אני מרשה לעצמי לכתוב את הביקורת הזו, של "אקס מן העתיד שהיה" מכיון
שאחרי מספר שבועות כולכם כבר בטח ראיתם אותו, ואם כבר ראיתם אותו, אני יכולה לכתוב ספויילרים כאוות נפשי, או לחילופין את עלילת הסרט.

הסרט "אקס מןהעתיד שהיה" ממשיך את הקו עלילה שהתחיל הסרט "אקס-מן: ההתחלה". ובעצם מבסס את הטיים ליין החדש שנפתח, וכאן בעצם גיליתי לכם את הסוף. מבולבלים? לכו לראות את הסרט.

אקס מן העתיד שהיה הוא הסרט השני ב"סדרת הסרטים" החדשה של האקס-מן, האחרי הטרילוגיה הראשונה שהתגלגלה במהלך שנות ה2000, שהחלו את הפיכתם לסרטי הקומיקס לסרטים ראויים המושכים שמות גדולים ומוכשרים  כגון, פטריק סטיוארט, ואיאן מקלן,  והקפיצה את הקריירה של יו ג'קמן לשמיים, והשאירה אותו שם במשך משהו כמו 15 שנה, ושברה קופות במשך עשור שלם.(ועוד קצת)

איפשהוא לקראת 2011, החליט בריאן סינגר, שהיה אחראי לשלושה הראשונים לשנות גישההם "הקפיצו" את אקס-מן חזרה לסוף שנות ה60, לתקופה בו הקומיקס נולד, ואחרי משבר הטילים עם קובה, חדרו האקס מן לעולם. יחד עם המאבק לשיויון, הנשיא קנדי, ועוד קצת בלגן היסטורי.

הסיפור של אקס מן משתלב באופן מופלא עם ההיסטוריה האמריקנית, כקומיקס הם מייצגים את כל מה שהזהות האמריקאית מבקשת להיות, מצד אחד שיוויון זכויות לקבוצות מיעוט, אך גם מצד שני השתלבות הטרוגנית של כל הקבוצות האלה לחברה אחת.

אקס מן העתיד שהיה, ממשיך לעסוק בנושאים החברתיים שעסקו הסרטים הראשונים בסדרה, אבל בניגוד לסרטים הקודמים אין כאן קבוצה "מגובשת" הקבוצה התפזרה, ווולברין חוזר בזמן כדי לשכנע את אקסאוויר להתאחד מול מגנטו (הכלוא מתחת לפנטגון בכלא מפלסטיק!) ולמנוע מרייבן (מיסטיק) להתנקש בחייו של בכיר אמריקאי.

הסרט לוווה בקמפיין תמונות יפהפה שהראה את המציאות האלטרנטיבית ההיסטורית שבה התקיים הסרט וקרא לו 25 רגעים מכוננים בהיסטוריה האמריקאית,(כמובן לפני אירועי אקס מן העתיד שהיה ) ומאפשרים לנו הצצה לטיים ליין של סיפורי האקס מן עד לאותו רגע. אין כמעט איזכור לסרטים הראשונים בסדרה

רק האירוע של הריסת גשר הזהב בסרט השלישי, מעיד על קיומה של הטרילוגיה הראשונה (2008)  יש משהו מפחיד בראייה של היסטוריה, גם אם היא אלטרנטיבית, מתפוררת מול עינייך בצורת תמונות בודדות, ובדיוק לכך מתכוונים יוצרי הסרט, הם מאפשרים לנו לזלוג בין עבר, להווה, לעתיד, ובכך לגרום לנו להבין את ההשלכות של מעשינו, בראייה של שנים, כמו אבן בשלולית, הידוק הקשר בין אירועי הסרטים, לבין ההיסטוריה האמריקאית, וקישור המוטנטים לאירועים אלה, משליך באופן אוטומטי את הצופה לתחושות שמעלים האירועים ההיסטוריים האלו, בריאן סינגר לא מתבייש "לנצל" את ההיסטוריה עבור מטרותיו שלו, והוא חוטא בחטא אחד נוסף:

החוק השני של המסע בזמן.

החוק גורס, שאם אתה משנה אירוע מכונן בעבר, אתה מוחק את העבר, וכותב את העתיד מחדש. והסצינה האחרונה של הסרט ממחישה זאת באופן מדויק. "העתיד" שהכרנו, הסרטים הראשונים בסדרה, מגנטו וניו יורק, נייט-קרולר וושינגטון, ג'ין גריי וגשר הזהב, הכל נמחק. העתיד הזה, חדל להתקיים ואיפשר לבריאן סינגר להפרד מהדור הראשון של האקס-מן, ולהמשיך את קו העלילה של "אקס מן- העתיד שהיה" בשורת צד אכתוב שפמקה ג'נסן המגלמת את ג'ין בסרטים  כבר בת 48, פטריק סטיוארט חוגג 73, גם הלי ברי  עמוק בתוך שנתה ה47, וכוכבם של הדור הראשון מזדקנים, וגם פחות מושכים קהל צעיר.מה עושים? חוזרים אחורה בזמן, וכותבים את העתיד מחדש, ומאפשרים לסרטי האקס מן לחיות ולנשום עוד 10 שנים עם הכוכבים הלוהטים: אלן פייג',ג'יימס מקאברי, וכמובן מייקל פסבנדר וג'ניפר לורנס. הרי העתיד כבר השתנה, אז למה שהעבר יישאר אותו דבר?

 

לסיכום רק אספר לכם, שהתפרסם לאחרונה הסרט הבא יתרחש בשנות ה-80, ויייקרא אקס מן אפוקליפס. זה אומר שני דברים, הראשון, התחלתי לספור אחורה עד להקרנת הבכורה, שתיים: זהו תור הזהב של סרטי הקומיקס, ואנחנו חיים בתקופה נפלאה!

מסכימים איתי?  יופי.
לא מסכימים?
בוא דברו איתי

מוזמנים להגיב ממש פה למטה.