בחמישי הקרוב (18.12) זה יקרה - ניפרד בפעם האחרונה מהארץ התיכונה, או לפחות מאיך שפיטר ג'קסון תיאר וצילם אותה. אחרי 13 שנים ושישה סרטים הסאגה מגיעה לסיומה ולכבוד האירוע ביקשנו מכם לכתוב לנו מעט על החוויות שלכם מסדרת הסרטים או העולם הטולקינאי בכלל.
הגרלנו גם שני פרסים מגניבים - זוג כרטיסים לטרום הבכורה ובובת סאורון חמודה - בהם זכו שני זוכים שלשמחתנו הם גם מעריצים נלהבים.
קבלו את אלכס יומפלנסקי שזכתה בזוג הכרטיסים לטרום הבכורה ואת גל נעים שזכה בבובת סאורון מתנת "קומיקס וירקות".
כאן תוכלו לקרוא את הסיפורים שלהם ושאר הנבחרים שקיבלנו ואתם כמובן מוזמנים להמשיך ולשלוח סיפורים מכל סוג, אפילו ביקורות שליליות ונמשיך לפרסם את המוצלחים שבהם.
הסיפור של יחזקאל שגיב
בילדותי אפילו לא ידעתי מה זה ההוביט, גדלתי בישוב דתי וטיפה מסוגר בלי הרבה אוהבי פופ-קאלצ'ר.
רק ידעתי על קיום שר הטבעות כי הסרטים יצאו שהייתי ביסודי.גם לא ראיתי אותם מייד,לקחו לי כמה שנים עד שנהייתי גיק בעצמי(אבן הדרך הראשונה הייתה פסטיבל אייקון 2008)
וגם אז לא ראיתי את הסרטים מייד,תמיד ידעתי על קיומם אבל אף-פעם לא פיניתי זמן לראותם. באחד הקיצים שהייתי בתיכון בסוף החופש הגדול הקרינו במתנ"ס מרתון של כל שלושת הסרטים,אני ואחי הלכנו ביחד ובלילה הזה נחשפנו לשר הטבעות לראשונה וכמובן שמוחנו התפוצץ(שאילה מלעז mind blown)
מאז אנחנו רואים את הסרטים שוב ושוב ולאחרונה התחלנו לעשות מרתון כל חנוכה.
שר הטבעות-קודם כל היה מהפכני מבחינת הפנטזיה הוא הציב רפים חדשים ויצר סיפור אפי בקנה מידה ענק וכמובן-יצירת עולם ומלואו עם כל הרבדים שבכך:גזע,היסטוריה,דת,הכול לפרטי פרטים,וכמובן דמיות בלתי נשכחות(האהובות עליי היו אולי מרי ופיפין).
יש לי וידוי-אני קראתי את הספרים רק פעם אחת ולדעתי אפשר בהחלט ליהנות מן הסרטים בלי לקרוא אותם,למרות שהרבה מהיתרונות שציינתי תקפים אך ורק לספרים
לדעתי הסיפור,קנה המידה והדמיות מעובדים למסך הגדול בצורה נפלאה וחלקם אפילו בצורה שיותר אנשים יוכלו ליהנות ממנה היום בסרט מאשר מהספרים(שהתחילו לצאת לאור ב1937),
מה גם שפס הקול של הסרט(שהולחן על-ידיי הווארד שור הנפלא)תורם לחוויה באופן משמעותי.הסרט בשבילי הוא חוויה שמעל לסרטים הרגילים,
הם יצירת מופת שיצאת רק פעם בחיים ויותר מכל-זה מסע,מסע ארוך עם דמיות שובות לב ואתגרים וקשיים שהתגברו עליהם עד לסוף הטוב.
אני מאוד ממליץ לראות את כל הסרטים ברצף אם ושאפשר-כך זה מרגיש כמו סיפור אחד ומסע אפי מתחילתו ועד סופו. את ההוביט עצמו קראתי לפני שר הטבעות,ששמעתי עליו ומהו בעצם התעניינתי וקראתי כשהייתי לי הזדמנות-הסיפור בעצם מהרבה סוג של הקדמה לשר הטבעות.
לדעתי מבחינה סיפורית יותר נהנתי מההוביט מאשר שר הטבעות-יש בו גם סיפור טוב(לא בקנה מידה של שר הטבעות עצמו אבל סיפור לא רע בהחלט-בעיקר לזמן בו הוא פורסם)
ודמויות שובות לב-ונוסף על כך הוא קליל וכייפי ולא כבד כמו שר הטבעות.כשאני ואחי שמענו שיצא סרט ממש התלהבנו ועקבנו אחריי יצאת הסרט באדיקות מן הטריילר ועד ליציאה לקולנוע.
כאן אני חייב להגיד שלא התלהבתי מכך שמספר קטן אחד עושים שלושה סרטים
לפני צאת הסרט הראשון מהלך זה נראה לי כמו תאבת בצע לשמה.
חשבתי שלספר אין מספיק חומר ושלושה סרטים יהיו מריחה ברמה עולמית.בכל זאת חשבתי שאם זה הבימאי שעשה את סרטי שר הטבעות הנפלאים אז בטח זה יהיה סרטים שלכל הפחות שווים בדיקה וכמובן שהתלהבתי מהם בסך הכול גם אם שלושה סרטים לספר של מאתיים ומשהו עמודים נראה מוגזם.
העובדה שהעיבוד הוא מספר לסרט עובדת לטובתו של שר הטבעות ולרעתו של ההוביט-בשניהם יש סיפור ודמיות מצוינים אבל בשר הטבעות הכתיבה היא כבדה וארוכה מה שלא מרגשים בסרט ובהוביט המקרה הפוך הכתיבה בספר היא קלילה וכייפית אך לא מורגשת בסרט.
ראיתי את הראשון ולמרות שלא היה ברמה של שר הטבעות(זאת ציפיתי)הוא עדיין היה סרט טוב מעוד ועיבוד טוב לספר.היו אמנם חלקים מסוימים שהרגישו מרוחים אך גם הם נעשו טוב יחסית,סך הכל היה זה גם תחילתו של מסע אפי עם דמיות מקסימות.
בסך הכול הרגשתי שציפיותיי נענו.הסרט השני גם כמובן היה מאוד כייפי ועשוי טוב אך נפל מהראשון-הוא היה מעט משעמם והרגיש טיפה נמרח יותר אבל עדיין הרגיש כמו המשך ראוי לאותו מסע שהתחיל בסרט הראשון גם אם רק בקושי.עכשיו שיוצא הסרט האחרון זהו שוב סיום של מסע,מסע שעשינו יחד עם דמיות נהדרות דרך דרכים קסומות ומכשולים מסובכים.....ואני מצפה לראות כיצד הוא יסתיים,גם אם כבר קראתי את הספר!
הסיפור של רן בן צוק
הלכתי לחלק הראשון של שר הטבעות עם החברים שלי. הייתי כבר בהקרנת הטרום בכורה החגיגית (ואפילו ראיינו אותנו לעיתונות ולערוץ 2). בכל מקרה, אני כבר ידעתי מה יקרה בסרט אבל החברים המוגלגים שלי לא."לכו לשירותים" פקדתי עליהם כבקיא ויודע.
"לא רוצים" הם אמרו במפגיע, כדי להוסיף חטא על פשע ועברה על עוון, קנו המון פופקורן וליטרים של קולה.כשחבורת הטבעת נעה לכיוון מוריה הם החלו לזוע באי נוחות על כסאם. "מתי ההפסקה מגיעה?" החלו לרטון. אני חשבתי שאולי זה לא הזמן הנוח ביותר להודיע להם שבבית הקולנוע הספציפי הזה אין הפסקה.
במוריה הם החלו כבר לרקד בכסאותיהם, לאחוז בחלקים אינטימיים בגופם ולעשות העוויות שונות ומשונם בפרצופם. מעולם לא שיערתי שאוכל לראות כל כך הרבה סוגי דרכים לתיאור אומללות הנובעת מבעיות בדרכי השתן.מוזר שחלק גדול מהקהל סבל מאותה בעיה, אך מעשה שטן והאולם היה גדול וקימה מהכסא גררה הקמה של 200 איש לפחות, כולל בבר וג'בר המאיימים שישבו למרבה הצער בקצה השורה, ולא נראה כאילו הם יקומו לכבוד מאן דהו והפלוני שיבקש לעבור יצטרך לבצע מעין דילוג אקרובטי מסובך על מנת לעבור מעליהם או להדחס, על שלפוחיתו התפוחה, בין ברכי בבר וג'בר לגב הכסאות שמלפניהם.בשלב האחרון של הסרט, הקהל היה אחוז תזזית, חלק עסק במרץ בריקוד על הכסאות והחלק השני החרה החזיק אחריו, אם התקנא החלק השני בראשון וביקש לחקותו - זאת איני יודע. כשבורומיר מת האולם נראה כמו קורס ללימוד מקרנה כשכל כולו של הקהל אוחז בחלקים שונים של גופו ומעווה את פרצופו שקיבל גוונים מענינים של ירוק וצהוב.עבדכם הנאמן נשען אחורה על הכסא וחייך בתענוג, כיוון שהשכיל ללכת לשירותים כדקה לפני הסרט ולכן יכל לראות אותו שוב בהנאה ולגרגר את המשקה שלו, למרות המבטים הזועמים של חבריו.כמובן שהדבר המשעשע ביותר היה לראות את ההתנפלות ההמונית של הקהל על השירותים בתום הסרט. נשים, זקנים וטף נמעכו בהמולה באין רחם, גברים התקוטטו ליד המשתנות ונשים השתמשו במאפרות ובכיורים לצרכים שכלל לא תוכננו להם מלכתחילה. האווירה היתה אקזוטית ומענינת - כמו ביום חלוקת מזון במחנה פליטים בכלכותה.
הסיפור של אלכס (מכיל ספויילרים!!) - הזוכה בהזמנה זוגית לסרט ההוביט - קרב חמשת הצבאות!
כשהייתי קטנה אמא שלי תמיד הקריאה לי סיפורים לפני השינה ואחד מהם זה היה ההוביט, מה שבסופו של דבר עודד אותי לקרוא. התחלתי לקרוא ברוסית בגיל 4, הספר הראשון שקראתי בכוחות עצמי היה ההוביט.כשסיימתי אותו בלילה, בכיתי כל כך הרבה על המוות של ת'ורין, קילי ופילי שההורים שלי היו צריכים להרגיע אותי במשך שעה! ההוביט זה עדיין ספר שאני נהנית לקרוא כל הזמן, מכירה אותו בעל פה ורואה אותו כאחראי על האהבה שלי לספרים. למען האמת גם לסרט השני היה חלק גדול, אבל לא בצורה הרגילה. לדייט הראשון עם בן הזוג הנפלא שלי, יצאנו לסרט השני של ההוביט וזה היה הרגע שבו הבנתי שיש מישהו שאוהב את זה שאני מדברת בסרטים, מנתחת כל חלק ומתרגשת מכל שטות קטנה.לכן את השנה אנחנו מציינים בחלק השלישי של ההוביט.
תוכלו לקרוא את הביקורת של אלכס על הסרט בהמשך השבוע
הסיפור של גל נעים - הזוכה בבובת סאורון!
רציתי לספר לכם על החלק של טרילוגיית "שר הטבעות" בחיי.כשהייתי בכיתה י"א התאהבתי בילדה מכיתה מתחתי. היא קראה את "אחוות הטבעת" ואני הייתי חייב סיבה מספיק טובה לדבר איתה.מעולם לא קראתי ספר לפני כן, אבל הרגשתי שאני חייב. זה היה קשה, אבל התאהבתי. בארץ התיכונה.שנה לאחר מכן, יצא הסרט הראשון לקולנוע, ואני הייתי בהקרנה הראשונה :)אז בתור תלמיד י"ב ראיתי את "אחוות הטבעת".
המשכתי לשנת שירות וכשיצא לקולנוע "שני הצריחים" הצלחתי לשכנע את כל הקומונה שלי ללכת יחד לסרט. אז בשנת השירות ראיתי את "שני הצריחים".
כשחזרתי הביתה ותייקתי את כרטיס הקולנוע באלבום (אני שומר את כל כרטיסי הקולנוע שלי משנת 97') שמתי לב שראיתי את שני הסרטים בדיוק באותו תאריך בהפרש של שנה, 26/12 !
חשש כבד הזדחל לליבי, בשנה הבאה אהיה חייל. ארצה לראות גם את השלישי באותו תאריך. ואם לא יתנו לי לצאת? חיכיתי וחיכיתי. שמחתי לגלות שהתאריך הוא בסופ"ש. חיילות למופת כמו שלי לא ראו בצה"ל שנים רבות. פחדתי כ"כ לקבל עונש.יצאתי שבת!כך שבתור חייל ראיתי את "שיבת המלך".אז בתור תלמיד ראיתי את "אחוות הטבעת" בשנת שירות את "שני הצריחים"ובתור חייל את "שיבת המלך".כולם באותו תאריך בדיוק בהפרש של שנה.רק הילדה מהכיתה שמתחתי לא נשארה איתי. את הכרטיסים שמרתי כמובן ואני מצרף אותם למכתב :)
הסיפור של עדן
שנים שדודתי רודפת אחריי ״טולקין הוא גאון! תקראי כבר את הספר!!״ ואני לא התרצתי. בסוף התפשרנו על הסרט ובבושת פנים ופרצוף חמוץ התיישבתי מול מה שראיתי כדיכאון של חיי: שלוש שעות שלמות של סרט. אך למרבה ההפתעה, הסרט לא היה נורא בכלל. אפילו מעניין במיוחד. מבלי לספר לאיש ראיתי גם את הסרט השני והחלטתי שזה סרט פנטזיה גאוני. עם הראש בתחתונים סיפרתי לדודתי על רצוני הרב לקרוא את הספר, היא כמובן נתנה לי אותו בשמחה, לא לפני הרצאה קולחת על כמה שהיא צודקת.
הספר גילה לי באיזשהו מקום, את עצמי. את היצירתיות שלי ואת היכולת להאמין שהעולם הזה שטולקין בנה באמת אמיתי.
הקרנת הטרום בכורה יכולה להיות חוויה מתקנת לכל העוול הזה שעשיתי לעצמי כל השנים, תיקון על חוסר הידע מיהו טולקין ופיצוי על הפספוס הענק של שני הסרטים הראשונים על המסך הגדול.
הסיפור של יהודה חלפון
בזמן השירות הצבאי שלי נפצעתי בכתף והפכתי להיות ג'ובניק. בתפקיד החדש פגשתי חנון כמוני, דבר נדיר בבסיסי שריון. אז יצאו רק שני הסרטים הראשוניים וחיכינו לסרט השלישי.
חודש לפני יציאת הסרט השלישי גילינו שתהיה הקרנה מיוחדת של הסרט לאחר הקרנה של השניים הראשונים, או במילים אחרות מרתון של הסרטים.ישר הזמנו כרטיסים ולא רצינו להגיע למצב שאנחנו לא זוכרים את הסרטים הראשונים בע"פ כמו כל שאר החבר'ה שיבואו להקרנה.שבת אחת שהמפקדה סגרה הבאנו את שני הסרטים הראשונים בגרסת הבמאי ועשינו מרתון ביחד עם כל מי שהיה מוכן לסבול את האורך של הסרטים.אז הלכנו לסרט. הסרט השלישי התחיל בעשר בלילה מה שאומר שהראשון התחיל בערך ב3. כשהגענו לסרט גילינו שהכרטיסים כוללים פופקורן גדול לכל כרטיס לכל אחד מהסרטים.
ישבנו באולם עם מלא חנונים כמונו שחלקם היו לבושים בהתאם ולרובם היו שרשראות של הטבעת האחת. בזמן הסרט השלישי כל האולם סבל מהרעלת פופקורן וממצב כפית מתקדם. לקראת סוף הסרט יש כמה סצנות רגועות שהוציאו מהקהל קריאות מוזרות ובשלב מסויים רוב האנשים הפכו את קופסאות הפופקורן הריקות על הראש כמו קסדות להזדהות עם הלוחמים האמיצים על המסך.מאז השתחררתי ודרכנו נפרדו כמו שקורא לרובנו.