פרנק מילר הוא אחד האנשים הכי שנויים במחלוקת בעולם הקומיקס ובהוליווד. רוב האנשים יגידו שאו שאתה שונא אותו, או שאתה ממש אוהב אותו. אני לא ממש מצליח להחליט מי מהשניים אני יותר. מצד אחד, מדובר בבנאדם משוגע, אלים בתיאוריו ושוביניסט מוחלט. מצד שני, יש לו חזון אומנותי מאוד ברור ומאוד מרשים. הסרטים שבהם הוא מעורב לרוב לוקחים עד הקצה את הסגנון הויז׳ואלי המאוד מזוהה שלו (״300״, ״עיר החטאים״). הבעיה מתחילה כששניהם מתערבבים ביצירות שלו ולא נותנים לי להחליט מה אני יותר: שונא או אוהב. ״עיר החטאים: עלמה להרוג״ הוא פשוט הבעיה בהתגלמותה.
זהו כמובן סרט ההמשך לסרט המצליח ״עיר החטאים״ מ2005. ושוב על כס הבימוי: רוברט רודריגז ופרנק מילר. שגם כמובן כתב את הנובלות הגראפיות עליהן מבוססים הסרטים. ואכן, זה סרט שממשיך את אותם הדברים שאהבתם ולא אהבתם בסרט הקודם: זה עדיין סרט נאו-נואר, מלא בוויס-אוברים, אלימות, בחורות חשופות ועוד קצת אלימות.
גם הפעם אנחנו עוקבים אחרי שלושה סיפורים במקביל: ג׳וני (ג׳וזף גורדון-לוויט, המעולה) המהמר המזליסט ביותר בעולם אשר מחליט להשפיל סנטור מושחת עם עבר מעניין מאוד, דוויט (ג׳וש ברולין, המעולה) הבלש הפרטי שאהובתו הנצחית והבלתי מושגת חוזרת לחייו וננסי (ג׳סיקה האלבה, ה…סבירה) החשפנית האלכוהוליסטית שיוצאת למסע נקמה גם היא בסנטור המושחת.
הסרט כל כך עמוס בכוכבים, שלרגע בכותרות הפתיחה חשבתי שאולי נכנסתי להצגה של ״הבלתי נשכחים 3״. רוב הסיכויים שתזהו כמה וכמה שמות כבר בכותרות הפתיחה הארוכות, אבל צר לי לאכזב אתכם אם אתם חושבים שהסרט הוא באמת בכיכובו של ברוס וויליס. במצטבר הוא מקבל זמן מסך של אולי דקה. כך גם עם ג׳רמי פיבן, כריסטופר לויד ועוד רבים וטובים שמשתתפים בסרט הזה במשהו שאי אפשר להגדיר יותר מ״תפקיד אורח״, אבל על שלטי החוצות עדיין יפרסמו שהסרט בכיכובם.
עכשיו אפשר להתחיל מהצד הרע של פרנק מילר בסרט. הסרט הזה שוביניסטי בצורה כואבת. רוב הדמויות הנשיות בסרט מתחלקות לשני סוגים: או שהן נשים פתייניות קטלניות (פאם-פאטאל), או שהן זונות. פשוט מאוד. הנשים של פרנק מילר, ולא רק ביצירה הזאת, הן נשים חלשות לרוב, שתמיד נשענות על גברים בכדי להציל את עצמן או להתקדם באופן כללי. אחת הדמויות הנשיות אפילו אומרת שזו הפעם האחרונה שהיא תשכב עם גבר כדי לקדם את עצמה, אבל כמה סצנות לאחר מכן עושה זו שוב. אפילו דמויות כמו ננסי (החשפנית, כבר אמרנו?) שהופכת להיות יותר חזקה, זקוקה לגבר שילווה אותה כדי להצליח ולנקום את נקמתה. כל התוכן הזה מלווה בעירום נשי, צילומי תקריב של איברי גוף נשיים והרבה תלבושות חושפניות בחוסר טעם. מחפשים נשים חזקות ועצמאיות? לא בסרט הזה. אבל היי! הדמות של Merv מגניבה בדיוק כמו בסרט הקודם.
אבל כמו שציינתי, מלבד היותו שוביניסט, לפרנק מילר יש סטייל. ובסרט הזה יש המון סטייל. משחק הניגודיות בין השחור-לבן לבין הצבעים המודגשים כבר לא עושה את אפקט ה״וואו״ שהיה לכם בסרט הראשון, אבל במקום זה יש כאן הפתעה ענקית בתחום שאני בדרך כלל מתעב, התלת מימד. כמעט בכל סרט תלת מימד שצפיתי בו עד כה, סבלתי. בעיקר מהעובדה שיש עוד חוצץ ביני לבין הסרט שמחשיך את התמונה, הופך אותה למרצדת בתנועה ובאופן כללי גורם לאי נוחות ולא תורם שום דבר לסרט. ב״עלמה להרוג״ השימוש בתלת מימד פשוט מכניס אותך לתוך הקומיקס. עצמים מסוימים בחלל כמו הליקופטרים יראו בכוונה חד-גוונים ומושטחים ונותנים את התחושה שאתה ממש צופה לעיתים בנובלה גרפית שקמה לתחייה. אין פה תחושה שאתה נמצא בתוך הסרט, אבל עדיין, מרשים ויפה מאוד.
הסרט הזה פשוט משפריץ קוליות, מהמוזיקה, עד למשחק וקטעי האקשן המוגזמים. הכל בסרט הזה פשוט צועק קוליות. זה סרט מהנה, שלא תבינו אותי לא נכון. אבל הבעייתיות שפרנק מילר מביא איתו היא פשוט בלתי ניתנת להתעלמות מבחינתי. קשה להגיד שמדובר בסרט מצוין כשהוא מציג דימויים של נשים שמתאימים אולי לקולנוע של שנות ה50. אני רוצה להאמין שאנחנו בעידן שבו גם גברים וגם נשים יודעים שאין מקום לדימויים כל כך סקסיסטיים על מסך הטלוויזיה או הקולנוע. אולי פרנק מילר לא יאהב לשמוע את זה, אבל יש נשים שיכולות להצליח או לכסח אנשים מבלי למכור את עצמה למרבה במחיר. ואנחנו רואים יותר ויותר דמויות כאלה בקולנוע ובטלוויזיה ,אבל עדיין לא מספיק.
בהזדמנות זו אני קורא להעמיד לדין את מי שמתרגם את שם הסרט “A Dame To Kill For” ל״עלמה להרוג״, ביחד עם מי שתרגם את השם של ״SuperBad״. יום יבוא.
הסרטים בגיקסטר אינם מדורגים בכוכבים או מספרים, בכל ביקורת הכותב יחליט החלטה נחרצת ודיקטטורית משהו על סרט הקולנוע בו הוא צפה - לראות (בקולנוע), לחכות (למסך הקטן) או לבכות (שם זמני).
לראות- ״עיר החטאים: עלמה להרוג״ מלא ביתרונות ובחסרונות שהיו בסרט הקודם. אבל התלת מימד והקוליות של הסרט שווים את הזמן שלכם. בהנחה שאתם יכולים לשרוד את החסרונות הגדולים שלו.
לא בטוחים עדיין לאיזה סרט אתם צריכים ללכת?
עידן בן טובים
בן 25. סטודנט ללימודי טלוויזיה. נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדגטים והרבה פחות מדי זמן פנוי. פעם ניסה להשתמש במשך שנה במכשיר אנדרואיד וחזר בכדי לספר.חובב רסלינג מושבע ובעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות למכשירים אלקטרונים.