שנת 2015 ממשיכה את הטיול בשדרת הזיכרונות של עולם הקולנוע. התחלנו עם מקס הזועם, המשכנו לפארק היורה ועכשיו הגיעה תורה של שליחות קטלנית. כשמסתכלים על סדרת הסרטים הללו, המאזן די ברור. שליחות קטלנית 1 ו 2 היו מסרטי המד"ב הטובים והחדשניים שנתקלנו בהם. אני אעדן ואומר ששליחות קטלנית 3 והתעוררות מבחינתי, היו לא יותר מסבירים. בדומה לסופו של נקמת הסית', יש לנו שני ג'דיי ושני סית', נשאר לראות לאיזה צד שייכת התוספת החדשה במשפחה.

סצינת הפתיחה מציבה אותנו בלב הלחימה של המחתרת האנושית מול צבא המכונות של סקיינט. לשם שינוי מהסרטים הקודמים, אנחנו מקבלים טעימה קצת יותר ארוכה לאיך באמת נראית המלחמה הזאת שאנחנו שומעים עליה כבר משנות ה-80. ג'ון קונור (ג'ייסון קלארק) מוביל את המתקפה האחרונה שאמורה להשמיד את סקיינט. כמוצא אחרון סקיינט שולחת "מחסל" (שוורצנגר) אל העבר על מנת לחסל את שרה קונור (אמיליה קלארק, דאינריס למתקשים), אמו של ג'ון לפני שתוכל ללדת את מנהיג האנושות. על מנת להגן עליה, ג'ון שולח את סגנו, קייל ריס (ג'אי קורטני) לעבר על מנת להגן עליה. עד לפה אין שום דבר חדש, זו העלילה של הסרט הראשון. בחלק הזה די נהנתי, היה מספק מאוד לראות את תחילתו של הסיפור.

ריס אמור להגיע ל 1984, שנה שבה שרה חיה חיים פשוטים ולנסות לשכנע אותה בכל מה שעתיד להגיע ולא להישמע מטורף תוך כדי. כשריס מגיע לעבר הוא מבין ששום דבר הוא לא מה שהוא ציפה לו. עם הגעתו, הוא מותקף על ידי T-1000 וניצל על ידי שרה קונור ועוזרה הנאמן, גרסה זקנה יותר של "המחסל" שמגנה על שרה עוד מהיותה ילדה. למודי הקולנוע והטלויזיה במסעות זמן (בחזרה לעתיד, סטארטרק, הפלאש) מבינים שקו הזמן שכולנו מכירים השתנה, מה שמכין את הקרקע לסיפור חדש.  

צריך להודות באמת, המותג שליחות קטלנית היה קבור עשרות מטרים באדמה לאחר מה שהסרטים השלישי והרביעי עשו לו. אין ספק שטיפול קו הזמן החדש שהועיל המון לסטארטרק יכל לעשות רק טוב פה. בתחילת הסרט זה די מצליח, מצאתי את עצמי מתעניין בעלילה והאקשן לא היה רע בכלל. שם זה בערך נגמר, איפשהו במחצית, הסרט ניסה להראות לנו שהוא מעלה הילוך. זה לא עובד בכלל, הניסיון הזה הוא יותר מחזור רעיונות וקטעים מהסרטים הקודמים. לכותבים הייתה אפשרות ללכת לכיוון חדש, כזה שעוד לא ראינו בסרטי שליחות קטלנית ומה קיבלנו? ערבוב העלילה של הסרטים השני והשלישי, מאכזב.

הסרט מלא בדיאלוגים יבשים לא מעניינים ובוואן ליינרים, רק מעטים מהם באמת מצליחים במשימה שלהצחיק אותנו. שוורצנגר חזר לעולם הקולנוע לפני 5 שנים ונראה שבכל סרט שהוא משתתף כמות הבדיחות על זה שהוא זקן גודלת. הבנו, שוורצנגר זקן, לא צריך לדחוף את זה לגרון שלנו כל רבע שעה.

אני אתן את הקרדיט להחלטה אחת די אמיצה שלדעתי הייתה גאונית. אני לא אפרט עליה כי זה יהיה ספוילר. מי שממש רוצה לקרוא יוכל לרדת לסוף הביקורת ולראות מה הדעה שלי עליה. אבל פה דווקא מחלקת השיווק הפילה את הכדור והראתה לנו את הטוויסט הזה בטריילר!!!

אם יש תענוג אחד בסרט הזה הוא שוורצנגר, נראה כאילו הבן אדם נולד למשימה אחת והיא לשחק את המחסל. הוא יודע להיכנס לדמות הזאת מתוך שינה, החל ממבטים, חיוכים המאולצים והסלנג. הרעיון שהוא חי עם בני אדם כבר שלושה עשורים וניסה להשתלב בחברה הוא לא רע בכלל. לעומתו, הסרט הזה הוכיח לי את כל מה שחשבתי על ג'אי קורטני. לשחקן הזה אין טיפת כריזמה ויכולת משחק שלו שואפת לאפס. לראות אותו על המסך זה כמו לראות את הרעים משחקים את המכונות, ההבדל היחיד הוא שהם באמת צריכים לשחק רובוטים והוא לא. אני מת לשמוע מה הייתה הסיבה של במאי הליהוק לבחור בו לתפקיד האגדי של קייל ריס.

גם לאמיליה קלארק היו נעליים גדולות להיכנס אליהן, שרה קונור נחשבת לאחת הנשים הקשוחות בקולנוע. בסך הכל אני חושב שהיא עשתה עבודה טובה, הרגשתי שאני רואה את הגרסה הצעירה של לינדה המילטון, כל הכבוד לאם הדרקונים שלנו. ג'י קיי סימונס גם נמצא בסרט, מה הוא עושה שם? אין לי מושג, הדמות שלו כל כך מיותרת שאין לי מושג מי חשב שהיא תתרום משהו לסרט. חבל, כי מדובר בשחקן אדיר.

האפקטים והאקשן לא יותר מסבירים. סרטי שליחות קטלנית היו קפיצת מדרגה מבחינת אפקטים מיוחדים בדגש על המתכת הנוזלית של ה T-1000. מאז הסרט השני עברו 24 שנים והאפקטים בסרט הנוכחי לא עשו שום דבר כדי לנסות להתעלות על הקודמים. משום מה הרגישו צורך להראות לנו בכל פעם את המתכת הנוזלית מתחדשת או את ה T-1000 משנה צורה, ראינו הכל כבר בעבר, תנו לנו קצת דברים חדשים.  האקשן שגרתי מאוד, לא משהו שלא ראינו בעבר, לא כזה שמותח את הגבולות של סרטים ברמה הזאת. מבחינתי, אם באמצע קטע אקשן הגעתי למצב שאני רוצה לבדוק מה השעה, הסרט איבד אותי. שעתיים, היו פרק זמן ארוך מידי לסרט כזה.

הסרטים בגיקסטר אינם מדורגים בכוכבים או מספרים, בכל ביקורת הכותב יחליט החלטה נחרצת ודיקטטורית משהו על סרט הקולנוע בו הוא צפה - לראות (בקולנוע), לחכות (למסך הקטן) או לבכות (שם זמני)

לחכות – לסרט יש אמנם רגעים מהנים אבל הוא לא מפצה על ביצוע לקוי והזדמנות מפוספסת להחיות מותג אהוב.

נתי אקב

בן 27, סטודנט לכלכלה-סטטיסטיקה. חובב סרטים באופן מושבע. אוהב כל סרט טוב ללא הבדלי אולפן, במאי ושחקנים. שונא שמייקל ביי הורס את הילדות שלו. חושב שהג'וקר הוא הדמות הגדולה ביותר שנכתבה אי פעם.

יכולים ליצור איתו קשר כאן