הדמות של אוליבר קווין הייתה זקוקה לנתיב חדש להתפתחות, נתיב שלא נפילה נוספת לצד האפל, נתיב שלא כולל, שוב, את פליסיטי. ההחלטה להפוך את אוליבר לאבא במשרה מלאה (טוב, כמעט) הייתה הVחלטה נכונה. עדיין, יש הבדל בין לקבל החלטה נכונה, לבין לבצע אותה בצורה נכונה. אבל בינתיים? נראה שהסדרה מצליחה בשני הקריטריונים האלו.
היה ברור שוויליאם ואוליבר לא יסתדרו מההתחלה, אבל אי ההליכה לכיוון בו מהות הניתוק שביניהם היא רק "איפה היית כל חיי עד עכשיו, ולמה שאני, נער מתבגר ומעצבן גנרי שכמוני, אקשיב לך?" הייתה כנראה צעד חכם. בדרך כלל זה קו עלילה שחוזר על עצמו וכמעט תמיד מסתיים באותה דרך. אז נכון, די צפוי שגם הפעם זה ייגמר בזה שוויליאם יקבל את זה שאביו צריך את הסכנה והעיר לא מסתדרת בלעדיו והכל יחזור למקומו בשלום, אבל העובדה שלפחות הפעם מקור הבעיה של הילד טיפה שונה, בזכות זה שהוא מבין, ומקבל, מי הוא אבא שלו ואילו סכנות עומדות בפניו, וזה גורם לו לחרדת נטישה הגיונית לחלוטין – נותנת הרגשה קצת יותר טובה להמשך.
אוליבר, שמבין שהבן שלו קצת יותר חכם מנבל שבועי ממוצע, ידוע שהוא לא יכול להמשיך לשקר ולהגיד שהכל בסדר. הוא עושה משהו אחר, הוא מציע לוויליאם מחווה. משהו שיראה לו שהוא רציני – הוא פורש מתפקיד החץ הירוק.
כמה זה יחזיק? ככל הנראה לא הרבה. איום על וויליאם הוא גורם די צפוי לחזרה של אוליבר ללבישת ירוק. בנוסף לכך - הגיוני שדיגל, שסובל מפגיעה עצבית ניוונית בעקבות פציעתו בליאן-יו (וכמובן עדיין מסתיר זאת מאוליבר, אגע בנושא הזה עוד רגע), לא יסתדר יותר מידי בתור המחליף. בין אם זו הפציעה שתפגע בתפקודו, ובין אם אלו חברי הצוות האחרים, בראשם דיינה. הפעם, בתקווה, מהלך כזה לא ייפתר כבר אחרי כמה דקות בפרק הבא, וגם אם זה אכן יקרה, ואוליבר יחזור ללבוש ירוק בקרוב מאוד – זה ישפיע גם במישור הקשר שלו עם וויליאם, וגם במישור של דיגל מול עצמו, מול אוליבר, ומול שאר הצוות.
האמת? קצת נמאס לי מעניין הסודות בין חברי צוות. מדובר במשהו שחוזר על עצמו בלא מעט סדרות – בכל עונה, לכמה דמויות, יש איזשהו סוד שהן מחליטות לשמור לעצמן, למרות שהפתרון הפשוט והקל ביותר, עבורן ועבור חבריהן, הוא פשוט...לשתף. הפעם מדובר בדיגל, שברור שהיקף הנזק של פציעתו רק יגדל עם קבלת התפקיד החדש, ועדיין הוא לא עושה את הצעד וחושף את בעיותיו בפני חברו הטוב ביותר. מדובר במהלך שאומנם כנראה חשוב להזזת העלילה, אבל גם כזה שמצביע על מחסור במקוריות אצל כותבי סדרה, מכיוון שהם כל פעם חוזרים לאותו טריגר על מנת להניע מהלכים. במיוחד כשידוע שכל מהלך כזה סופו להתפוצץ בפנים של אותה דמות, ולפגוע בשאר הצוות. מישהו מהמר שהפעם זה ייגמר אחרת? להזכירכם, הפרק הראשון עסק בסוד שדיינה וקוונטין שמרו גם כן משאר הצוות.
לאחר 2 פרקים, ניתן לשים לב לשני דברים מרכזיים – הראשון הוא שבינתיים, עושה רושם שהעונה הזו מתקדמת לאט, ולא רק בגזרה אחת. אוליבר, ושאר החבורה, מתמודדים עם איומים לא רק בתור ויג'ילנטים, אלא גם מהצד האזרחי: הבעיות בין דיגל לדיינה, השותפות בין קרטיס לפליסיטי, אנטולי חזר להציק. חשיפתו של אוליבר כחץ הירוק לפחות נעלמה מהתקשורת, אבל דמותה של סמנתה ווטסון מסתמנת כמישהי שלא תשחרר בקלות.
בנוסף, בשלושת הסדרות האחרות של CW, הנבל הראשי של העונה כבר נחשף. בין אם הופיע כבר על המסך, ובין אם רק אוזכר בשם, ב"חץ" זה עוד לא קרה. אפשר כמובן לשער שמי שבאמת הדליף את התמונה (המזוייפת) של אוליבר כנראה מהווה איום קצת יותר רציני מאנטולי, אבל זהו, זה כל מה שאנחנו יודעים עליו/עליה עד עכשיו.
הנושא השני, הוא שבלי לשים לב הסדרה נהייתה קצת קצת קלילה יותר. היא לא "אגדות המחר" (למרות ההעתקה של הפתיח), ולעולם לא תהיה, אבל מורגשות כמה נגיעות קטנות של שינוי. בין אם זו ההתנהגות של אוליבר כראש עיר (קל לשים לב לזה בעיקר כשהוא קצת מפלרטט עם התקשורת), הטיזינג בעזרת העלאת שמה של דמות שולית וכמעט שלא מוכרת מהעולם של DC, רנה רמירז שממשיך להשתפר הומוריסטית ("תמיד ידעת שאת הולכת להיות ב-FBI? כי יש לי ילדה קטנה שאני חושב שיש לה את הפוטנציאל הזה") ובאופן כללי, ואפילו קרטיס ופליסיטי שקצת פחות מציקים עד עכשיו.
הכיוונים המסתמנים האלו נותנים הרגשה חיובית מאוד לקראת העונה הזו. השאלה הגדולה היא, האם הם יישארו כאשר העלילה הגדולה תעלה הילוך.
אייל אמיר
בן 30, גיק בהתהוות. בעל חיבה מוגזמת לסרטים וסדרות, אשר שנייה ברמתה רק לאהדה לברצלונה. מנטור רוחני - צ'נדלר בינג.
האם העונה החדשה של Stranger Things מצליחה לשמר את הרוח הכיפית ואת הדמויות המעולות? ביקורת **כוללת ספויילרים** לעונה השלישית.