היום יוצא סוף-סוף לאקרנים הסרט ״אני לא מאמין, אני רובוט!״, סרט ישראלי ראשון מסוגו שמשלב מדע בדיוני, אקשן וקומדיה. לכבוד המאורע די כלים עם יוצרי הסרט טל גולדברג וגל זלזניאק, ודיברנו על תהליך יצירת הסרט, ההשפעות שלהם ומה רובוטים אמיתיים היו חושבים על הסרט.
אני בתור חובב קולנוע, תמיד התבכיינתי על למה אין סרטי מדע בדיוני ישראלים. גם אתם הייתם עם אותה תחושה אז אמרתם טוב, נעשה אחד בעצמנו?
טל: מדוייק! רק שאנחנו רצינו גם לעשות קומדיה. רצינו לעשות את זה גם מצחיק, אם כבר אז כבר. כל הדברים שאנחנו אוהבים ביחד.
ספרו קצת על איך הגעתם לרעיון של הסרט. וגם תוכלו לספר מה הרעיון למי שאולי לא יודע.
גל: הסיפור הוא על בחור רגיש, רגיש מדי, שהוא כל כך רגיש שחברה שלו עוזבת אותו. ואז הוא מגלה שהוא רובוט ושחברה שלו נחטפה, והוא יוצא לחלץ אותה מהזרועות האפלות של... לא ידוע מי...
בלי לספיילר.
טל: הגענו לרעיון, בדיוק כמו שתיארת. פשוט רצינו לעשות משהו מצחיק ומגניב, בסגנון בחזרה לעתיד ואי-טי וכל הסרטי מדע בדיוני עם טוויסט יותר קומי. התחלנו לחשוב מה יהיה לנו כיף לעשות. מה עוד לא ראינו?
גל: זומבים ישראלים כבר היו. אימה וכאלה.
טל: רצינו לעשות משהו שיהיה לנו כיף לעשות, ויהיה לנו אפשרות טכנית לעשות. יש משהו ברובוטים מבחינת האפקטים שנתן לנו אפשרות לעשות לייזרים וכאלה.
וואלה, אני דווקא לא הייתי אומר ישר: ״לייזרים זה משהו שיהיה לי קל לעשות״. באמת יש הרבה אפקטים מיוחדים בסרט שהם די מרשימים. עם מי עבדתם בשביל האפקטים?
גל: אמרנו אנחנו צריכים מישהו צעיר עם רעיונות, שנוכל להתחבר אליו ומצאנו בחור בשם נועם גלברט מסול רויאל, שזו חברה שמתמחה בכל מיני הפקות פוסט מעניינות. הם עשו קליפ מרהיב של אומלהלה וכל מיני פרסומות, הדלקנו אותם על הקונספט ויצאנו לדרך!
יש שילוב בסרט בין אפקטים ממוחשבים ומה שנקרא אפקטים אולד סקול, פרקטיים.
גל: נכון
איך זה היה? כי זה תמיד נחמד להביא משהו פיזי, נכון?
גל: אני, אישית, תמיד האמנתי שעדיף אפקט שנראה אמיתי, אפילו אם הוא נראה לא אמיתי. יש אפקטים שנראים יותר טוב פרקטיים.
טל: כמו למשל, במקרה של דני, הרובוט שלנו, היד החתוכה שלו מן הסתם תראה הרבה יותר טוב, אם הבפנים שלה יראה אמיתי.
אז זה מישהו ממש בונה, נכון? דגם של יד.
טל:היה לנו את אילן זכאי,מאפר של אפקטים מיוחדים, שבין השאר בנה את היד,והכניס לתוכה כל מיני מתכות משוגעות ופנסים. זה היה כל-כך כיף לראות אותו בונה את זה לאט לאט, מנסר את היד למען האמת, כי היא הייתה קצת ארוכה מדי בהתחלה.וגם הוספנו לה אחר-כך עוד קצת ניצנוצים בפוסט פרודקשן כדי לשפר את הויז׳ואל שלה והאמינות
אני תמיד אמרתי לעצמי, שאם אני אעשה סרט ישראלי אז צחי גראד יהיה בו. אתם באמת עשיתם את זה. כתבתם את התפקיד, איתו במוח?
טל: האמת שכן. אנחנו מאוד רצינו שהוא ישחק [את תפקיד ראש החברה הקשוח גולדשמיט], והוא שיחק אותה קצת קשה להשגה, ובבר בכרם התימנים באחת בלילה, על כוס ערק, שיכנענו אותו שזה הדבר הנכון, הראינו לו כל מיני דברים שעשינו בעבר, הראינו לו אפקטיםשכבר הכנו, הראינו לו את הויז׳ואלז שאנחנו מתכננים לעשות, ולאט אבל בטוח הוא השתכנע וזרם איתנו. ממש שמחנו כי הוא היה ממש... האיש שרצינו למשימה!
שאר הצוות, יש שם שילוב שחקנים מוכרים, שחקנים פחות מוכרים. מאיפה הגיעו השחקנים האחרים?
בוא נגיד שתי ההפתעות הגדולות,... א׳ כל, לקחנו את יותם ישי [לתפקיד הראשי, דני], שהכרנו אותו מהאוניברסיטה, ובעינינו, הוא פשוט תופעה קומית מטורפת והוא גם מרגש, ואנחנו מכירים אותו כבר הרבה זמן, וחלמנו לעשות איתו את הסרט הזה. לא שלא עשינו אודישנים לאנשים אחרים, אבל משהו ביותם פשוט היה מושלם ובגלל זה, המחשבה הייתה לעטוף אותו בכל מיני שחקנים מוכרים כדי שזה יחזיק שהגיבור הוא קצת אלמוני, והפתעה נוספת הייתה נלי תגר [שמשחקת בחורה שדני יוצא איתה], שבאותו זמן היאלא הייתה מוכרת יותר מדי, ופתאום פרצה באפס ביחסי אנוש בטירוף. ופשוט הרווחנו מזה שהאמנו בה, ורצינו שהיא תהיה בסרט שלנובלי קשר למידת הפרסום שלה, היא הגניבה אותנו.
אז היה לכם אותה קודם, לפני שהיא פרצה.
גל: הרבה, הרבה לפני. הסרט צולם לפני ארבע שנים. כמעט.
טל: פחות. שלוש וחצי. והילי ילון [שמשחקת את נועה] במהלך האודישניםגם הצחיקה וגם ריגשה...יש משהו בעיניים של הילי ילון שמביע כל-כך הרבה רגש. הן ענקיות! וכחולות! זה פשוט היה... נשבנו בקסמיה!
דרור קרן [שמשחק שרת רוסי בשם דימיטרי] הוא ממש נעלם לתוך הדמות שלו, ולא הייתי בטוח שזה הוא חלק מהסרט.
טל: זו הייתה המזימה שלנו, להפוך אותו לכל-כך שונה. שמנו לו פיאה, והוא גידל זקן, מבטא רוסי. מה שנשאר ממנו עדיין זה הדרור קרניות שלו בו, הוא משדר... בכל תפקיד שלוהנשמה שלו יוצאת החוצה. יש בו משהו כל-כך מעורר סימפטיה, לפחות בעיני. אני רוצה לחבק אותו. (צוחק)
עוד שאלה אחת בקשר לליהוק. שאני ראיתי את הסרט ועלה הקרדיט של רוב שניידר. ולא הייתי בטוח מה קורה בדיוק שם.
טל: נראה לי שזה עובר לאנשים מעל לראש... ״ראיתי עכשיו את רוב שניידר? לא... כנראה דימיינתי״
למען האמת, לא רואים אותו בסרט. כי הוא מדבב.
גל: הוא מדבב את רובו-יוסף [רובוט יהודי קטן], בעברית. שזה עוד משהו שחולף מעל הראש פשוט.
כן, אנשים כאילו אומרים: ״זה לא רוב שניידר, זה איזה מישהו שמדבר עברית״
גל: זה רוב שניידר מדבר עברית.
טל: אנחנו פנינו אליו, דרך עידו מוסרי. וביקשנו מאוד יפה ואמרנו לו שאנחנו מעריצים אותו . והוא לא היסס לרגע, הוא פשוט אמר SABABA, והוא הקליט את הדיבוב שלו על הסט של אדם סנדלר. הוא הקליט את זה עם מאמנת עברית.
והוא יודע את השפה, טבעית?
גל: לא, הוא קרא את הטקסט בצורה פונטית, עם תרגום. היא ישבה איתו ואמרה לו איך לבטא כל מילה ואנחנו עשינו הרבה עבודת עריכה, והדבקנו את הכל ביחד. שזה עבד טוב , כי הוא רובוט, הוא נשמע כמו רובוט קצת עם הג'יבריש שיצא לו (צוחק) אנחנו מאוד אהבנו את העבודה שלו, זה היה נורא נחמד. אנחנו מתים על זה שהמבטא שלו באנגלית זה כזה (במבטא אמריקאי) ״SHALOM! MA NISHMA?!״ בדיוק מה שדימיינו.
אתם אמרתם קודם, שיש השפעות על הסרט מכל מיני קולנוע אמריקאי, מד״ב, קצת אקשן, קצת קומדיה, איזה סרטים במיוחד השפיעו עליכם.
גל: בחזרה לעתיד, כמובן.
טל: בחזרה לעתיד, טרמינייטר 2, אפילו צבי הנינג׳ה, קצת.
איך צבי הנינג׳ה השפיעו?
טל: כל הרובו-ניג׳ות האלו. נראות מאוד דומה לפוט סולדירז. האמת היא, שאני וגל, לפני כמה שנים אחרי הרבה מאוד זמן שלא ראינו צבי הנינג׳ה, ישבנו וראינו את זהו גילינו שאנחנו פשוט מכירים כל סצינה בעל-פה, ומתרגשים מהרגע שאפריל אוניל נחטפת... בקיצור הבנו שאנחנו חולים בראש.
אתם יודעים את הטקסט, אתם יכולים כאילו לדקלם אותו?
גל: כן.
טל: אותו, את בחזרה לעתיד, את טרמינייטור, הסרטים האלה, זה סרטים שראינו בתור טינאייג׳רז וילדים ופשוט כנראה נכנסו למקום מאוד עמוק ואפל במוח שלנו ומסרבים לצאת.
הסרט מתחיל עם הפרסומות של צחי גראד [לנשק חדש]. וזה מאוד הזכיר לי, כל הקטע הזה שהוא עוסק בנשקים וזה, את רובוקופ.
גל: אתה בדיוק על הנקודה. בדיוק. שמע, כשישבנו עם סול רויאל על הלוגו של גולד היי טק [החברה של הדמות של גראד], אמרנו להן ״חברה, אנחנו רוצים שהלוגו של גולד היי-טק, יהיה מושפע מהלוגו של החברה ברובוקופ[OCP].״ ולכן הלוגו מאוד דומה.
טל: בלי לעשות ספויילרים יותר מדי, גם הרובוט הענק שם, הוא בהשראת רובוקופ.
אה, כמובן, האד-209. אז יש השפעות אמריקאיות, אבל עשיתם גם בסרט הרבה דברים ישראליים. הדמות של דוד קיגלר [מוישלה, מוכר נשקים חרדי], הסיפור רקע של הרובוטים שמעורב בו צה״ל. היה בזה איזה מחשבה, להכניס, שיהיה איזה משהו ישראלי שם?
גל: אני חושב שזה בא טבעי. אני חושב שפשוט בגלל שאנחנו מהארץ, אז כאילו, אתה כותב סיטואציות והכל מגיע בצורה הגיונית. מה, מי יבנה רובוטים של מלחמה אם לא צה״ל?
טל: אני חושב שבהתחלה ניסינו לייצר עולם אסקפיסטי, וככל שהמשכנו לכתוב את התסריט, פשוט נכנסו אלמנטים יותר ויותר ישראלים לתוכו.אי אפשר, ולא צריך גם, לברוח מהישראליות. פשוט צריך לעשות לה איזו שהיא הזרה, בשביל התחושה האסקפיסטית הזו, צריך להפתיע. ובמקרה הזה, דוס שיורה רובה חנוכייה, מה שנקרא, זה בהחלט אסקפיסטי.
יש תוכניות לסרט להיות בפסטיבלים בעולם? הוא היה כבר?
גל: עדיין לא. אנחנו עכשיו מתחילים משלוח. הוא יתחיל עכשיו את הסבב פסטיבלים ואני מקווה שהכל יהיה בסדר.
זה שאלה שכזו שתמיד שואלים אנשים אחרי שהם בדיוק סיימו משהו שהם עבדו עליו נורא קשה, אז סליחה, אבל מה התכניות הבאות?
טל: התחלנו סרט חדש שאנחנו כותבים. וגם הוא בז׳אנר. אבל שונה. עדיין קומדיה. ואנחנו מתחילים לקדם אותו ויש כבר עניין.
כן עכשיו שהסרט הזה יוצא.
טל: בעזרת השם! נצא לסיבוב הבא השנים הקרובות. בתקווה.
מה אתם חושבים רובוטים היו חושבים על הסרט הזה?
טל: הם היו חושבים 101010011000…
גל: אתה כזה טיפשון, אתה לא יודע שרובוטים לא חושבים?
טל: הם מחשבים להם להנאתם.
גל: אני חושב שהם היו חושבים שזה גזעני וסטריאוטיפי.
אתם גם ליהקתם שחקן אנושי לשחק רובוט. למה לא להיקתם רובוט? זה מה שהם יגידו.
גל: זה נכון, נכון. זה תמיד מפריע לי נורא. יש תיאוריות שלמות לגבי זה, שזה דרך להכחיש כאילו…
טל: את הגזענות כלפי הרובוטים.
יש לזה שורשים עוד בהופעות הרובוט-פייס באמריקה של שנות ה-20.
גל: נכון, נכון.
טל: וגם באירופה של שנות ה-40 רדפו אותם. עד היום, זה נורא מה שעשו להם.
יש לכם איזושהיא עצה לקולנוענים מתחילים בעיקר כאלה שאוהבים את הז'אנר הזה של הקומדיה והמד"ב?
טל: העצה הראשונה היא: תברחו! תעברו להיי-טק! מהר! לפני שיהיה מאוחר מדי!
זה מה שכולם אומרים.
טל: נכון, זה לא עצה מקורית. והעצה השנייה, גל אני חש שיש לך משהו לאמר…
גל: העצה השנייה זה, אם התסריט שלכם יהיה טוב, ברמה הרגשית, אם הוא יעבוד שם, אז יהיה בסדר. כי, אנחנו עיצבנו את הדרך. עכשיו יהיה יותר קל.
אתם ממש גיבורים.
גל: שמע, זה נכון, גיבורי על! אבל באמת יש עכשיו מלא יוצרים של סרטי ז'אנר ולאט לאט יותר מבינים בקרנות שזה עובד ושאנשים רוצים לראות את זה ושאפשר לעשות את זה. הקרנות אמרו לנו שהתסריט מצויין אבל אין סיכוי שנצליח להרים אותו.
האמת היא, אני מרגיש שכל סרט ישראלי, שקצת שובר את התבנית, אם זה מד"ב, כמו שאתם עשיתם, אם זה אימה, אולי אפילו אם זה קומדיה אבל שהיא לא בדיוק, איך שעושים את זה, זה באמת עוזר הרבה לקדם שיהיה פה קולנוע קצת אחר.
גל: אף אחד ששם כסף לא אוהב להיות חלוץ.
אבל, כן אולי זה יעזור עכשיו.
טל: אני די בטוח שזה יעזור, וכמו שגל אמר שהגענו להם עם התסריט, הם אמרו לנו שזה לא יעבוד, אבל עכשיו הם כל-כך מפרגנים, ואני בטוח שבפעם הבאה יהיה קל יותר. זה חדשות משמחות, אבל בוא נודה שלעשות קולנוע בארץ, לפחות בשנים הקרובות, עדיין לא יהיה קל.
טוב, בנימה אופטימית זו…
טל: אבל תעשו את זה כי אתם אוהבים את זה! וכי זה כיף! תעשו את זה מאהבה! הנה, אופטימי.
אחלה, זה יותר טוב.
יונתן עמירן
קומיקאי/ תסריטאי חובב, איש מגניב בצורה מקצועית.
אוהב: סרטים מגניבים, ראפ, קומדיה, ניקולס קייג׳, סרטי קומדיה עם ניקולס קייג׳ עושה ראפ.
לא אוהב: סרטים משעממים