בתחילת השבוע ראית את "המטרה: לונדון" שבסך הכל היה סרט אקשן מהנה וכיפי אבל כזה שחסר פרופורציות, עלילה מציאותית או טיפת היגיון. "העין בשמיים" הוא מעין תמונת ראי הפוכה של אותו סרט - לא תמצאו בו המון אקשן ופיצוצים אבל אתם תקבלו סרט מותח, מציאותי, מרתק ואידיאולוגי.
קולונל קתרין פאוול (הלן מירן) היא קצינת מבצעים במבצע למעצר טרוריסטים בריטיים מוסלמים בקניה. מבצע המעצר מסתבך כאשר הטרוריסטים אינם מגיעים לגיוס אלא לפגישת השילוח לפני פיגוע התאבדות והופך את המבצע מ"מעצר" ל"חיסול". המצב ממשיך להתדרדר כשממול לבית המתאבדים ילדה בת 9 נכנסת ל"אזור ההרג" ושולחת את כל המבצע למערבולת בינלאומית של מוסר, פוליטיקה וההשפעות האידיאולוגיות של המלחמה.
בשונה מסרטי אקשן גרנדיוזים, אין פה איום גלובאלי על העולם החופשי והגיבורים לא נמצאים בסכנת חיים אלא בחדרי מלחמה ובמשרדים ממוזגים עם עוגיות ותה. הסיפור הנקודתי שמוצג לנו מראה שאפשר ליצור סרטי מלחמה שלא נמצאים בשדה הקרב, אלא בשולחן קבלת ההחלטות ולהשאיר את גורל הדמוקרטיה בטוח. הסרט מצליח לתת לנו בצורה מושלמת מעין הצצה להחלטות שנעשות מידי יום בכל מדינה שנלחמת בטרור וליצור תחושת מתח בלתי פוסקת אצל הצופים, בזמן שהתפקיד של חצי מקאסט הסרט הוא לשבת בכסא נוח ולבהות במסך.
היתרון הגדול ביותר של הסרט הוא המציאותיות שלו, כשרואים פרק של הומלנד קארי עושה הכל: מאזינה, חוקרת, מפעילה מזל"טים וכו' אבל המציאות רחוקה מהדמיון. "העין בשמיים" מציג לנו בצורה מציאותית לגמרי איך מבצעים כאלו מתנהלים: כל שינוי מצב דורש אישור ממישהו אחר, אם אזרח אמריקאי מעורב חייבים את אישור האמריקאים, ברגע שמישהו מרגיש שהלחץ גדול עליו הוא מעביר את ההחלטה לרמה גבוהה ביותר בשרשרת הפיקוד ואף פוליטיקאי לא רוצה לקחת אחריות. כולם מקבלים בסרט זמן מסך: הגנרלים, הטייסים, החיילים הפשוטים וכמובן הפוליטיקאים ולכל אחד יש את האידיאולוגיות שמנחות אותו והם לא מפסיקים להתנגש. הקולנול שרוצה לחסל את המחבלים לפני שיבצעו את הפיגוע למול הטייס שלא מוכן לשחרר טיל על ילדה בת 9 ושר החוץ שפשוט פוחד מכותרות העיתון עם תמונה של אזרחים חפים מפשע מתים. אנחנו אפילו מקבלים בסצינה די משעשעת את ההבדל בגישת הלחימה בטרור בין האמריקאים לבריטים. כל מי שיצפה בסרט ימצא את עצמו מגחך אחת לכמה זמן, לא כי הסרט מצחיק או מנסה להצחיק אותנו. זה קורה כי ההתנהגות של הדמויות בסרט כל כך אנושית ואותנטית שאנחנו כבני אדם מתנהגים דומה בסיטואציות דומות.
הסרט לא נגמר בהכרעה לצד אחד וזה יתרון, הוא מצליח לגרום לך להמשיך לחשוב עליו שאתה יוצא מאולם הקולנוע, כשזו הוכחה לסרט טוב לדעתי. אין ספק שהסרט יכול לעורר דיון אצל כל אזרח במדינת ישראל, הסיטואציות האלו של חיי רבים למול חיי חף מפשע אחד מוכרות לנו היטב בשנים האחרונות. אין נכון ולא נכון בסיטואציות כלו.
מלבד הלן מירן קאסט הסרט עושה עבודה שלא נופלת ממושלמת. אבל את הקרדיט חייבים לחלק לאלן ריקמן. ריקמן, בהופעתו הקולנועית האחרונה ממשיך להראות לנו למה איבדנו שחקן ענק. בהמשך השנה עתיד לצאת סרט ההמשך ל"אליס בארץ הפלאות" שבו ריקמן גם השתתף אך רק כדמות ממוחשבת ותרם את קולו. שמחתי לראות שהסרט האחרון שהוא העניק לנו בהופעה מלאה היה סרט מעולה.
שורה תחתונה
"העין בשמיים" הוא סרט מתח ודרמה מלחמתי שלא דורש פיצוצים מאסיביים כדי לספק סרט מהנה, מרשים, מציאותי וכזה שגורר דיון אידיאולוגי.
נתי אקב
בן 28, סטודנט לכלכלה-סטטיסטיקה. חובב סרטים באופן מושבע. אוהב כל סרט טוב ללא הבדלי אולפן, במאי ושחקנים. שונא שמייקל ביי הורס את הילדות שלי ואת הפריקוולים שהשמידו את מלחמת הכוכבים.