שלום, וברוכים הבאים לסקירה השנתית שלי של עולם סיפורי האימה באינטרנט, הלא הם הקריפיפסטה. אירועי הפרקים הקודמים: בשנה שעברה ניצלתי את הלואין כדי לכתוב כמה פסקאות על אחת מהאובססיות הרבות שלי, קריפיפסטה. אני עדיין לא מבין באמת למה אני כל-כך מתעניין באותם סיפורים אינטרנטיים, כי כמו שאמרתי כמה פעמים, הרבה מהם לא טובים בכלל. זה כנראה שילוב של העולם המעניין שנוצר מסביבם, עם ביטויים וקלישאות משלו, והסיפורים הבודדים הטובים. אז מה השתנה מאז המאמר הקודם? ובכן, לפני כמה שבועות בערוץ SyFy שודר הפרק הראשון של Channel Zero, סדרת טלוויזיה שמבוססת על קריפיפסטה.
דבר ראשון, הרשו לי לתקן טעות שעשיתי בכתבה הקודמת (כן, גם אני יכול לטעות). כתבתי שם שמקס לנדיס יכתוב את אותה סדרה שמבוססת על קריפיפסטה, שבעצם הוא רק המפיק (ועם הפרוייקטים האחרונים שלו, אולי זה עדיף). הסדרה בנויה במודל הפופולארי מאוד של האנתולוגיה העונתית, כלומר, כל עונה תהיה עלילה שונה שעוסקת בדמויות שונות. הסגנון הזה שומש כמובן בסדרות כמו "אימה אמריקאית" "פארגו" "בלש אמיתי" ו-50% מהסדרות שבפיתוח עכשיו באמריקה. והסיפור שעליו בחרה הסדרה לבסס את עונתה הראשונה הוא Candle Cove מאת קריס סטראוב. את Candle Cove הזכרתי בכתבה הקודמת כדוגמא לקריפיפסטה באמת טובה. למעשה, באחת מהאמירות השנונות ביותר בקריירה העיתונאית קראתי שלי לסיפור "קצר וקולע כמו מאגזי בוגז". אני עדייו ממליץ עליו בתור טעימה מהז'אנר, כתוב טוב וכמו שאמרתי קצר. בסיכום קצר וחסר-ספויילרים הסיפור הוא על חבורה של אנשים בפורום אינטרנטי מדברים על סדרה משונה מהילדות שלהם. הפופולאריות של הסיפור הביא למחוות רבות, סיפורי המשך ועיבודים עוד לפני Channel Zero. בריאיון יוצר הסיפור אמר שלא אהב אף אחד מההמשכים הלא-רשמיים שמעריצים כתבו לסיפור כי הם תמיד מנסים להסביר יותר מדי את הסיפור, ואני מסכים. האגדה של קנדל קוב עובדת ככל שחושבים פחות על הסברים, כמו הרבה סיפורי אימה (לדעתי סיפור אחד המשך שעבד הוא זה, אבל הוא בא אל הסיפור מזווית אחרת ולא מנסה לתת סיפור רקע). סטראוב עוד הוסיף וסיפר על תוכנית טלווזיה אורוגוואית שעשתה פרק על הסיפור, והציגה אותו כאגדה אורבנית ואף הביאה "מומחה פולקלור", אך בשום שלב לא יצרה איתו קשר (אבל זו אחת הבעיות של ליצור תוכן באינטרנט).
בסדרה הזו לא קרא דבר כזה, סטראוב מקבל קרדיט של "מבוסס על סיפור מאת" והכל, אבל החששות על להסביר יותר מדי עדיין קיימות, לפחות אצלי. בפרק הראשון אנחנו פוגשים את הדמות הראשית שלנו בגילומו של פול שניידר, אותו אתם אולי זוכרים בתור מארק משתי העונות הראשונות של "מחלקת גנים ונוף", כלומר לפני שהתכנית נהייתה ממש טובה (לא שזה עזיבתו שעשתה את זה. כנראה. אולי). שניידר מגלם את מייק פיינטר, פסיכולוג ילדים טרוד שחוזר לעיר ילדותו, לחקור מחדש את מקרי הרצח המשונים שהתרחשו שם בשנות השמונים ושאחד מהקורנות בהם היה אחיו. כשהוא שם הוא נזכר באותה תכנית ילדים משנות השמונים וחושב שאולי יש לה איזשהו קשר לרציחות.
כשישבתי לראות את פרק הבכורה של Channel Zero: Candle Cove, לא יכולתי להאמין שזה קורה. סיפור אינטרנטי, טוב ככל שיהיה, הופך לסדרת טלווזיה אמיתית (טוב, אבל בערוץ SyFy. אותו הערוץ שמביא לנו Sharnknado חדש כל שנה כמו מתנת יום הולדת נוראית). כאילו, זה סדרה אמיתית, עם שחקנים ואפקטים והכל. אבל בעצם אני לא צריך להיות כל-כך מופתע. SyFy רצו "אימה אמריקאית" והחליטו לקחת משהו מהאינטרנט, שאם אתם לא יודעים הוא דבר די פופולארי. זה השילוב המושלם של עצלנות ותפיסת זייטגייסט, או במילים אחרות: חלום רטוב לתעשיית הבידור האמריקאית. בתור מעריץ של הסיפור זה תענוג גדול לשמוע פשוט את השורות המוכרות נאמרות בקול רם, אבל הייתי צריך להתרחק זה בשביל לחשוב על איך הסדרה כסדרה. יש שם שימוש בסגנון החלומי שמאוד פופולארי בשנים האחרונות בסרטי אימה כמו It Follows. פחות צרחות ודם, ויותר אווירה שקטה ומלחיצה, שאני חושב מתאימה לתכנית. אנחנו רואים את מייק הולך בעיירה הקטנה ולאט לאט דברים מהתכנית או מההזיות שלו מתערבבים לו בחיים. אבל למרות שאני אוהב את הסגנון, אני חייב להגיד ששני פרקים לתוך הסדרת ואני עדיין לא ממש מרגיש חיבור לאף אחת מהדמויות. ואני עדיין לא בטוח לגבי ההרחבה של הסיפור המקורי, שהטוויסט הגדול שלו נחשף בסוף הפרק הראשון. הם הוסיפו עוד דברים, חלקם טובים חלקם פחות, אבל אני חייב להגיד שאני מסוקרן.
אני חושב שהייתי מעדיף לראות עיבודים של קריפיפסטה בפורמט של אנתולוגיה בה כל פרק הוא סיפור שונה, כמו "אזור הדמדומים" או "מראה שחורה", אבל מצד שני היו נגמרים להם הסיפורים הטובים די מהר. הרשת כבר הכריזה על עונה שנייה שתתבסס על הסיפור NoEnd House, שהוא גם מאוד טוב אבל די סגור ושוב יצטרכו להוסיף הרבה בשביל להפוך אותה לעונה של טלוויזיה, וכבר לוהק לסדרה השחקן ג'ון קרול לינץ' ששיחק את טוויסטי הליצן הרצחני בעונה הרביעית של "אימה אמריקאית". באופן אישי אני אשמח אם הם יגיעו מתישהו לאחד מהסיפורים מאת Slimebeast שכתב הרבה סיפורים טובים, ולדעתי הוא סוג של הסטיבן קינג של הז'אנר.
אז האם Channel Zero הוא רק ההתחלה של מהפכה? האם עיבודים של סיפורים אינטרנטים יהפכו להיות העיבודי קומיקס החדשים. אני לא יודע. אני רק מקווה שלא יגיע היום שנראה את WHO WAS PHONE? הסרט. רגע… בעצם אני כן רוצה את זה.
יונתן עמירן
קומיקאי/ תסריטאי חובב, איש מגניב בצורה מקצועית.
: סרטים מגניבים, ראפ, קומדיה, ניקולס קייג׳, סרטי
קומדיה עם ניקולס קייג׳ עושה ראפ.
לא אוהב: סרטים משעממים