצינה הזאת היא לגלות שטום קאבינו נותר חלק מהסדרה. מאוחר יותר וואלי בא לחבורה ומודיע שהוא עוזב. כולם נפרדים ממנו בחיבה עזה, אבל אף אחד לא מנסה אפילו קצת לשכנע אותו להשאר. אם המנקה שלי תגיד שהיא עוזבת אני אקדיש לפחות שעה לשכנע אותה לא לעזוב, והיא אצלי רק פעם בשבועיים ואין לה שום יכולות על אנושיות.
גם אם בארי יותר מהיר ממנו בכמה חלקיקי שניות, איך אפשר לוותר על ספידסטר שני בצוות שנלחם במטה-יומנס? מצד שני בפרק הקודם הוא לא עזר כשבארי הוחזק תחת הפיקוח הטכנולוגי של קילגור. הוא לא עשה שום דבר למרות שהוא לא היה מוגבל בשום צורה. אולי באמת לא צריך אותו שם. מצד שני, ההחלטה הזו די נכונה, מאז שוולי שוחרר מכלא הספידפורס אי שם באמצע העונה השלישית הוא לא עשה כלום, אבל באמת כלום, היו פרקים שלמים הוא בקושי אמר מילה. ייתכן שהשינוי הזה דווקא יועיל לשאר הסדרות של ה-CW, אולי וולי ימצא את עצמו מגיע לתפקידי אורח ב"אגדות המחר" או לסדרת "הטיטאנים" שכרגע בפיתוח.
עוד סיפור קורע לב מגיע מכיוון מערכת היחסים של ג'ו וסיסיל, כשאנחנו מלווים את התהליך הכואב של שיפוץ בית וכשאני אומר כואב אני מתכוון לצופים. סדרות שמראות לנו קטעי דרמה מהחיים אמורות לאפשר לנו ללמוד על היחסים בין הדמויות דרך הקונפליקטים שהן חוות. אבל החלפת צנרת? אי אפשר היה למצוא משהו יותר משעמם עליו הם לא מסכימים? סיסל רוצה שהם יעזבו את הבית. ג'ו מתנגד. ג'ו מתרכך. סיסיל מתחרטת – וכמו ששם הפרק היה צריך להיות – פאסיביות היא שם המשחק. אף אחד לא עשה שום דבר והכל נפתר.
לרגע חשבתי שכשמדברים על "בעיות בצנרת" משתמשים בדימוי לבעיות ביחסי המין בין השניים, אבל עד סוף הפרק אנחנו לומדים שאין שום בעיה בתחום הזה, וסיסיל בהריון. מצד אחד - מזל טוב, מצד שני, יש בקומיקס עוד דמות ממשפחת ווסט שאולי רומזים לנו שתצטרף לסדרה. לא סביר כי נצטרך לחכות כמה שנים עד שהתינוק יגדל להיות אותה דמות. אבל כבר היו לנו מסעות בזמן בסדרה, אז אולי לידה זה כל מה שצריך כדי להאיץ את הרעיון הזה.
כדי להתגבר על בקי והמזל שאופף אותה, הארי וולס מסביר שעל פי תורת הקוואנטים (כן, א-הא) אם למישהו אחד יש כל כך הרבה מזל, לכל מי שסביבו יהיה חוסר מזל. ועכשיו כולם חווים את חוסר המזל הזה ברמות שונות. בארי נכנס לדירה שלו ושל אייריס ורואה אותה בשמלת הכלה אותה היא מודדת – מה שנחשב למזל רע עבור הזוגיות העתידית בתרבות האמריקאית. אם הוא יכול לנוע במהירות האור (כמעט) הוא לא יכל לראות אותה, להבין שזו טעות ולצאת בלי שהיא תשים לב שהוא עבר שם?
כשהמזל של בקי מתגבר והמזל הרע של כולם סביבה מתגבר באופן יחסי, אנחנו זוכים להברקה היחידה בפרק, כשרואים מטוס שעובר מעל העיר וטייס מעיר לטייס שלידו "שאומרים שזה מזל רע לטוס איתך, אבל מה הסיכוי שיכנס אווז למנוע פעם שניה?". המצלמה נעה באיטיות ימינה ואנחנו רואים שחקן שדומה לסולנברגר, "סאלי", הטייס שהנחית ב-2009 מטוס על נהר ההאדסון בניו יורק והציל את כל הנוסעים.
רגע לפני שהמטוס מתרסק, לפני שבארי נכשל לעצור את בקי, לפני שג'ו וסיסיל מקפחים את חייהם בבית המתפרק שלהם, וולס וסיסקו בניסיון אחרון לעצור את הכור מהתפרצות נוספת של חומר אפל מחליטים לא לנסות לעצור אותו ולתת לו להתפרץ. ושוב – בפאסיביות של לא-לעשות-כלום כולם מנצחים! המטוס ניצל. הבית של ג'ו מפסיק לנסות להרוג אותם ובארי עוצר את בקי.
מה שחסר לי בעונה הנוכחית זה כיוון שאליו הולכת הסדרה. אני מחבב מאוד את הדיאלוגים והקצב, ועם כמה שלא חיבבתי את העונה הקודמת, בין מאבקים עם טיפוסים מפוקפקים כל הזמן היה ניסיון למצוא דרך להציל את אייריס. היה נושא מרכזי שכולם היו מחוייבים אליו. בינתיים עברו שלושה פרקים בלבד, ולמרות שאנחנו יודעים שצריך לאסוף 12 מופלאים, זה לא מספיק כדי לייצר קו שעובר מפרק לפרק ונותן תחושה של התקדמות לכיוון של מטרה.
אני יכול לקוות שזה יקרה בקרוב אבל גם אם לא, אני מוכן לשרוף תאי מוח מיותרים 42 דקות בשבוע בשביל האפשרות שדברים יתחילו להתקדם לכיוון הנכון. בפאסיביות נאותה.
יורם לשם
בן 47. חובב פנטזיה ומד"ב מכל הסוגים. רואה הרבה יותר מידי טלוויזיה, לדעת המקורבים אליו. הכי מתחבר בגיקסטר לכפתור Older.
האם העונה החדשה של Stranger Things מצליחה לשמר את הרוח הכיפית ואת הדמויות המעולות? ביקורת **כוללת ספויילרים** לעונה השלישית.