ג'יימס קארי, במאמרו "גישה לתקשורת כתרבות", מציג את הפרט בעולם התרבותי כמו דג במים. לשיטתו, כמו הדג אנו מוקפים במערכת של סמלים, ייצוגים, וערכים המיוצגים בצורות שונות ב"מים", המייצגים בעצמם את התרבות בה אנו חיים. התרבות הפופולרית היא חלק בלתי נפרד מחיינו. אנחנו משתמשים בנושאים החביבים עלינו כמו קומיקס, טלווזיה וקולנוע כדי להגדיר את עצמנו. דמויות בתרבות הפופולרית ובעיקר גיבורי העל, הם עבורנו (ה"גיקים") אמצעי למציאת מקומנו בחברה.
בשנים האחרונות, מארוול אפשרה לנו להתאגד סביב היקום הסינמטי. כל סרט חדש או סדרה חדשה של נטפליקס הוא יום חג למיליוני אנשים אשר חולקים עולם תוכן משותף החוצה תרבויות, גילאים ולאומים. זוהי רק דוגמא לאופן בו התרבות הפופולרית מאפשרת התכנסות שהיא כמעט טקסית מול ייצוגים של התרבות הפופולרית- במקרה הזה גיבור העל של מארוול. הצופה חווה מעין קשר רגשי עם הדמות, שבאמצעותו הוא מזדהה עם מטרותיה בתוך הנרטיב ומאמץ את רגשותיה ומחשבותיה.
דמותו של קפטן אמריקה מאפשרת בחינה של ההשפעה של דמויות גיבורי העל על החברה האמריקאית בזמן משבר. "קפטן אמריקה"הינו דמות קומיקס שנוצרה בשנת 1941, בעיצומה של מלחמת העולם השניה, לצורך גיוס ההמונים לתמיכה במערכה המלחמתית מעבר לים. זאת לאחר שברחבי ארצות הברית קמה ביקורת כנגד דמויות הקומיקס, לפיה הן משחיתות את הנוער ואינן "חינוכיות". עקב כך, ניסו חברות הקומיקס ליצור דמויות חדשות אשר ימצאו חן בעיני החברה האמריקאית השמרנית.
עלילת "קפטן אמריקה" מספרת את סיפורו של סטיבן רוג'רס, נער כל-אמריקאי, אשר מבקש להתגייס לצבא, אך בהיותו חלש וקטן פיזית, אינו עובר את המבחנים לגיוס הרגיל ובהמשך מגויס לניסוי צבאי אשר מטרתו ליצור נסיוב בכדי לפתח "חייל-על". רוג'רס מסכים להיות מושא הניסוי והופך להיות קפטן אמריקה, גיבור-על הנלחם בנאצים.
דמותו של רוג'רס, נער אשר עשה הכל כדי להגיע לשרת בצבא למען מדינתו, מקבל כוחות על ועוטה עליו מדים בצבעי דגל אמריקה, הייתה זריקת מרץ למאמץ המלחמתי האמריקאי. כבר בעמוד השער של הגיליון הראשון הוצג קפטן אמריקה הפורץ למשרדו של היטלר בגרמניה ומכה אותו ובכך למעשה נקבע הטון לחוברות ההמשך והוצהרה בריש גלי האג'נדה של הסדרה.
בגיליון הראשון מתוארת בבירור המציאות בה מתרחש סיפור הקומיקס ורוח התקופה בחברה האמריקאית:
“It is the spring of 1941. "The ruthless war-mongers of Europe" have cast their sights on "a peace-loving America," and "the youth of our country" heed "the call to arm for defense"
מכאן נובעת בבירור העמדה האמריקאית "שוחרת השלום" מול "מחרחרי המלחמה" האירופים. האמריקאים מוצגים כמביאי השלום והביטחון אל האומה האירופית הכאוטית והקורא מקבל סקירת בזק של המפה הגיאו-פוליטית של אותם זמנים המצדיקה עבורו את פעולותיה של ארה"ב מעבר לים. מדיו של קפטן אמריקה מעוטרים בפסים וכוכבים בתבנית הזהה לדגל האמריקאי והתנהגותו של קפטן אמריקה במהלך חוברות הקומיקס איננה התנהגות אלימה. הוא פועל כ"מגן על הערכים האמריקאיים" ואינו "תוקפני-אימפריאליסטי". הוא פועל לשם הגנה על המולדת וביטחונה, מייצג את ההגמוניה האמריקאית, משלב ערכים פטריוטיים וכל-אמריקאים ומהרגע הראשון מבסס את עצמו כסמל לזהותה של האומה האמריקאית.
בהשוואה לדמות הקומיקס, קפטן אמריקה הקולנועי מציג מספר מאפיינים דומים ולצידם מספר הבדלים. נסיבות הגעתו לעולם דומות מאוד לאלו של דמות הקומיקס ועד מהרה הגיבור מוצא עמו בתקופה שלאחר התקפת הטרור על ארה"ב בספטמבר 2001 והיישר לתוך מלחמה עם לוקי והצ'יטארי, חייזרים תוקפניים שמנסים להשתלט על כדור הארץ. האיום החייזרי הוא חדש עבור קפטן אמריקה, אך בסופו של דבר הוא מודע לתפקידו כחייל לשרת את מדינתו ולהגן עליה. בסרט "הנוקמים" הראשון ניק פיורי משחק במדויק על המצפון של רוג'רס ומגייס אותו אל שורות סוכנות S.H.I.E.L.D. לאחר הנצחון בקרב ניו יורק, הוא מנהיג את הנוקמים כאחד מהם, בכפוף להיותו חלק מהארגון. עם זאת, כבר בשלב זה נטמנים בו זרעים של ספק לגבי ההתנהלות הארגונית של הממשל, כשהוא רואה איך ערכים שבהם הוא האמין- "מלחמה הטובה האחרונה" נרמסים בעידן המודרני- נושא שהעיסוק בו הורחב מאוד בסרט השני- "חייל החורף", עם נפילתה של S.H.I.E.L.D.
בסרט זה ניתן לראות יותר ויותר את מאבקו על רוג'רס להשתלב בעולם המודרני. הוא מנהל פנקס בו הוא מנסה להדביק את הפער התרבותי אך גם לומד על התערערות הגבולות הערכיים של השלטון. רוג'רס נאלץ לערוק משורות S.H.I.E.L.D, המנוהלת, להפתעתו, ע"י ארגון הפשע ה.י.ד.ר.ה. כחייל, הוא מאמין בשירות העם וההגנה על המולדת, מושגים שבעולם המודרני הפכו למעורפלים מאוד. הוא מוצא שהארגון הופך להיות כלי פוליטי בעיני המנהיגים ומאבד את המטרה המקורית שלו- לשרת את העם האמריקאי ולהגן עליו. רוג'רס מוצא את עצמו לבד במערכה ואינו יכול לסמוך עוד על הממשל שמתגלה כמושחת ומנוהל מאינטרסים של כוח. תהליך זה מוביל את רוג'רס לשברון לב גדול ולצורך להתמודד עם אתגר מסוג חדש- הצורך למצוא את הדרך הנכונה והמוסרית להגן על העם האמריקאי, מבלי להיות תלוי בגחמותיו הפוליטיות של ארגון כלשהוא.
ניתן, לפיכך, לטעון כי בעוד בסרט הראשון מתבטאות עמדות אחידות של מאבק "הטוב" הברור והמובהק ב"רע" הטוב והמובהק (המיוצג ע"י Red Skull, מנהיג ה.י.ד.ר.ה), הסרט השני מבטא התערערות של עמדות ורעיונות "טובים" אוניברסליים ובמקומם מוצג מאבק מורכב בין כוחות להם אינטרסים נסתרים ואפלים ואף השלטון, שנתפס כסמל הסדר הטוב והנאור בעבר, מקבל מאפיינים שליליים של שחיתות ואינטרסנטיות.
התרבות הפופולרית מייצגת לא רק אמונות וסמלים משותפים אלא גם משבר עמוק ומשותף. לפי רוברט מינץ ורנדי רוברטס בפתיחת ספרם "הוליווד ואמריקה", לקולנוע הפופולארי חשיבות מכרעת בכדי להבין את השינויים והתמורות שחלים בחברה האמריקאית. לשיטתם, במהלך ההיסטוריה הקולנוע ממלא שוב ושוב תפקיד חשוב בהטמעת השינויים שחלים בחברה האמריקאית. הקולנוע מתפקד כ"מפעל לחלומות" עבור הציבור האמריקאי, יוצר פנטזיות, מציג פחדים וגם בונה עבורם את המיתוסים התרבותיים, כפי שאגדות וסיפורי-עם עשו זאת בתרבויות קדומות יותר. הקולנוע ההוליוודי, כתוצר של התרבות הפופולרית, קשור בקשר הדוק עם החברה. הוא יוצר דמויות וסמלים אשר הקהל משתמש בהם למטרות שונות בחיי היום יום ומעצב לפיהם דפוסי התנהגות ואידיאולוגיות, המשפיעים באופן ישיר על השינויים בחברה.
לסיכום, בתקופה שבה הערכים האמריקאים הוטלו בספק וביקורת קשה הוטחה על התנהלותו של הממשל והצבא, הביא הקולנוע לקהל דרכים חדשים להבנות את המציאות אשר התרסקה סביבם והציעה "כלי בניין" חדשים, תוך שימוש בדמותו של קפטן אמריקה ושאר הנוקמים. הייצוגים האלטרנטיביים הללו, שונים מהקומיקס ככל שיהיו, חשובים לא פחות ממעשיה של החברה האמריקאית מחוץ לאולמות הקולנוע. השימוש של סרטי מארוול בגיבורים ובסיפורים המוכרים בתרבות הקולנוע, כחלק מהתרבות הפופולרית, מהווה שמיכת בטחון תרבותית עבור האמריקאים. הם מוצאים במסך הקולנוע, כפי שמצאו בעבר בדפי הקומיקס, לא רק אסקפיזם טהור, אלא גם כתובת ממשית לפנות אליה כאשר הם מצויים בתקופות מבלבלות ומשתנות. הקולנוע, אשר מתקיים כמרחב מוגן עבור צופיו, מביע פחד וחרדה משינויים במציאות החברתית ומאפשר מציאת דרכי התמודדות חדשות, באמצעות דמויות מוכרות, עליהן גדלו הצופים האמריקאיים.
מירי נמנוב היא בוגרת תואר ראשון בקולנוע וטלווזיה.
עבודות הגמר שלה על גיבורי העל בקולנוע האמריקאי לאחר 9.11 זכו לציוני לשבח
מירי הינה המפיקה הראשית של אתר גיקסטר.